בננות - בלוגים / לוסי אלקויטי / יומן מסע בתמונות
לעת עתה אני כאן
  • לוסי אלקויטי

    ילידת אורוגואי (1958), בארץ משנת 1973. בוגרת תלמה ילין והמדרשה למורים לאמנות. קורסים ב"בסיס- בי"ס לפיסול".סדנאות בנושא ספרות ילדים ב"בית אריאלה",תל-אביב. עד כה ארבע תערוכות יחיד: "קולות אילמים", גלריה עשרים וארבע, תל-אביב , "קליגרפיה פיגורטיבית" באגף לאמנות עכשווית במוזיאון חניתה, "לפעמים בחושך", גלריה טובה אוסמן, תל-אביב, "ללא שם", מכללת דוד ילין. השתתפתי בתערוכות קבוצתיות רבות בארץ ובחו"ל. הוצאתי לאור שלושה ספרי ילדים בהוצאת "כנרת", ואיירתי לאחרים. חברה באקו"ם . יותר פרטים אפשר לקרא ב- www.lucyelkivity.com  ולראות מבחר עבודות מתחומים שונים.

יומן מסע בתמונות

 

בין מצב רוח, למשב רוח, עובר הזמן.

אז הייתי שם וכאן לא, עליתי וירדתי, נא-אד-נד…

חזרתי מוונציה לפני כמה ימים. נסענו לראות את הביאנלה.התרגשתי מאוד, התלהבתי, צילמתי בלי חשבון (מצלמות דיגיטליות, תבורכנה!) השתכרתי מכמויות של אמנות, מיופי.

 העיסוק האינטלקטואלי במראה העיניים והעיבוד הפנימי, הרגשי , היו לי כסם. איזה טריפ! מהבוקר עד הערב, מגלריה לגלריה, מביתן לביתן. וכמובן בחברה טובה.

קניתי כמה ספרי אמנות, ספר ילדים אחד ופארמזן…

יומן מסע בתמונות

 


Miquel Barcelo

Miquel Barcelo

Tomas Saraceno


Hans Peter Feldman
 
Tobias Rehberger הקפטריה/מזנון

רפי לביא- הביתן הישראלי, צנוע ויפה


Paul Chan

Huang Yong Ping

 

70 תגובות

  1. וואו איזה ניחוח הנחת כאן…. והדרורים… מממש כמו כאן!
    מועדים לשמחה
    לאה

  2. לוסי
    זה פשוט נפלא
    איזה יופי איזה אושר, וחכמה של האמנים.
    להתראות טובה

    • טובה, תודה.
      נראה לך שיש דבר כזה חכמת האמנים?
      מה עושה אמנות טובה? החכמה/השכל?
      הרגש?
      האיקונוגרפיה?
      השורשים?
      הביוגרפיה?
      ועוד
      ועוד
      ועוד

  3. איריס קובליו

    קסם לוסי
    והדמות שציירת בסוף קסם עוד יותר
    ותביאי קטלוג לראות (ביום שלישי)

  4. תודה גדולה לךלוסי על הניחוח הזה שהבאת משם, קצת עולם קצת אומנות, קצת מוזה,

    • חני, שמחה שהצצת בקצת הזה, מכל דבר.
      אני מקווה שאת הניחוח האמיתי לא הבאתי, כי…מה לעשות ונציה יש בה קצת ריח ביוב, קצת מים עומדים, קצת רקב…
      אבל נהניתי, חבל"ז

  5. אלף תודות על השיתוף! הכל יפה, אבל הצמח הבוקע מן החלון עם פרחיו התכולים…

    • סבינה, תודה. יש לי חולשה לחלונות, יפים או לא. יש דחף להציץ פנימה, ולראות הכל כאילו הייתה זו תפאורה של הצגה, ואז לדמיין את החיים בפנים.אבל אי אפשר…וכשיש צמח מהחלון, בכלל.

  6. לוסי, טיילתי דרכך במחוזות רחוקים ממני והיה כיף…הקפטריה ממש סוריאליסטית ביופייה.
    תודה על כל צילום.

  7. מירי פליישר

    לוסי
    נ פ ל א ותודה!
    כל העבודות נראות לי קרמיקה.
    חוץ משלך היפיפיה שבסוף.
    האמנים נפלאים אבל ונציה ואלוהים וטבע הם המאסטרים הגדולים. לא בדיוק בסדר הזה.

    • מירי תודה. ממליצה להתחיל לחסוך לביאנלה הבאה. זו חוויה מיוחדת. גם אם לא כל מה שרואים אוהבים או לא מחדש. ההמצאות באווירה הזאת, קסומה.
      העבודה של מיקל ברסלו אכן קרמיקה. יש לו מיצג מדהים בחומר. ממליצה לך לראות

      http://www.youtube.com/watch?v=gobHcZ6URWM&feature=related

      • מירי פליישר

        לוסי!
        תודה ענקית מיגל ברסלו . לזכור !
        איזו עוצמה, חופש, מקוריות…
        עברתי עכשיו על כל סרט אפשרי עליו שמצאתי באמצעות הקישור של ל U טיוב.

        האמת שהייתי בביאנלה פעם אחת . באמת חווייה בלתי נשכחת. בטח כיום הייתי מפיקה יותר. אחשוב על זה .
        אומץ , זה מה שאני שואבת מאמנות כמו שלו. יאללה…………….

  8. מים ושמיים, אווירה, אנשים, מבט חי של העיניים מעוררים את הדופק להתרגשות. יופי לך, לוסי.

  9. מסע יפהפה , הו ונציה ונציה אם לא היית היו צריכים לצייר אותך מהלב, מזכיר לי נשכחות. חג שמח, לוסי יקירה

    • חנה, חג שמח גם לך. אין עוד עיר כזאת בעולם, אכן אם לא הייתה היו צריכים להמציא אותה!
      מצבה היום לא כל כך טוב ומקווה שימשיכו לשמר אותה.

  10. each one is worth a post of its own, eyze yoffe

  11. איזה תמונות נהדרות. במיוחד נגעו ללבי שתי הציפורים הקטנות על שפת המדרכה. (האם אלה דרורים? אני אף פעם לא יודעת..)

  12. גגות הרעפים, הגונדולה, האמנות. מרגישים את התפעמות הצלמת מבעד לעדשה.

    • שחר-מריו, מה שמעניין זה שלמרות הקיטש שנשפך כמים לתעלות והגונדולות עליו, והמתיקות הסכרינית, וזה שראינו כבר תמונות בלי סוף, יש התלהבות והפתעה והתרגשות.
      וזה הביקור השלישי שלי בוונציה…

  13. תַּלְמָה פרויד

    איזה י–ו-פ-י-י-ייי!!!
    חג שמח , לוסי.

    • לוסי, סיור קצר ואיכותי הבאת, בעיקר את הגעגוע לרחובות הצרים, וכן לשירת הכאילו טרובדורים בגונדולות, קיטש או לא זה אחר, כאילו שם אין להם דאגות… גם אני אוהבת דרורים וקראתי לבני הבכור דרור, וכמובן שלא רק בגלל הציפור :)

      • אורה, תודה. בהחלט קצרצר! תארי לך שיש לי יותר מ200 תמונות.
        מסכימה, דרור יש בו לא רק "דרור"…

        בקשה קטנה- כשאת מגיבה לפוסט, עשי זאת מהכפתור שבפוסט עצמו "הגיבו" כי אם מגיבים מהתגובה האחרונה, זה מבלבל את התגובות שלי.
        תודה רבה, מקווה שלא מפריעה לך הבקשה/הערה שלי.

    • תלמה, תודה רבה. חג שמיייח גם לך!

  14. בס"ד 5.10.2009

    ראשית לך למשפחתך וכל הגולשים
    שנה טובה וגמר חתימה טובה!

    גלשתי פה ושם בכל מני בלוגים
    אבל לך אכתוב בסוד שאיש לא
    ישמע רק אם אפשר העולם וכל
    והמדינה-התאהבתי בבלוג שלך
    אישה!

    ראיתי כבר ציורים ואיורים אבל
    לך שבין שמחה לכאב נעים
    ממש מופלאים
    ניראה לי שמניעים אותך אכן
    מלאכים!

    דרור הנפש והנשמה
    בגונדולה לביניין נושן
    בין מים שקטים לסוערים
    את הנפש האיורים המופלאים
    ציוץ הציפורים ושירתה
    של מרסדס המופלאה מלווים!

    פשוט בלוג מרגש ומדהים!

    מועדים לשימחה

    מלאכית זהב

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות ללוסי אלקויטי