בִּרְחוֹב הַנָּמָל 35, חֵיפָה
בְּמַחְסָן לְשֶׁעָבַר שֶׁל חָמְרֵי גֶּלֶם
שׁנִּתְגַּלְגֵּל לִהְיוֹת גָּלֶרְיָה יְרֻקָּה
מַאֲזִינִים לְשִׁירָה פִינִית
תַּחַת מִמְטְרֵי פַּרְפָּרִים
הָרַמְקוֹל מְקֻלְקָל
הָאָקוּסְטִיקָה סְקַנְדָל
הַחֹם בִּלְתִי נִסְבָּל
מִלִּים מְרַפְרְפוֹת בֶּחָלָל
פַּרְפָּרִים נוֹחֲתִים בְּמַחְסְנֵי הַלֵּב
וּבְעִתּוּי אֻמְלָל, יוֹמַיִם לִפְנֵי הנ"ל
מִנְמַל תֵּל-אָבִיב הֵגִיחָה מְכוֹנִית שְׁחוֹרָה
בַּנָּמָל 35 אֵוָה קִילְפִּי אוֹמֶרֶת בְּשִׁיר
"שָׂא רַגְלְךָ מִדַּוְשַׁת הַגָּז:
הַפַּרְפַּר חוֹצֶה אֶת הַכְּבִישׁ."
בְּמַעֲבַר הַחֲצִיָּה בְּאִבְּן-גַבִּירוֹל
פִּרְפְּרָה מֵיטַל פִּרְפּוּרֵי גְּסִיסָה
לֹא הָיָה לָהּ כָּל סִכּוּי–
רוֹצְחִים בְּגִ"יפּ קַבְּרָנִים
אֵינָם קוֹרְאִים שִׁירָה פִינִית
וְאֶפְרַיִם שֶׁאוֹהֵב לְהַדְגִישׁ, אָמַר:
אֵינָם קוֹרְאִים שִׁירָה בִּכְלָל
וְסִמֵּן בָּאֲוִיר סִמָּן קְרִיאָה.
עצתי לך לא להציף אותנו.
אחת לכמה ימים די והותר.
מה קורה פה? שוב אני צריך להתאפק, אמר המשורר ששתק חמישים שנה רצופות
ולרגע נדמה היה לו שנתנה לו זכות הדיבור.
בסדר בסדר, אמר רואה החשבון, אני מבין שצריך לשמור על איזון, לתת לקוראות לעכל את הדברים לאט-לאט.
יפה
(ומי שלא מעוניין לא חייב לקרוא, לא מכריחים פה)
אם כאן לא רוצים אותך, אתה יכול לבוא אלינו
אלינו:
http://blabla4u.com/sites/blabla4u/forums.asp?LangCode=Heb&ForumID=12342&Page=1
תודה, תודה נחמד להרגיש רצוי. אך מה לעשות שאני נאמן מטבעי. מה שכן אני רושם כתובות בפנקס ליום סגריר וגם אקפוץ לבקר
בכל אופן זו הכתובת לפניות כשתרצה להירשם:
butler5@walla.com
אל תתרגש מ"הנשמות טובות" שמרפרפות גם במטע הזה.
שיר יפה, אפקט הפרפר..
אינם קוראים בכלל,אני מפקפק בכך שהבבונים האלה הם בכלל יודעי קרוא וכתוב…
אגב, מה יש בדיוק ברחו ב הנמל 35,יש שם באמת איזושהי גלרייה,או משהו כזה?
העובדות בשיר אכן שרירות, ברחוב הנמל 35, יש גלריה ירוקה וזאת במסגרת התחדשות פני האזור הגובל בנמל חיפה
היי אהוד
שיר חזק, החיים כמו אפקט הפרפר, או ליד הפרפר.
להתראות טובה
ברוך הבא. שיר שמפרפר באירוניה על המציאויות השונות של חיינו. והלואי וקוראי השירה ואוהביה היו כולם עדיני נפש ונהגים זהירים – כמה פשוט היה אז העולם – כמו מאזן רו"ח מסודר היטב.
אהבתי את התיאור הביוגרפי שלך.
התוודעתי לשיר הזה, אהוד, מתגובתך בפוסט ההזמנה שלי לערב השירה הפינית.
גם בקריאה שנייה השיר הולם חזק בבטן. אי אפשר שלא להתחלחל מהעוול הנורא והבלתי נסלח שנגרם למשפחתה של מיטל אהרונסון ז"ל.
תודה למגיבות והמגיבים על קבלת הפנים הלבבית לשירי וסיפורי. התחושה בהחלט ביתית ואני מבטיח לשמור על קשר מילולי