לעת עתה אני כאן מציירת, מאיירת, אוהבת אותיות ומילים
מי נוסעת לסנט-פטרבורג?
קבלתי הזמנה להשתתף בתערוכה מיוחדת ברוסיה. היה זה אתגר גדול : גודל העבודה כ-2X2 מטר.אני לא מרבה לעבוד בגדלים כאלה. שם התערוכה גם סקרן אותי : "אמנות מקופלת".היה עלינו להכין עבודות בגודל הסופי שציינתי קודם אך הן צריכות להתקפל לגודל סופי של 100X70 ס"מ. וככה להגיע ליעד – מקופלות.
למה "אמנות מקופלת" ? זה מתייחס לציורים שנשלחו למערב ע"י אמנים שנאסר עליהם להציג ברוסיה, בעלי תכנים נגד המשטר, ונגד מה שהמשטר ראה כתפקידה של האמנות.
אפשר לראות כאן קצת פרטים: גלריה "בוריי" www.borey.ru
הכנתי שתי עבודות ובחרתי בשנייה שמוצגת כאן, שתייצג אותי ותיסע לרוסיה.
אני כבר מתגעגעת ורוצה שתחזור…
עבודה ראשונה (לא נוסעה)
ופרט-
ועבודה שנייה:
ופרט –
בהצלחה .
אני אוהבת את הראשונה יותר למה?
בגלל הקשר שאני רואה למשיכת מכחול יפנית -סינית מתוך הקליגרפיה. בשתיהן. גם בראשונה יש ניגודים מרגשים של דק ועדין . אז הראשונה יותר הרמונית והשנייה יותר מעוררת חוסר מנוחה . מה שאומר שבטח שאת בוחרת מה טוב לך.
שוב בהצלחה נשמע מרגש.
אני כמו מירי… בהצלחה רבה!!!
אני מקווה שהחלטתי טוב…נראה לי שהשנייה מגרה יותר, לטוב ולרע.בכל מקרה גם לעורר אי שקט זה טוב.
🙂 !
לוסי, אני מבינה ממך שזה ציור ענק. כאן הוא נראה , כמובן, פיצפון…
יש יופי באווריריות של הציור ששלחת (גם בראשון, ישנה אותה תחושה)
רציתי לשתף אותך שלחרק הזה, הרגל הימנית קידמית נראית לי כמו עין של בחורה והחרק הוא כמו הכובע…
חוצמיזה נהדר שאת מציגה בגלריות שם, בהצלחה אם את מוכרת.
תמי, תודה.אני רוצה שתמצאי בהן עוד ועוד דברים בהן שעולים מתוכך.אולי בגגל זה אני לא אוהבת לתת להן שמות.
לוסי, הבשר הגלוי (כמעט כמו שרירים, גידים ללא מעטפת העור) על גבו של מלך החרקים. דָבור הזמן…
כביכול הכל גלוי מראש- האנטרופיה החמקמקה שלנו.
זה מהמעט שפוקע ממני…:)
תמי, תודה שפקעת…וטוב !
לוסי, אהבתי את שתיהן. זו יותר וזו גם כן. ככה באו לך צרות טובות.
שתהיה נסיעה נהדרת.
מירה, תודה. אני לא נוסעת, לצערי.יש קבוצת אמנים שבן.אקבל דיווחים.גיליתי שהרבה פעמים אני עובדת בזוגות, עושה משהו וכשמרגישה שיש לי עוד משהו להגיד, אבל צריך מקום אחר, עושה את השנייה.בסופו של דבר לא בטוח שיש קשר בניהן בכלל.
לוסי, שניהם יפים. מעדיפה את השני. לראשון יש חוסר בלנס מטריד, אבל זה העניין שלו, נראה לי
בהצלחהההההההההה
איריס, תודה.חוסר איזון מעסיק אותי מאוד.
הצלחתי כבר בזה שהעבודה נוסעת, וקבלתי תגובות טובות מהאוצר.כל השאר זה ערך מוסף.
גם גרא התלהב מהשני. ממש יפני כזה. חזק. מרשים!
איריס,שמחה כל כך שגרא גם אהב, וששיתפת אותו.לאו ריי,אמן מוערך, כתב לקטלוג שלי על סוג של דו שיח שיש לי עם הקליגרפיה היפנית.כמובן אני לא מתקרבת למסטרים היפנים, ולא מנסה…
לוסי, איזה עבודות נפלאות, חוצבות ומעירות, חושבת שעשית בחירה נכונה השניה חזקה יותר, הולמת בפטיש{עדין אך נוגע}
חני, תודה. פטישיפ רכים, צעקות חרישיות, נושאים שמעניינים אותי.תודה שחזקת את הבחירה שלי.
מחייכת לכותרת שלך
גם אני מתחברת יותר לעבודה הראשונה
עדינה מאוד ומושכת לפענח, אבל יודעת שהעבודות נראות אחרת בחיים.
(מעניין רעיון הקיפול)
כך או כך, שתיהן חזקות
הרבה בהצלחה, לוסי.
סמדר, תודה. אני שמחה ששתיהן יוצרות עניין, כל אחת בדרכה.גם בשנייה יש אזורים מאוד מרומזים.
מרשים.
בהצלחה, לוסי!
(בילדותי מאד אהבתי מקופלת).
🙂
שחר-מריו, תודה. גם אני מאוד אוהבת מקופלת ואני כבר "גדולה". פה זה לא כל כך מתוק כמו בממתק, אני מקווה.
יש בחרקים המוזרים האלה גם משהו קצת "מגעיל" למשל הגוף התולעי, וגם משהו מדהים כמו כנפי שפיריות כאלו. אוהבת את הניגוד ואוהבת את הכנפיים השבריריות-שקופות!
אילנה, מסכימה אתך.ואם את זוכרת את התערוכה שלי, עליה כתבת ב"טקסטורה", יש לי עניין ב"חרקים", או בכל אופן יצורים ביומורפיים, לא מוגדרים מבחינה זואולוגית.
כולם מיוחדים במינם.
הכי בעיני זו התמונה הראשונה – מין זבוב-חסידה-גולם-פרפר כזה, והשחור לבן מעצים את התחושה מהציור.
איציק, שמחה שאהבת.והגדרת אותה בדיוק, היא כל הדברים האלה ועוד.
אוהבת מאוד את העבודות האלה. הרבה עוצמה ורכות גם יחד.
ובהצלחה!!!!
יעל, תודה.אעדכן אם יהיה חדש משם.
עבודות יפות. הראשונה הכי.
סבינה, תודה. העדפתי לשלוח את השנייה כי נראית לי עוצמתית יותר, והתאימה לי לרוח התערוכה.
אני מעוד מעריכה את היצירה של אהרון. אשמח לשמוע דעתו.
אני אוהבת את שתיהן, אבל את השנייה יותר. לא לגמרי בטוחה עדיין למה
בהצלחה גדולה!!!ובהנאה, גם.
יעל, תודה ושמחה שאהבת. אני שלמה עם שתיהן לכן היה לי קשה לבחור.נעדכן.