לעת עתה אני כאן
  • לוסי אלקויטי

    ילידת אורוגואי (1958), בארץ משנת 1973. בוגרת תלמה ילין והמדרשה למורים לאמנות. קורסים ב"בסיס- בי"ס לפיסול".סדנאות בנושא ספרות ילדים ב"בית אריאלה",תל-אביב. עד כה ארבע תערוכות יחיד: "קולות אילמים", גלריה עשרים וארבע, תל-אביב , "קליגרפיה פיגורטיבית" באגף לאמנות עכשווית במוזיאון חניתה, "לפעמים בחושך", גלריה טובה אוסמן, תל-אביב, "ללא שם", מכללת דוד ילין. השתתפתי בתערוכות קבוצתיות רבות בארץ ובחו"ל. הוצאתי לאור שלושה ספרי ילדים בהוצאת "כנרת", ואיירתי לאחרים. חברה באקו"ם . יותר פרטים אפשר לקרא ב- www.lucyelkivity.com  ולראות מבחר עבודות מתחומים שונים.

לאן זה?

60 תגובות

  1. מירי פליישר

    לתפוס את הקו הנעלם!
    נהדר. גם השם מלא אהבה

  2. שאלה חשובה ,יקירה ,חרקים מאבדים את המשושים שלהם לוויתנים מתאבדים על החוף
    לאן זה?
    לאן באמת זה?

  3. כל כתם וקו בדיוק במקום שלהם, את בוראת עולם לוסי בנגיעות עדינות אך עזות.
    ולאן? כמו כל חי למסע הזה שלנו בעקבות משהו, חרק אחר? תקווה? חיים

  4. שולמית אפפל

    עבודה נהדרת.

  5. לוסי, כמה יפה, עדין ושביר הקו, הכיוון.
    לאן זה? זה ברור לא? השאלה מה בדרך לשם, וידך נותנת לכך תשובה ניצחת, נפלאה.

  6. אהבתי, תודה!

  7. איריס אליה

    לוסי יקרה,
    דווקא לזה לא הצלחתי להתחבר. אני תוהה אם זה קשור לזה שגם להייקו איני מתחברת. זה משהו שמתכתב עם הסוגה הזאת?

    • איריס אליה, תודה. זה בסדר לא להתחבר כי אז צצות השאלות. אני לא חושבת שזה קשור להייקו. אולי בצמצום.
      לא יודעת איך להסביר מה הדרך להתחבר לדברים האלה, לציור המופשט. אולי זה קצת כמו שירה שמבינים ומזהים את האלמנטים וההקשרים הם שעושים את המילים לשיר.
      פה אפשר להגיד שיש מכלי השפה של הציור: קו וכתם. ומה שקורה בניהם, היחסים, הדיבור בניהם הוא העושה את האמנות.
      כמו בכל ציור מופשט הצופה מוזמן לקחת אותו למחוזות הדמיון שלו.כמו מה זה נראה לי? מה זה מזכיר לי?
      ויש אפשרות להתייחס לכתמים ולקווים בצורה ויזואלית בלבד, כמעט קונקרטית. לכל קו יש את ה"מלודיה" שלו, האופי שלו והשוני והגיוון הם שעושים את העניין.

  8. גיורא פישר

    לא יודע מה אני רואה. אך זה מוצא חן בעיני. שבת שלום

    • גיורא, תודה רבה. כשיש תהייה כבר יש עניין. בסוף תראה דבר שתוכל להתחבר אליו כי הוא יוצא ממך.
      אני שמחה שזה מוצא חן ובכל מקרה לא תמיד צריך להבין מה זה.
      הגירויים הוויזואליים יש בהם יכולת לגרום הנאה כמו גירוי שמיעתי, לדעתי.

  9. איריס קובליו

    לוסי
    זה מזכיר לי את הדיירת החדשה שלכם. היא באמת מסתורית ונדמה לי שאת עדיין בשלבי תהיות על קנקנה…

    • איריס, בדיוק כתבתי לגיורא על "תהייה".
      תודה.
      אני תוהה כל הזמן על קנקנים. שום דבר לא ברור לי אף פעם.
      ואת יודעת מה?…אולי דומה לכלבוש, באמת.

  10. לאן? יהיה אשר יהיה, על משקל תשובתו של אלוהים למשה כששאל את אלוהים מה אומר להם מי שלח אותי אליהם? ואלוהים ענה לו – אהיה אשר אהיה.
    המחשבה או השאלה הפילוסופית על המשמעות מהדהדת בכותרת. וזה מרתק בעיני , את מציירת מייצרת שירה לוסי יקירה

    • אורה יקרה, תודה רבה. אני חושבת שהציור מקביל לשירה בכמה נקודות. רגע ההתחברות לציור, ההנאה, הרגע שבו הצופה מרגיש (אני מקווה) את הקלידים הפנימיים שלו מנגנים, זה כמו בשירה.

  11. הקו שלך קל ומלא אור כתמיד, לוסי. לפני לאן זה אני שואל את עצמי מה זה

    • אמיר, רב תודות. כשיש אור יש צל ואני מקווה שהצללים נראים גם.
      למה לפני "לאן" צריך לדעת "מה"?
      מה חשוב הדרך או היעד?
      ובכלל אחרי שראית את העבודות שלי בתערוכה האחרונה ושוחחנו(מאוד שמחתי שבאת) יש לך כבר רמזים.
      זה חשוב מה זה?

      • לוסי, בהחלט יש רמזים, אבל חושב שאם יש כוונה כדאי שתגיע אל הצופה, בציור, בכותרתו, לא חשוב איך.
        אי הבנה של ה"מה" יוצרת מחסומים והופכת את היצירה לפחות מעניינת

        • אמיר, תודה על תגובתך.
          אני חושבת שההתייחסות לאלמנטים הציוריים הם "מה" מספק בהחלט.
          אם הם מספקים עניין, זה די מבחינתי.

  12. חרק? ציפור? מקור? לא ברור, אבל קסום.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות ללוסי אלקויטי