בננות - בלוגים / לוסי אלקויטי / תערוכה חדשה "סימנים" גלריה 121
לעת עתה אני כאן
  • לוסי אלקויטי

    ילידת אורוגואי (1958), בארץ משנת 1973. בוגרת תלמה ילין והמדרשה למורים לאמנות. קורסים ב"בסיס- בי"ס לפיסול".סדנאות בנושא ספרות ילדים ב"בית אריאלה",תל-אביב. עד כה ארבע תערוכות יחיד: "קולות אילמים", גלריה עשרים וארבע, תל-אביב , "קליגרפיה פיגורטיבית" באגף לאמנות עכשווית במוזיאון חניתה, "לפעמים בחושך", גלריה טובה אוסמן, תל-אביב, "ללא שם", מכללת דוד ילין. השתתפתי בתערוכות קבוצתיות רבות בארץ ובחו"ל. הוצאתי לאור שלושה ספרי ילדים בהוצאת "כנרת", ואיירתי לאחרים. חברה באקו"ם . יותר פרטים אפשר לקרא ב- www.lucyelkivity.com  ולראות מבחר עבודות מתחומים שונים.

תערוכה חדשה "סימנים" גלריה 121

תערוכה חדשה בגלריה 121
רח' הרצל 121, תל-אביב
סימנים
אוצרת דניאלה טלמור
פתיחה: יום שישי 22/3/2013 משעה 11:00- 14:00
נעילה 20/4/2013 
שעות פתיחה ג-ד 11:00-15:00 שישי ושבת 11:00-14:00 

מקווה לראותכם

התערוכה המינימליסטית של לוסי אלקויטי עוסקת בסימנים פיזיים על הבד, סימני נוכחות כהוכחות קיום. הדימויים המופשטים הנבראים בדיו שחור על הבד הם גם כתם וגם קו ויוצרים מערכת חדשה ובעלת חיות משל עצמה. מקור הדימויים בצורות בטבע. על אף שהדימויים בעלי גוף, ההתפעמות והעיסוק הם ברוח. הדימויים נמצאים במצבים נפשיים מסוימים, התהוותם לא שלמה והם יכולים לעבור שינויים ותהפוכות עד אין סוף. "אני רוצה לצייר את מה שאין" אומרת אלקויטי "אני רוצה לצייר את מה שיוצא לנו מהפה, את מה שהעור מקרין, את הרווח בין מה שנבלע לבין מה שאין". האמנית מבקשת לצייר את הקולות  הנשמעים במציאות הפנימית שלה רק על ידה. עד שהיא נוטלת על עצמה להפוך אותם לנראים ומשמיעי קול. ומאחר והמציאות ממילא נראית על ידי כל אחד ומתפרשת על ידי כל אחד באופן שונה בהתאם לתרבותו ותולדותיו, דימויים אלה יכולים להיות המציאות שלה.

אלקויטי מסדרת את הדימויים המופשטים המרחפים על פני הבדים גם על פי הגיון ביולוגי כלשהו. אך לא כזה הנהוג בביולוגיה בה יש שיטת מיון של עולם הטבע על פי קטגוריות ותת קטגוריות כמו: ממלכה-מערכה-מחלקה-סדרה-משפחה סוג ומין. הדימויים ביצירתה פתוחים ואמביוולנטיים במהותם. הם במכוון אינם סגורים ואינם גמורים, אלא נמצאים במצב רב משמעי, אמורפיים, חסרי מין וצורה שיש לה מקבילה כלשהי במציאות הנראית. הם תוצר המשחק של האמנית עם מערכות הכללים הביולוגיים. לדבריה יש משהו אוטומטי, לא מודע בתהליך העבודה. החל בדימוי שמרחף בעולם לא מוגדר, ניצוד ונלכד בבד. אחר כך מגיע הריחוק מהבד, ויש להניח לדבר לזמן מה, ואז לראות מה הוא מבקש עוד. הבד עכשיו הפך לבית שלו, לעולם שלו, שם הוא דר.

היצורים האמורפיים הניבטים מציוריה של לוסי אלקויטי הם מופשטים ואניגמאטיים מיסודם. הם אינם נמצאים במערכות יחסים עם הסביבה, אך יש להם חוקיות ביולוגית משל עצמם. בתערוכה, הם מעין פורטרטים שחורים/אפורים סדורים בחלל התצוגה האחד בצידי השני, על גבי בדים גדולי ממדים לבנים וחשופים. האמנית בונה מערכות חדשות ומחפשת שהיצורים יצליחו להתקיים בדרך כלשהי ולצורך כך היא בונה להם מערכת חיים על הבד. הבחירה בדיו השחור באה מאחר והוא מהווה דרגה מסוימת של מים, מאפשר דילול עד אין סוף, ונוסך הרגשה של חמצן בהירות וניקיון. הדיו משמש אותה לדבריה לכתוב חיים.

דניאלה טלמור, אוצרת    

                                                               

4 תגובות

  1. רוחה שפירא

    לוסי היקרה!
    אחרי שראיתי, שמעתי והכרתי מקרוב, כמה מן הקולות, הצורות והחיים הנרקמים בידייך במרחב שבין העין, התודעה והדמיון, אני סקרנית להיות עם "מה שיוצא לנו מהפה, את מה שהעור מקרין, את הרווח בין מה שנבלע לבין מה שאין". עלי והצליחי!
    רוחה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות ללוסי אלקויטי