בננות - בלוגים / אמיר אור / אמצ/י לך נמר
אמיר אור
  • אמיר אור

    אמיר אור נולד וגדל בתל אביב, דור שלישי בארץ. פרסם אחד עשר ספרי שירה בעברית, האחרונים שבהם "משא המשוגע" (קשב 2012), "שלל – שירים נבחרים 2013-1977" (הקיבוץ המאוחד 2013) ו"כנפיים" (הקיבוץ המאוחד 2015) שיריו תורגמו ליותר מארבעים שפות, ופורסמו בכתבי עת ובעשרים ספרים באירופה, אסיה ואמריקה. בנוסף פרסם את האפוס הבדיוני "שיר טאהירה" (חרגול 2001), והרומן החדש שלו, "הממלכה", ייצא השנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד. אור תרגם מאנגלית, יוונית עתיקה ושפות אחרות, ובין ספרי תרגומיו "הבשורה על פי תומא" (כרמל 1993), "תשוקה מתירת איברים – אנתולוגיה לשירה ארוטית יוונית" (ביתן /המפעל לתרגומי מופת 1995) ו"סיפורים מן המהבהארטה" (עם עובד 1997) כן פרסם רשימות ומאמרים רבים בעיתונות ובכתבי העת בנושאי שירה, חברה, היסטוריה, קלאסיקה ודתות. על שירתו זכה בין השאר בפרס ברנשטיין מטעם התאחדות המו"לים (1993), מילגת פולברייט ליוצרים (1994), פרס ראש הממשלה (1996), ספר הכבוד של הפְּלֶיאדות (סטרוגה 2001), פרס אאוּנֶמי לשירה (טטובו 2010), פרס שירת היין מטעם פסטיבל השירה הבינלאומי של סטרוּגה (2013) ופרס הספרות הבינלאומי ע"ש סטפן מיטרוב ליובישה (בּוּדוה 2014). כן זכה בחברויות כבוד של אוניברסיטת איווה, בית היינריך בל אירלנד, ליטרַרישֶה קולוקוִויוּם ברלין, המרכז ללימודים יהודים ועבריים באוקספורד ועוד. על תרגומיו מן השירה הקלסית היוונית זכה בפרס שר התרבות. אור ייסד את בית הספר לשירה הליקון, ופיתח מתודיקה ייחודית ללימודי כתיבה יוצרת, בה לימד גם באוניברסיטת באר שבע, באוניברסיטת תל אביב ובבית הסופר. אור הוא חבר מייסד של התאחדות תוכניות הכתיבה האירופית EACWP ולימד קורסים לכותבים ולמורים באוניברסיטאות ובבתי ספר לשירה באנגליה, אוסטריה, ארה"ב ויפן. ב-1990 ייסד את עמותת הליקון לקידום השירה בישראל והגה את מפעלותיה – כתב העת, הוצאת הספרים, ביה"ס לשירה ופסטיבל השירה הבינלאומי. הוא שימש כעורך כתב העת הליקון, כעורך ספרי השירה של ההוצאה, וכמנהל האמנותי של פסטיבל "שער". אור הוא עורך סדרת השירה "כתוב" והעורך הארצי לכתבי העת הבינלאומיים "אטלס" ו"בְּלֶסוק". הוא חבר מייסד של תנועת השירה העולמיWPM , ומכהן כמתאם האזורי של "משוררים למען השלום" שליד האו"ם.

אמצ/י לך נמר

 

 

 אמצ/י לך נמר

 

סדנת רעב לנמרים מתקדמים /
תחרות נושאת פרסים

 

 

"אין לי אב ואין לי אם / יש לי רק רעב / לסטייק ראם" (ד.א.)

 

"כמו נמר את זינוקו / אני לובש את גופך / היפה, המזדיין" (א.א.)

 

 

 

1. קול קורא (איכה, אויה וכו')

 

מארצות הים שבתי עתה, ותדהמה אחזה בי למראה המטע. חברים וחברות, יפים ויפות, האם הבננות מתעייפות?  האם הן נעשו רפות – מרוב מכות ולטיפות? והבננים הזקופים – האם הם נעשו כפופים? האם מפינו סח החולִי 'אוי, אבוי, איכה' וכוּלֵיה?

אך לא, לא באתי לקטר – אלא למצוא לנו יותר: התעמלות קלה של חשק, שחיש תוכיח את ההיפך – בתיאבון בריא וטוב, שיתדלק שוב את העסק.

 

2. הוראות הפעלה:

☼ קח/י לך נמר/ה – שייצג אותך: חבר/י אותו לעצמך וגע/י דרכו ברעב שלך, על כל סוגיו – אוכל, ידע, מין, כוח, אהבה – מכל מה שראוי לנעוץ בו שיניים.

 

☼ ☼ עכשיו תנ/י לנמר  -   לדבר!

והכל – בשיר בן שמונה שורות (למיטיבי טרוֹף – שורות שקולות וחרוזות) עם אזכוּר חובה של המלים  הבאות:

1. נמר/ה,

2. רָעָב  או רעֵב/ה

3. שם או פועל מהשורש ט.ר.ף.

                                       

כולכם מוזמנים,

וגם חיות הטרף המשוטטות במטע מוזמנות להצטרף אלינו פה למשהו יצירתי :).

בין הזוכים יוגרל נמר אמיתי, חי, נוהם וטורף. את הזכייה אפשר יהיה לאסוף בסניף הדואר המקומי, אבל לא מוכרחים.

 

קדימה לַטֶרף :)

 


ו…הודעה קיצונית: 
מחר, מוצ"ש 19 ביוני בשעה 20:00, מגיע למועדון ה'לימה לימה' לילינבלום 42 ת"א משט "שירים קיצוניים"

עם טובה גרטנר ולהקת נפקמינא, נורית זרחי, אמיר אור, שמעון ריקלין, רפי וויכרט, שחר מריו מרדכי, חגית גרוסמן ורות בלומרט
. 
כרטיסים: במקום, 30 ₪.

 

שירים שלי עם מוזיקה של טובה עכשיו בוויינט:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3905991,00.html

  

145 תגובות

  1. מירי פליישר

    נמריקו כשאתה לא כאן נמקים הנמרורים.

  2. מירי צודקת, אפילו איבדתי את הפנים…(אין לי תמונה כבר שבוע) …:)

  3. בלתי ניתן לאילוף

    שירו של הסופר ליאור עזיז שפרי קיבל וניגש עימו למשטרה וטען כי השיר מאיים על חייו ועזיז נעצר

    על השיר כתב המשורר הנחשב אמיר אור (עם עובד, קיבוץ מאוחד, חרגול):"יש בו שורות חזקות."
    ובכך מצטרף אור לראובן מירן, ניצן בן שאול, ירון אביטוב, מני פאר, ועוד רבים ששבחו את כתביתו של עזיז בהארץ ידיעות עיתון 77 בטלביזיה ועוד.

    בשוך יומך

    א
    ובשוך יומך, מכס רומך, הקשב.
    נחשול עלה בחולף ואתה עד הלך,
    כל זה לך צו, געגוע,
    שיר אוהבים בתמיד.

    בהלל אין סוף מתקיים האדם,
    ואחריתו קול קורא באדיר הרחוק.
    אך אשמעה לחש אדווי נשמתי
    באשר שם אפוג.

    אמסור עצמי ברשות אין קץ.
    בתוכי אבות נטעו ואפיקי אם
    יגמעו לבלתי הפרד.

    ילד, התזכור אותו שביל ראשוני
    של אבחנה חרישית אשר
    בשתיקה כובשת בך פנים?

    ב
    כמשורר שנבלו הגביה,
    כנביא בצללים יביע,
    כטל משכים עלי עשב,
    כפעימה חדשה של הלב.

    הן לפניו תוכל להתגדל
    במרגש לתפארת,
    באשר שם תרגיש,
    אתה החיל,
    כמותו דמותו.

    גלה לו עצמים.
    והוא תוהה יעמוד, כאשר עמדת אתה על ההר, בכניסה לארץ, מול אבן המזבח
    הגדול.

    הראה לו, עד כמה פתוח הכל לאושר,
    עד מה חף ולשמושנו נתון.
    הראה לו כיצד התוואי המקונן,
    חותר לנצח דמות.

    ארץ, וכי לא זה חפצת?
    לא רצית
    בתוכנו לקום?

    הלא זה חלומך.
    ראי, אני חי!
    הוויה עודפת נובעת לי מלב.

    • נורא ואיום, פשוט איום ונורא.

      שוקלת אם להגיע מחר בערב, לא יודעת.

      "שבע פעמים אמר הזאב לכבש חדל ואחר -כך טרף"

      ומה בדיוק אני אמורה לעשות עם נמר בבית הה???

      • נקבה לוחמנית
        • הלוואי והייתי מוצאת איזו נקיבה לוחמנית אחת לרפואה במלוא העיין של בלוג הבננות, כי הכל הוא בכאילו.

          כאשר נשים מדברות על פמיניזם, זה הכל בכאילו, אז סיבוב אחד ימינה ואחר-כך שמאלה ובמקום למצוא איזו משמעות לקיום הן פשוט חוזרות בתשובה.

          אחרות מעלות פוסט אחר פוסט ומונעות כל תגובה ברר….. איזה פחד, להאדיר את עצמן כן, אבל תגובות לא!!!

          כי הכל הוא בכאילו. כותבות על פמינזם ולא מבינות שוםכלום, כי הכל הוא בכאילו.

          מצטערת בכדורגל אני לא מבינה כלום, למרות ששמעתי ששוויץ הבקיעה גול לספרד. אבל זה נורא רחוק.

          את טובה שמעתי והיא מצאה חן בעיני, ואני גם די אוהבת מוזיקה, אבל כאשר אני כותבת שוקלת מהכא להתם יש מרחק ומלואו.

          וגם בסקירות ששמעתי או קראתי על השירה העברית נפלו כל כך הרבה טעויות.

          במעוף הציפור, כאשר מדברים או כותבים נדרש דיוק, אזני נרעשת ונצרמת לכל טעות כמו להגיד שבשירה העברית אין הבעה של רגש, ואבידן נשאר עם חמרי ניקוי בשירו "הרי את מותרת לכל אחד". נכון אבידן פנה לכיוון מחשוב טקסטים ואולם דווקא באחד השירים היותר רגישים שלו – אין אלוהים בשמים ואין עננים בתקרה, אותו שיר שמדבר על פרידה כואבת, על הסתלקות האהבה והתשוקה על גרושין, כאשר כבר אי אפשר אפילו להתחבק כפיות.

          ואחר כך להגיד שאין רגש, איום ונורא, פשוט איום ונורא. האזניים שלי נטרפות, כי כל הלילה שאגו בי נמרים אחר – כך, ואם לא אוכל להתאפק, אאוט ואטרוף באותו הרגע כל הכלים ישברו, דומיה הס פן תעיר.

          עדיף ככה.

          ובאמת, אייה איזו נקיבה לוחמנית, אמזונה על סוס אחד, ולו רק אחץ לרפואה.
          מישהי שמעיזה….

          תנו לי את ארצות הים…

          חוה

          • נמרות של ניר

            יש נמרות ששונאות את בנות מינן
            מעדיפות כמובן כל נמר מזומן
            עליו הן תגנה ממש בחרוף
            לפעמים, או תמיד, עד כדי טרוף
            אך אם נמרה תתקרב בגאון
            תשלופנה צפורן תקרענה גרון,
            נמרות שכאלו הן לא באמת
            הן רק של נייר,הלב שלהן מת.

          • הן עוטות על עצמן בגדים מנומרים
            (כי זה באופנה)
            על ציפרניהן-טפריהן הן מורחות
            לק של דיו, בליפסטיק אדום
            הן כותבות, הן משרבטות, הן מבקשות
            לפתות.

            בחושך, לכל עובר אורח הן יקראו
            אישי, בעלי, אהובי
            כי הן מבקשות להיות מבויתות.
            בעצת נשים הן מדברות על ילדים, על מתכונים, על בגדים, על זוטות
            ועל הבלים.

            הן נמרות, רעבות, כל כך רעבות
            לטרוף, לנעוץ טלפיים, ידיים בטבעת, ואולם, באם יגיח אוייב ביער
            הן תסוגנה, הן תפחדנה, שתיקה תעטוף אותן,
            בגדי נמרות לגופן,
            הן תגפנה דלת, חלון,
            לחסום, לא לעמוד נגד הפרץ

            או נמרות, חתולות בית ורחוב
            לרוב אתן
            זבי חצרות בהמוניכן,
            כאשר צר מתדפק על כתיבתכן
            אילמות אתן הופפות
            ואותה נמרה כביכול
            רק מיאו חלוש, תוציא מפיה
            כסמל הכניעה, השתיקה
            האישה האילמת.

            כמו אז, כמו פעם, כמו היום,
            זרקי מטפחת לפיתוי
            מלוא עין היער, ממקום מחבואיכן.
            חתולה אינה יכולה להיות
            נמרה

            לא לטרף היא רעבה,
            רק לביות,
            לא יודעת להתמודד
            לא יודעת אחרת.

            טוב, אמיר, לא כל כך עמדתי בכללים, אבל את הנמרות האלה אני איני מאמצת, מציגה לתפארת ישראל את האישה העבריה שמדברת, ומדברת ומדברת.

            שיהיה ערב נהדר, וד"ש חמה לטובה.

            אם אפשר להיענות לבקשות אישיות תשמור לי איזה דובי פנדה.

            חוה

          • חתול רעב חופר בפח
            מוכה גרב ומלוכלך
            מיליל בלילה השחור
            רוצה להיות חתול גיבור
            רוצה להיות נמר נורא –
            עם חתולה שחורה שחורה
            לנהום לשאוג ובגו גמיש
            להתעלס על שפת הכביש.

          • לא שמתי לב לשיר התגובה,
            ולכן,
            אני איני מבינה בנמרים, אבל

            חתולה פוסעת באון, ובהדר
            במוזיאון, עשוייה זכוכית
            עוטה צבעים אין קץ למשעי
            מסמנת מלאך/שטן, קדושה/קדישה

            מכל כיוון חתולה מלכה מצרית
            היא בוהקת, היא שונה
            היא תתעצם לנמרה, זנבה לפיד אש
            היא תידלק היא תיכרך בפנתר רושף

            רק אש, יהיה שם,
            מיטת אפיריון, או קרן רחוב
            בחושך, רק פנס ראה אותם ביחד… שם.

      • חוה, את מוזמנת היום.
        ומה פירוש מה תעשי עם נמר בבית? לא זוכרת שהתלוננת 'מה עם סדנת הנמרים'המובטחת?
        (כי סדנת הנמרים נהגתה מזמן, אבל לא יצאה לפועל עד הרגע החגיגי הזה.)

        • לאמיר,

          יש שתי תגובות שעלי להגיב עליהן.
          האחת, כי אני שונאת נשים, היינו את בני מיני, ומוכנה להגן על כל גבר.

          אז ככה, איך זה שתמיד אתה מקיים את הערבים בימי שרב, ועכשיו כבר קיץ, ואני בקושי נושמת מן החום ורוצה לעוף בחזרה למיטה, כי אני בקושי נושמת.

          על איזה סדנת נמרים בדיוק התלוננתי?
          לא זוכרת? אם כי מסתבר שיותר קל להגיע לתל-אביב מאשר לקרית טבעון, לפחות אני יודעת תדיר היכן אני נמצאת.

          בערב בקרון שהיה יפה מאוד בעיני והיווה חוויה משובבת לב, ובכן בסוף הערב נסעתי עם טובה גרטנר, שהיא נמרה אמיתית בשירה. המכונית שאטה על הכביש המהיר בואכה יוקנעם. ואני איבדתי כיוון, היה כבר לילה, הכבישים היו ריקים, ואני, נשימתי נעתקה מחיכי, גרוני יבש, ובהלה מצמיתה אחזה בי בכל פה, עלינו על הכביש המהיר לתל-אביב והמכונית המשיכה לדהור. פחדתי לרדת, ולא ידעתי היכן.

          לפני חדרה אמרה לי טובה "עד כאן". הדלת נפתחה ואני הושלכתי אל הלא נודע בחשכת הלילה. לא היתה לי ברירה עליתי על הגשר ובצד השני פקק.

          התפללתי שיגיע אוטובוס לחיפה. ואכן לנגד עיני אוטובוס נמרי, פנתרי, ירוק וגדול שבלע אותי בתיאבון רב אל חיקו.

          רק אז שבה נשימתי אלי, ואט אט נרגעתי וגם קראתי את ההקדשה. הנהג שאני והוא נותרנו אחרונים כמעט עד לביתי דרך המושבה הגרמנית אמר שהוא בטוח שאני רוקדת על שולחנות בפאבים.

          לא חשוב, קפצתי מן האוטובוס, שתיתי אספרסו כפול עם חלב ואחר-כך הביתה.

          באשר לפמיניזם, צר לי, האישה הישראלית מדברת הרבה על פמיניזם ואין לה שום מושג מה זה. אבל שומכלום.

          חומר לעיון, למשל,
          "האישה המשוגעת בעלית הגג" מאת גילברט וגודבאר.

          ואני אחזור על זה פעם אחר פעם, ועוד פעם, ועוד פעם.

          מכיוון שהלביאות מתגברות גם על נמרות
          וגם על גברים שהילוכם פנתרי רושפי הורמונים לכל עבר.

          זהו אמיר,
          חם, חם, הביל, וזהו
          חוה

    • נמר לא מאולף זה נמר לעניין, רעב וטורף. תביא לנו בשיר את דבר הנמר שלך?

  4. נעה מנהיים, אילן שיינפלד, פרופ' פרי, ברוך קרא ואח'
  5. אגיע לאירוע.

  6. ד.א. -לא זה מלמעלה

    נמר של נְיָר

    אני נמר
    רעב
    טורף נְיָר
    כל
    היום
    רעב
    כל
    היום.

    • משוטט בין אותיות ואותות
      נמר נייר משחר לַטֶרף,
      רעֵב למשמעות, רוצה רק עוד
      לכתוב ולכתוב מבוקר עד ערב.
      למה לך, נמר, כל ניירות העולם,
      מה כתוב בהם? משמעות
      או למוּת, אך היַער לא שם:
      נעץ שיניך בבְשׂר המציאוּת.

      • ד.א. -לא זה מלמעלה לאמיר

        נמר חכם אתה קורא צפונות
        (אכן "כותב וכותב" – היה שם מלפנים
        אך החלטה נפלה – אין זו דרכו של שיר
        לתחוב כפית כה עמוק לפְנים).

        קורא צפונות – אך לא עד הסוף
        הרעב גם לתהילה הוא ופרסים
        כמה יאכל – לא ישבע
        עד כי יטרוף את "אם כל הפרסים"

        • נמר אינו מפריס פרסים;
          נמר רעב, נמר עצום
          טורף דרכו אל הפרסום –
          על ניביו את יהבו ישים.
          וכשתשואות המון יוקף,
          רק ליער ליער נפשו תצא
          אל שביל הריח אז ירצה
          ואת נפשו ישים בכף.

          • ד.א. לאמיר אור

            הנמר שלך הוא כנראה אמיתי, נמר רעב תמיד,
            נמר תמיד רעב – אינו מפריס לאחרים.
            הניבים שלך טורפים, אלו אינם ניבַי שלי.
            הבשר שלך – סוגיו כנראה רבים, והסייג היחיד שיהיו טריים.

            במחשבה שניה: אולי זה רק משחק או העמדת פנים
            של מי ששם את כל אונו על ניבים, שחוקיהם כה סבוכים ועדינים
            והנייר הוא מצעם האמיתי
            טוב, גם הסדינים, לפעמים*.

            *וגם זה רק לרגעים ספורים
            אם נהיה ריאליים ולא נפריז כמשוררים בשירים
            (וזו הסיבה שאלה השורות אינן נמנות בשורות השיר
            כי הן כאמור ריאליה וחפות מריר של משוררים)

      • שלא לפי כללי המשחק
        ולנוכח הדברים שכתבת.

        בזמן האחרון אני מתרפקת בלילה על המיטה מכוונת את הרדיו לרשת א' ומקשיבה. יש שם הרבה דברי ספרות והרבה דברי שירה.

        לפני כמה ימים הביאו משיריהם של משוררים זרים שיושבים בארץ וכותבים שירה. משיריהם של משוררים בפסטיבל מטולה שנת 2009.
        הקריאו משיריה של קרן אלקלעי גוט, משיריה של משוררת רומניה שכותבת צרפתית, ועוד משיריו של משורר רוסי כל אלו כותבים דו לשוני.
        השירים הוקראו בשפת מקור, ואחר כך בתרגום של רוני סומק שגם הקריא.

        לסיכום הביאו משיריה של משוררת שחיה בפינלנד ליד הלסינקי. היו אלו שירים נפלאים. האוזן ערבה, הלב מלא
        והרגשתי איך אני עוזבת את עולם המציאות ועוברת לחיות בעולם של רוח
        בעולם שכולו שירה.

        לסיכום, הקריאו קטע די ארוך מן הספר הר שוודיה של הוריקמי.

        למה אני כותבת את כל אלו. איני מתפלאה על מה שכתבת כאן, איני מתפלאה על השיטוט שלך בארצות רחוקות אל פסטיבלי שירה. השאלה היא
        מה אתה עושה כאן בכלל.

        אבל לא על זה רציתי לכתוב, אלא שכאשר שומעים דברי שירה הופכת השפה להיות נפשית, פנימית, אמיתית ועוזבים את העולם הזה את עולם החומר, הפרגמטיות והפרקטיות באמת אל עבר עולמות של מילים

        מילים עם המון מסומנים.
        אז שם אתה גר? בתוככי המילים כאותות, מופתים או חזיונות של אסתטיקה?

        השאלה היא כמובן רטורית.

  7. חני ליבנה

    אמיר אולי אתה תעיף מכאן רוחות רעות ותביא טובות במקומן!! יופי שאתה כאן

    • אמיר,
      אני מנסה לשלח נמר לחופשי. אשמח לשמוע מה דעתך

      הרעב הפך הרגל:
      מזה זמן ארוך,
      שכבר אינו משחר לגוף אחר, לניחוח מטריף,לרעיון מרתק או מושא כלשהו של תשוקה;
      רק את נפשי הוא טורף,
      והיא
      רצוחה.

      • אופס, נשמט לי הנמר/ה

        הרעב הפך הרגל:
        מזה זמן ארוך,
        שכבר אינו משחר לגוף אחר, לניחוח מטריף,לרעיון מרתק או מושא כלשהו של תשוקה;
        רק את נמרת נפשי הוא טורף,
        והיא
        רצוחה

        • עלמה יקרה, עם כל החוזק של האמירה שלך, אל תשכחי שלרעב אין שיניים מלבד שינייך.
          תפקידו של הרעב הוא ללחלח את בלוטות הטרף…
          ולמרות ההרגל הכלובי הזה, את השיר הזה כתבה נמרת נפשך.
          רצוחה או לא, השיר הוא ההוכחה שהיא עדיין שם, רעבה לטרף.

  8. חני ליבנה

    ביבנאל, מקום הולדתי
    כינו גבר שווה "נמר נוראי"
    שנים חיפשתי כזה נמר בעיר
    אלגנטי אכזר וכשיר,{אפשר גם עשיר}
    פעם מצאתי אחד עלוב
    שסיים את חייו בתוך כלוב,
    אז החלטתי החלטה גורלית
    להיות בעצמי נמרה נוראית..

    • נפלא!

      נמרה נוראית רעבה
      לנמר נוראי,
      עם רעב בריא
      והרבה אהבה,
      כותבת לה שיר נמרי
      שעליו עוד תמריא
      יומאחד
      עם נמר שלחופש נולד.

  9. כשאתה מציע שאאמץ לי נמר
    מאוד כדאי שתיזהר
    נמר הוא לא רק חתול זוהר
    הוא הטורף הכי סוער
    אז בוא ואאמץ אותך
    תטרוף אותי, אטרוף אותך
    ולא תזכה למנוחה
    כי בעולם של נמרים
    לא ישנים,לא מדברים
    (ואם לא עמד לי, אופס, עמדתי, בכללים
    אז בוא ותאלף אותי אמיצי המאומץ… בחרוזים:)

    :)

  10. הי אמיר, מרוב מילים יש לי פה איזו התנגשות קלה ולא יודעת מה לרשום קודם.
    אז אולי אתחיל באיזה יופי להכנס לכאן ולגלות משחק
    ואמשיך בכך שאני באופן אישי מאוד מאוכזבת מכל החסימה לתגובות אבל אם זה מה שנוצר זה לא קרה מאין וחבל.
    ומכיוון שאני זוכרת שנדנדתי לא מעט שתפתח סדנה לנמרים מתחילים אולי אשאיר את הדיבורים לאחרים ואתחיל לכתוב שירים.
    מצטרפת לברכת הכמה טוב שאתה כאן
    ארוחת בוקר קלה
    ואחר כך אחזור עם רעב שאגני.

  11. אז בסדר, התחברתי לכמה נמרים מרגעים שבהם אין לי אויר, או חופש או שסתם מאוד זקוקה למגע, אז כל מפגש עם נמר כזה הופך בקלות לשמונה שורות אז רגע…ביס או שניים מצלחת האומץ ו…הנה:

    נכון, אני נמר נדיר
    יש לי רעב עצום לאוויר
    טורף ושואף וזה כיף וזה כיף
    אבל כשנושף זה כואב.

    ושאפתי כבר את כל סוגי האויר
    בכל כפר, בכל עיר והמון כיסי אוויר
    אך רק כשהפסיקו להצביע עלי ולהעיר,
    נרגעתי, כי הנה אני עצמי אויר.

    • לסיגל,
      איה נעלמת. על החסימות הגבעתי למעלה בשיר נמרי משלי.

      יפים לך הדברים שכתבת.

      אייך סיגל?

      חסרת לי מאוד

      חוה

    • מתנמרצ'יק

      מתנמר לאלתר
      לא טורף
      רק כמו שף
      מכין סטייק אוויר משובח לרעב
      לכאב נושף נשיקות כנף
      ויצביעו כל כפר ועיר
      וכל מעיר (גם מאיר)
      בעדך, אוויר

    • ברוך השב נמר נדיר,
      אך איך הפכת לנְמר אוויר?
      במקום סטייק נא ועסיסי
      רק תבקש משאֵף? זה שיא
      של צמחונות די מוזרה
      לכל נמר ונמרה
      שברעב, כל שן ועין
      צריכים לנעוץ – לא בשמים…

      • לחוה,

        יצאתי
        לטרוף
        אויר
        הרים
        במעונות
        אריות
        בהררי
        נמרים.

        למתנמרצ'יק,

        שאפתי
        נשיקה
        באויר,
        עוד
        שניה
        למנוחה
        וכפפותי
        אסיר.

        לאמיר,

        בלי כפפות
        בין נמרים
        ממני
        התרחק,
        כי הנמר
        אשר אפגוש
        היה יהיה
        לי לסטיק.

        • לקחתי לתשומת!

          אם הבנתי נכון,
          כל הקרב לגדר
          מתחייב בבשרו ?:)

          • אהמ..ככה זה באהבה לא?
            באנגלית כשאוהבים עושים מינגל ובעברית מנגל.

            אז…שנתחיל?:)

            יונותיי בחגווי הסלע
            אלו רק המתאבנים
            אומרות לי בלוטות הבלע
            כי מאסו הן בתנים
            אז בואי נתגלגל בעשב
            עד אכריעך, אנעץ ניביי בצווארך
            כך מבוקר ועד ערב
            יעמוד לי טעמך, לא ינמר ריחך.

            (מתנצלת על המשקל בסוף, זאת השמנה שלאחר הארוחה:)

            ונכון שמילה מקסימה היא ינמר? מצאתי את המשפט בתנך והתאהבתי במילה namar. ומאז… היא מוטה לטובתי.

          • ולא נמר טעמו מעימו…
            את אשר תאהב, תטרוף :)

          • כן.
            כי ארדוף, אשיג ולא לא אחלק שלל
            לא תגעו בטרפי, ואין יוצאים מן הכלל
            אני הברדלס ולי האיילה
            עת אגהר מעליה מכור לדופק צווארה
            זה הרגע שמוציא ממני את כל העדינות
            ואיילתי פשוט נכנעת מוכנה למות
            ואז בא רגע האיחוד שבו אני טורף אותה
            הן זו הברית אשר בינינו, וזו צוואתה.

  12. אולי שמישהו יצטט כאן את השיר נמר של ויליאם בליק
    שיר אדיר

  13. מסחר במניה
    נתוני מסחר
    המלצות אנליסטים
    אתראות במייל
    אתראות SMS

    TheMarket
    ניוזלטרים
    אתראות RSS

    Haaretz.com הפוך לדף הבית עשה מנוי לעיתון RSS שירות פרסם אצלנו 23 24 — שעון ישראל: יום ראשון ח' בתמוז תש"ע, 20.6.2010

    חיפוש ב וואלה google.co.il google.com ארכיון הארץ במנוע חפש

    נמר

    מאת ויליאם בלייק

    מאנגלית: ערן צלגוב

    נמר! נמר! בוהק יבער

    בתוך הלילה המיער,

    יד נצח מי או עין מה

    עצבה אותך ככליל אימה?

    באיזה עמק או שמים

    הבערו לך עינים?

    בכנף של מי העז לשאף?

    ידו של מי שלהב תחטף?

    ושכם מי, ואיזו מלאכת

    נימי לבך תהא סובכת?

    ועת לבך התחיל לפעם,

    מה כף אימים? מה גף אים?

    איזה פטיש? איזו שרשרת?

    באיזה כבשן חשלה מחשבת?

    איזה סדן? לפיתת אי מי

    תעז ללפת פלצות אימים?

    עת כידונם הטילו כוכבים

    ובדמעם הרטיבו רקיעים

    האם חיך מול מעשהו?

    בורא השה גם בוראך הוא?

    נמר! נמר! בוהק יבער

    בתוך הלילה המיער,

    יד נצח מי או עין מה

    עצבה אותך ככליל אימה?

    לא חשוב אוהבת גם את המקור
    איזו שירה נפלאה!

    ספורט Online | גלריה Online | ספרים Online | חדשות Online

    תקנון האתר | תמיכה ושירות | ארכיון הארץ | דף הבית

    מדריך עכבר העיר | סרטים | קולנוע | מסעדות | מתכונים | הופעות | פעילויות ילדים | הצגות | לילה | מסיבות | מדריך עכבר העיר – סרטים, לילה, מסעדות, הצגות ילדים

    מסעדות: בשר, ביסטרו, אוכל יפני, אוכל סיני | מסעדות: דגים, פירות ים, ים תיכוני | מסעדות: בית קפה, מאפיה, חלבי, ארוחות בוקר, מסעדה איטלקית

    לוח העיר | שיווק | דרושים | דרושים הייטק | נדל"ן | פרוייקטים חדשים | רכב | בעלי מקצוע | קח תן | מגזין אוטו | מבחני רכב | קידום אתרים | ספרים חדשים בהוצאת שוקן

    Israel News | Israeli News | הישרדות 4 | לילה לבן 2010 | לילה לבן | בניית אתרים

    עכבר עולם | פראג | ברלין | מדריך עסקים

    רוד סטיוארט בישראל | סינמה סיטי ראשון לציון | מדריד | סקס והעיר הגדולה 2 | כוכב נולד 8 | בנגקוק | בודפשט | אלטון ג'ון בישראל

    כל הזכויות שמורות , "הארץ" © All rights reserved Haaretz

    • הטיגריס / ויליאם בלייק ,בתרגום רונן סוניס

      טִיגְרִיס, הוֹ טִיגְרִיס! אוּד מִתְלַקֵּחַ,
      בֵּין יְעָרָיו שֶׁל הַלַּיְלָה זוֹרֵחַ,
      אֵיזוֹ עֵין-עַד, אֵיזוֹ זְרוֹעַ נִצַּחַת
      צָרָה אֵימֶיךָ – פַּחַד מוּל פַּחַד?

      מַהוּ הַתּוֹפֶת, מַהִי הַתְּכֵלֶת
      שָׁם שְׁתֵּי עֵינֵיךָ רוֹשְׁפוֹת כַּגַחֶלֶת?
      עַל אֵלוּ כְּנָפַיִם מָרוֹמָה יִשְׁאָף?
      מִי זֶה לוֹפֵת אֶת הַלַּהַט בְּכַף?

      אֵיזוֹ חֲרשֶׁת, אֵיזוֹ כָּתֵף
      יָדְעוּ אֶת גִּידֵי לְבָבְךָ לְלַפֵּף?
      וְעֵת הִתְפַּעֵם בּוֹ הוֹלֶם-זְוָעוֹת –
      אֵלוּ רַגְלַיִם? אֵלוּ זְרוֹעוֹת?

      אֵיזוֹ שַׁרְשֶׁרֶת? אֵיזֶה סַדָּן?
      אֵיזֶה בּוֹר-שַׁחַת הָיָה הַכִּבְשָׁן
      שֶׁל מוֹחֲךָ? אֵיזוֹ יָד כְּלִילַת עוֹז
      הֵהִינָה בּמּוֹחַ הַזֶּה לֱאֶחוֹז?

      צְבָא הַשָּׁמַיִם הִשְׁלִיךְ רְמָחָיו,
      בּוֹסֵס הָרָקִיעַ בְּדֶמַע כּוֹכָב,
      הַאִם הוּא חִיֵּךְ אָז, כִּכְלוֹת מַעֲשֵׂהוּ?
      הַאִם יוֹצֵרְךָ – גַּם יוֹצְרוֹ שֶׁל השֶׂה הוּא?

      טִיגְרִיס, הוֹ טִיגְרִיס! זוֹהַר זוֹרֵחַ,
      בֵּין יְעָרָיו שֶׁל הַלֵּיל מִתְלַקֵּחַ,
      אֵיזוֹ עֵין-נֶצַח, יָד בַּת-אַלְמָוֶת,
      צָרָה אֵימֶיךָ, צֶלֶם צַלְמָוֶת?

      • תודה רבה רבה

      • יפים, אבל אני אוהב יותר את תרגומו הישן של חנניה רייכמן מתוך "משירת העולם". למרות שהוא פחות נאמן למובן המילולי, יש אצלו משהו מכשף בקצב ובאינטסיביות:

        הנמר

        הוי נמר, לפיד אימה
        הבוער באש חימה!
        איזו עין, איזו יד
        יצרוך, פחד-עד?

        אי יקד, בתהום או רום,
        ברק עיניך האיום?
        מי העז ביד כובש
        לאחוז בזו האש?

        מי צירף ומי שזר
        שרירי לב כל כך אכזר?
        איך יוצרו לא זע מחיל
        עת הדופק בו התחיל?

        אי כבשן אשר הותכה
        בו מפלצת מוחך?
        אי פטיש וסדן-השאול
        שיכלו אותה לחשול?

        צבא-מרום ודאי בכה…
        השמח בוראך?
        האמנם אותך עשה
        זה אשר ברא כבשה?

        הוי נמר, לפיד אימה
        הבוער באש חימה!
        איזו עין, איזו יד
        חוללוך, פחד-עד?

        • אכן תרגום נפלא האם תוכל להביא את המקור באנגלית?

          • הנה השיר של בלייק במקור:

            TIGER, tiger, burning bright
            In the forests of the night,
            What immortal hand or eye
            Could frame thy fearful symmetry?

            In what distant deeps or skies
            Burnt the fire of thine eyes?
            On what wings dare he aspire?
            What the hand dare seize the fire?

            And what shoulder and what art
            Could twist the sinews of thy heart?
            And when thy heart began to beat,
            What dread hand and what dread feet?

            What the hammer? what the chain?
            In what furnace was thy brain?
            What the anvil? What dread grasp
            Dare its deadly terrors clasp?

            When the stars threw down their spears,
            And water'd heaven with their tears,
            Did He smile His work to see?
            Did He who made the lamb make thee?

            Tiger, tiger, burning bright
            In the forests of the night,
            What immortal hand or eye
            Dare frame thy fearful symmetry?

  14. זו אותה חיה…שבלב

    בְּסרט טבע בּטִיסה לְדָבְּלִין ,
    הרְאוּ נמר מכְנִיע אנְטִילוֹפָּה .
    לִי הוּגשְת על המוֹשב שְלצִידִי ,
    צֶלע עסִיסִית
    נוֹטֶפֶת .

    לִפְנֵי שְנעץ בָּה שִיניים
    לִיקק את עוֹרה החם בְּחמְלת טוֹרֶף ,
    כְּמִי שְאוֹמר ;
    'אֵין בִּי רוֹע יקִירתי
    זה צוֹרך קִיוּמִי
    הבִינִי' .

    כָּךְ , אלְחש בְּאזְנֵךְ ,
    אלקֶק
    וְאנְעץ.

    • מאד יפה בעיניי השיר הזה למרות שעד היום לא יצא לי לטרוף סטייק לענין באף טיסה- בעצם כן, פעם אחת בוירג'ין.צורך קיומי זו הצדקה להרבה טריפות.

      • תודה שירית

        לצלע כזכור יש לה אסוציאציה נוספת, לבד מסטייק…(בראשית ב' פסוק כב')

        • שירית-למד

          יפה אמרת מד היקר, והנה תשובתי לך וגם לאמיר וכולם

          כן, היא בסך- הכל צלע היתה
          נוטפת עסיסית ורכה
          ומיני אז
          מנסה הנמר
          הרעב המורעב
          לא לטרפה
          רק להחזיר את הצלע שאבדה
          בחזרה למקומה

          • במחשבה שניה ומעמיקה הייתי מחליפה את המילה להחזיר במילה להעמיד. ואת המילה למקומה במילה במקומה. טוב,התבטלתי מספיק ודי עם השטויות חוזרת לעבוד.:)

  15. יפהפיית הנילוס

    כל עוד אני על כדורים
    לא בא לי כלל על נמרים
    לא לטרוף ולא לחטוף
    ולא לנשוך ולא לנאוף.
    מה שבא לי הוא
    למצוא לי כבש יפה ואמיתי –
    להתלקק ביחד כל היום ועד הערב
    לחכות לו בשולחן עם עוף וגם פתיתים
    להתעלס, לגמור ולשחק.

  16. אם מדברים כבר על נמר
    רק עם אמירוש בא לי לגרגר
    כי רק הוא ולא אחר
    גורם לרעבי להשתחרר
    אתה מוזמן אותי לקטוף,
    אתה תשלוף, אתה תטרוף
    אני אנשוף, אתה תנטוף.
    ואם תגיד לי לא – תקבל אגרוף.

    • כך מדברת נמרה
      שראתה לי ואני לה –
      אז יאללה בואי לגרגר,
      להשתחרר, להסתחרר,
      ואז כשהכל חשוף
      לנשוף לנטוף לטרוף ושוב
      זה את זה לטעום לאט
      אני אותך, ואותי – את :)

  17. להיות נמר שלא
    מתחבא ולא
    מסתתר לא
    לוחך עשב ולא
    מגרגר נמר
    עז
    אמיץ
    ישר
    לב
    דורך על
    ליבו
    רומס
    כל
    כאב
    להיות
    נמרגם
    כשאישן
    המוותה
    ליבי
    יהיה
    ער

    • כינמר
      אינה תחפושת חברבורות
      מנומרת פחד
      נמר הוא
      מהות
      יורקת אש
      סמויה
      פנימית
      בוערת
      אך
      לא מאוכלת
      הו ויליאם בליק
      לו היית חי
      היית
      מצייר לי
      נמר
      ושה
      משחקים
      בכף ידו של האלוהים
      סבתא בישלה
      דיסה
      משחק האצבעות
      הזה
      היה
      מחזיר
      שלווה
      למעוני

      • ובלילות הייתי
        חולמת שאני
        נמרה
        וגורי הקטנים סביבי
        עיני יקדו
        תשוקה לאלוהי
        כל האמהות
        בעיני
        ילדי
        ראיתי
        שמיים
        מנוקדים
        קטיפה
        זהובה

        רצתי
        יחפה
        על
        רצפת
        אש
        נוטפת
        חלב
        מתוק
        הבא
        ממני
        והולך
        אלי
        חלב
        נמרים
        לילי

    • איזה נמרררר! עם תפילה נמרית אמיתית -ואהבתי את הקרשנדו של הסיום:
      "להיות
      נמרגם
      כשאישן
      המוותה
      ליבי
      יהיה
      ער"

      שאפו! אני אתך, והלואי על כולנו.
      הייתי חותם על הכל – רק לגבי "דורך על / ליבו / רומס / כל / כאב" תהיתי. תוכל להסביר?

  18. אני חתול בכלל
    עם ייחוס נמרי
    שעומד לי
    גם מול חיה בזויה ככלב.

    גופי נדרך
    טרפי שלופים
    זה לא רעב
    זה יצר.

  19. למתנמרת שלי
    ———–
    סיכת שיער מנומרת
    שימלה מנומרת
    חצאית מנומרת
    גופיה מנומרת
    חולצה מנומרת
    ומתחת לכל אלה
    לשעת הצורך
    תחתונים מנומרים לסעודת הנמרים

    • אמיר היקר,שכחתי להוסיף רעב\רעבה, שכחתי להוסיף ט.ר.ף, תוכל בבקשה לשלב בין השורות?

      • מתיינמרת יקרה,
        אם ככה, מהרי שלחי גירסה חדשה, מנומרת כהלכה, אך גם טורפת ורעבה :)

        • מתיינמרת

          אוקיי,נלך לפי הכללים…

          למתנמרת שלי
          ———–
          סיכת שיער מנומרת
          שימלה מנומרת
          חצאית מנומרת
          גופיה מנומרת
          חולצה מנומרת
          ומתחת לכל אלה
          לשעת הצורך(רעבה היא)
          תחתונים מנומרים לסעודת הנמרים-פן יטרפוה

  20. זה אמיר או נמיר ?

  21. הו נמר נמרי
    אתה מעורר בי רגשות
    אימהיים קדומים לפשוט מעליך
    כסות חברבורות להרגיע רעב וצמא
    שוקקים במילה טובה בחיבוק
    ליישן את הפחד בקצות הטפרים
    כי מבעד לשמיכת העור המנומרת נמרי הקט
    אתה גור חתלתולים

    • הוא אשר אמרתי
      כל נקבה בכסות נמרה
      מטפחת ברעב רב
      גור נמרים או חתולים

      אל חיקה בעורמה אותם תאסוף
      בסבך היער שמיכה היא תפרוס
      היא רק אם יודעת להיות
      על יונקיה להגן ואותם לעטוף.

      • ואם אותה הנקבה
        דווקא בנמר חשקה,
        לא בנמיה, בצביה ולא באנטילופה
        חיש להתחפש בבגדי חברברות

        אל הציד לצאת, לסבר את עיני כל היער
        את עיניה בפוך היא תקרע,
        שיניה, אפה, חושיה כולם מחודדים
        אל נמר שאותו למערתה תגרור למשתה

        אויה
        רק בשידולים ובפתויים,
        את פניה ציעפה, וכאשר יהיה שם לידה
        לעולם לחופש לא ישוב.

        • עשית זאת. נרדמנו.

          • לי הצוויחות שלך דווקא נשמעות מאוד ערניות, ממש מציק לך כאן.

          • נכון,

            ולכן, בודלייר שדי תיעב נשים תאר בשיר שלו תכשיטים את האישה כטיגריס שקועה במנעמי הזימה עוטה חשקים מחשקים שונים.

            בכלל, אני חושבת שבננות, בעיקר בגלל כמה בנות די איבד מחינו

            ומה יעשה המשורר אמיר אור, לאן יפנה, אנא ישא פניו מלבד לנסות להציל את האוד העשן הזה?

            מחפשת נמרה אמיתית אחת צדיקה בסדום!!!

          • צדיקה בסדום

            יש לו נמר בלב

          • לא מאמצת אמיר,
            וגם לא את מאיר
            וגם לא את עמי,
            וגם לא את דני

            לאמיר אולי בלב יש נמר,
            חרוזים הוא יודע לחזר
            אבל על באמת הוא עדין, ורגיש,
            ולטרוף, ענוג למדי הוא לכל איש.

    • מאמה מאמה
      קחי אותי בידייך
      לו רק ידעת כמה
      אני מת עלייך
      פשטי לי ת'חברבורות
      ובין שדייך אלין
      (אדיפוס לכפרות)
      ונשכימה לכרמים…

  22. או תעלה משהו משלך …
    ותחתום עליו
    גיבור על עיוורים

  23. הו נמר מתניימר
    גש אל חיקי והתקמר
    שלוף זנבך
    לטף אט גווי
    חוש ונעץ
    מדיום- רייר
    הנח היין, פרוש מפית
    לגום וטרוף
    ו-
    בוא'נא, פטיט..

    :))

    • שירת הבננה

      מסחר במניה
      נתוני מסחר
      המלצות אנליסטים
      אתראות במייל
      אתראות SMS

      TheMarket
      ניוזלטרים
      אתראות RSS

    • גופי המזדיין

      בסבך הלילה בחסות החושך
      אני מסירה רשת גוף מנומרת
      אני מתערטלת מעקב שחור
      אל חיק נמר תואם אני מתעטפת

      אוי נמרי, פנתר אדיר כוח שלי
      אסוף אותי בין רגליך
      השאר אותי בלא אויר אל תוך היער
      צעקה ארוכה מיללת מפלחת גזעים וחיים
      אשלח, שתקפל אל השמים כחופת אהבים
      מעל שנינו

      • מזדיין מזדיין אבל גם הרבה יותר מזה. התנועה מהתרבות אל הטבע, מהרשת והעקב אל היער והחושך, הצעקה בגזעים והשמיים כחופת אהבים זה ממש כבר היירוס גאמוס – חתונת קודש קוסמית.

        • ההשראה היא כמובן
          השיר שלך,

          רק שכאן אין את הלונג שוט

          אבל יש את היצר בהתלמותו\ כאשר הוא מתיר לעצמו להשיל מעליו את עבותות התרבות.

          ממליצה בכל חום לשלח יללות כאלו לכל בן/בת אנוש.

  24. אני מבקש לא להשתמש בבלוג שלי כבמה לדברים מסוג זה. הזמנתי אותך להשתתף ב"סדנת הנמרים", ואתה עדיין מוזמן, אך לא למשהו אחר.

  25. סופר ומשפטן

    מילים לא יכולות להרוג? האם לא היית נוקט עמדה גם עם נניח היינו בתקופת גרמניה הנאצית וסופרת היתה מאחלת מוות לאדם אחר כי זרק חתול לרחוב? לא מבין מה הקטע עם הנמרים האלה בכלל ואני לא נוטל חלק בשום דבר ממסדי. כבקשתך לא מגיב יותר בבלוג שלך. אך תהיה גבר ואנושי ודמוקרט ואל תמחוק תגובה זו

    • צר לי, אבל בלוגי הוא ביתי ואני המארח :) הנושא בו כרגע הוא מה שהכרזתי עליו ולא עניינים אחרים, קלים כחמורים. אין פה שום דבר ממסדי – רק דיאלוג פואטי בין אנשים, כך שאתה יכול להצטרף בלי חשש.

  26. נמרים דווקא בוכים
    בלילה
    כשמוסטים הוילנות וחשכה טורפת את
    הלב
    הם דווקא בוכים ולא על ציד שהוחמץ
    ולא
    על רעב בשרים צורב
    על עצמם הם בוכים
    מתוך ציפור הלב

    • נמרים של ממש
      לא עוצרים בטרפם.
      טורפים כל מה שזז –
      וגם את עצמם.

      • כמה נכון…

      • אז אתה נמר על אוטומט
        לא עוצר לא אומר קאט
        נמר על קפיץ מאוד נפיץ
        חומד טורף דורס בוטש
        נמר של אש את עצמו לוחך
        האם טעים הטרף הזה לחיך?
        האם נרגע הרעב האם מתאכל?
        מי ישמור נמר מליל

        • נמר משוכלל אפל ונפיץ עם ניצוץ
          ייאוש בעיניו ומנגנון השמדה עצמית
          לילו לוהט וחומד ולוטש
          מתפעם ומתלקח – אך אינו טורף
          את אש עצמו לוחך – לא תרגיע רעב לא תשקיט
          להבה מכווה
          "מי ישמור נמר מליל?"
          זו שאלת הנמר האפל.

  27. סיפורים מכבידים על הפוסט, אבל אני לא מפספס את הערב הזה. בהצלחה :)

  28. פעם אמרו לי:
    את נמרה
    וזה רע רע רע
    כי נמרה לא אחפוץ להיות
    לא אמזונה
    ולא אשת לפידות
    רק שפנפנה רכת פרווה
    מלאה ברוך ואהבה
    אשה קיטשית עם תחרה וקרינולינה
    שיפתחו לה תמיד ת'דלת של הלימוזינה
    כן ככה בדיוק לא לטרוף ולהטרף
    לא להכוות לא להשרף
    רק להתכרבל בליל ברקים ורעם
    בכורסה של משי
    כמו פעם
    אני יודעת שהשיר הזה
    הוא לא שמונה שורות
    סורי, אבל כתבתי מה שהחבאתי
    שנים רבות

    • הפמינסטיות בטח יסקלוני באבנים
      אבל ביטאתי מה שכולנו מרגישות בפנים
      גם אם לא נעים באמת לא נעים
      את תקרת הזכוכית אני המצאתי
      כשבקפיצה לגובה התקשיתי
      אז קפצתי לעומק לפני ולפנים
      וכך לכדתי נמרים…

      • דווקא עולם המים שייך לנשים
        וגם השמים
        בחלומותיהן אין תקרת זכוכית
        שני דגים ירדו למצולות הים
        לספר מה רבה אהבתם

        ולי, די, נמאס כבר מנמרים,
        כי באמת איני שייכת לעולם הטורפים
        וכאן, כמו במערב הפרוע, יורים גם
        באקדחים, משסעים חיות טבע רכות ותמימות

        ועל קרביהן כל מתנמר/ת לחיכו מעלעל
        ואין מניד עפעף ואין זועק חמס
        על הטבח, ועוד בון אפטיט כאן מאכ/חלים
        כאשר חיות טרף ביקשנו היות וכתוב במוזה

        אז, די, שמא יוכרע הפור
        ובסדנת הכתיבה יחולק נמר בדואר
        לזה שהטיב צביות רכות את גרונן לסשע
        או באהבים ובמעשי חשקים וזימה עצמו
        לטבע.

    • גם שפנפנה היא נמרה
      מסוג אחר,
      מתקדם יותר
      היא צדה (אבל אל תירא) –
      בקלות, ברוך
      לטווח ארוך
      בסבך המשי היא פוסעת
      ואתה סח לה: מה יפה את

      • את צודקת,
        זה הסוד הנשי הכי שמור.

        למה להיאבק כל היום בעולם ובגברים כשאפשר לפעול בפאסיביות ולהשיג יותר ?
        :)

    • גמאני גמאני,
      חוץ מתקרת הזכוכית –
      לא סובלת אפלייה ומי שמנסה,
      אני מוכיחה אותו, קשה לי להיות אסרטיבית, אז אני עושה את זה ברכות שנשמעת למרחקים הכי גדולים.

      זה לא ייאמן כמה ניאנדרטלים חינכתי ככה.

  29. לא די בניבים מלוטשים
    או בלהבי ציפורן מושחזים
    לזכות בטרף חשוב גם רגש
    צריך ת'חשק (רעב של אבר)

    לצד פנתרה לרבוץ
    עלול לסכן ת'קוץ
    גמישות שידרה למטר שקולה
    חדוות נמר, דם ויזע תמורתה

    • הי אמיר
      התפנית אמש מאימוץ נמרים (זכר) ונדחקת למטר על מטר בירושלים עירי.בקור הירושלמי התאים יותר לאמץ דובים.
      או שאולי לא הבנתי כלל וזה היה מסע ציד…?
      לא נגשתי אליך כי הצפיפות סביבך הרתיעה. אותי לפחות.ובשעה שהרפו ממך, היית כמוני, זכאי להנות מהערב הנפלא וכמוני לקנא ברקדן האירי שהפליא בתנועות רגליו לניגונה של 'קטיפה שחורה'.
      כתובת עושה צעדים ראשונים, כמפעל שירה. אולי תגיע פעם למעמד המפעל שבראשו אתה ניצב.
      שבתשלום

      • הי מד, אתה מעלה את מפלס הסקרנות לגבי זהותך שלך, וכנראה גם נהנה מזה :)
        לגבי הקור – נכון, וגם הבחנתי שם בדוב או שניים.
        כתובת מתקדמת יפה מאוד כמפעל שירה רב מערכתי (בי"ס, כתב עת, פסטיבל וכו') בדיוק בדרך שהלכה הליקון. אני שמח וגאה בהם ובהמשך המפעלות.

  30. נמרעב זה טוב אם יש
    לו שכל לשמור בו את האש
    כך שרעב קטן תמיד
    כמו גחלת שם ילהיט
    וכשעלה התאנה
    ינשור ממך לאדמה
    או אז תאחז בו להבה –
    תדעי אז מה זאת אהבה.

  31. רונית בר לביא

    לא רוצה נמר
    נורא רעב וממהר
    שיטרוף אותי כשיש
    ורוב הזמן הוא מתייבש,
    עיניו רצות מחור אל חור
    ואין לו נחת, אין לו דרור.
    נמר של ממש אני צריכה,
    נמר פנימי חזק עם כסות נינוחה.

    • רוניתוש, מחקתי בטעות אבל הנה החזרתי (גם את שלך)

      נמרעב זה טוב אם יש
      לו שכל לשַמֵר ת'אש,
      כך שרעב קטן תמיד
      כמו גחלת שם ילהיט.
      וכשעלה התאנה
      ינשור ממך לאדמה
      או אז תאחז בו להבה –
      תדעי אז מה זאת אהבה.

      • רונית בר-לביא

        מסכימה עם זה. אך לגבי עולם הנמרים ככלל, הנה שיר קצר:

        הנמר
        ======
        הוא יסעיר לך את הדם,
        אולי יותר מכל אדם,
        אך מהלעשות ובעולם הג'ונגל הפראי,
        עדיף חבר על פני נמר באופן ודאי.

        כי החבר טורף חלש אבל איתו תחיי ללא חשש
        יהיו לכם גם הברקות ואנחות ואנקות.

        ונמריקו הסוער? עליו מזמן החלטת לוותר –
        כי גם נמר שמחופש לסבתא חביבה
        תמיד יגיע השלב בו יהפוך אותך ללביבה.

        • "יהפוך אותך ללביבה" חחחחחחחחחח כמה נכון

        • אלף נמרים מבוייתים יסכימו לנשק את שובל שמלתך בלי חשש ואת לא חייבת נמר טורף – רק להאמין בך.

          • רונית בר-לביא

            לו יהי

            צריך רק אחד ..

            אבל מבויית לא נשמע טוב, נשמע לי כמו אילוף וזה שוב כוחני.

            שיביית הוא אותי בכייף – אם ביכולתו ?

            ואז נכתוב על הדלת: "כאן מבוייתים בכייף"

          • הי רונית,
            כיף לקרוא את השירים והדיון שנוצר בתוכם, דיון שמזכיר לי את הסרט שראיתי היום בפעם ה-…
            'שלוש חתונות ולוויה אחת', וגם כאן, כמו בסרט אני חושבת שדברי הגיון תאוריתית נשמעים נפלא (עדיף חבר על פני נמר) אבל במציאות קשה לראות חיים מאושרים בלי משהו מהנמר בתוכנו. לא?

          • רונית בר-לביא

            הוווו סיגל,
            תאמיני לי שלא מדובר בתיאורטי ..

            ניסיתי, חוויתי, נכוויתי עד בלי די,
            תודה, לא יותר.

            וברור ש"משהו מהנמר" הוא חובה, בלעדיו אין חיים. כתבתי בשירי על תכונותיו של החבר ועל הריגושים שיכולים לקרות איתו.

            לכן חבר שהוא נמר אם תרצי, אבל לא טורף אכזר. בשבילי. כל אחד שיעשה כרצונו.

            ואגב, אותם נמרים נמרתיים הם לא באמת כאלו, מנסיוני.
            אבל הלימוד שלי כולל כנראה הימשכות הרסנית אליהם.

            ועוד אומרים שלנשים ניתנה בינה יתירה ….
            איפה היא ??

            לילה טוב לכל נמרי הלילה,
            אני הולכת לספור כבשים.

          • אכן, מנסים, חווים, נכווים אבל אז לומדים. והלמידה היא שונה בין אנשים, כי כולנו שונים, ומה שאני למדתי (אני מקווה), זה להכנס לגוב הנמרים בעיניים פקוחות, לבחור לי נמר הרבה לפני שאני מסכימה להטרף, ולקחת את הזמן לפני שאני מרשה לעצמי להנמס מהאש, וגם אז, מוותרת על החלק של אהבה מתפרצת, אלא משחררת בי כל פעם גיץ ממני, מוודאה שהנמרים משחקים באותו משחק, ובוערים באותו חשק. יודעת מאותו נסיון, שהכי עוצמתי זה לאבד את הראש באופן הכי מוחלט, אבל לעולם לא שוכחת שזה עלול להיות הרסני מידי, גם בחלק העוצמתי שבצד השני, המתרסק.
            כך שחבר לחיים, לדעתי ומנסיון זה נחמד ודי משעמם, ובכל זאת זה מאפשר את השקט שבלב ואת תחושת הבטחון והיציבות, רק שגם מוות זה ביטחון ויציבות, אז אני בוחרת בחיים, ומשתדלת ללמוד וללמוד וללמוד את נמרי אהבותיי כמו גם את הנמר הרעב שבתוכי:) 
            (סוף סוף הצלחתי לעמוד בכללים כך שכל שלוש המילים נמצאות כאן, אבל עכשיו, זה לא בשמונה שורות שקולות ולא שיר:)

  32. חתולה מתחילה

    היֵה נמר,
    חשוֹף ניבי פרא.
    בלב תאב
    אהיה לך טרף
    ישאג בי האומר
    שאין להשביעו.
    נמר רעב,
    לוואי ותפתיעו.

  33. חתולה וגומרת

    ולא היה בינינו אלא נמר
    זוהר, דוהר
    בין שבילינו
    מנמֵר אפוֹרֵינו
    משמֵר תשוקותינו
    מזמר את שירנו
    מגמֵר אִמרותינו.
    וטורפנו –

    • חתולה מתנצלת

      למען הסדר הטוב צ"ל:
      משמֵר רעבוננו

      • אני ואיתמר ועוד כולם

        כאשר כל שפנפנה או כל חתולה
        משימה עצמה נמרה ועוד היא גאה
        עדת נמרים מתגוללים אצל איתמר
        אני והם וכולם ערכנו אורגיה.

        איתמר מהל משקאות טקילה וגרנדין
        סיגריות העברנו מפה לפה, ושוחחנו
        על זה ועל ההוא שהסתכל ואלה שעשו
        אצל איתמר בזולא התפשטנו מעצמנו

        על המזרון שעל הרצפה חשקנו שיניים
        אברים מגולים גלגלנו בין שפתיים
        פשקנו גם רגליים, לקקנו בין שפתיים
        רגל על רגל מפנים ומאחור התערבבנו.

        והמשקאות זרמו כמיים ואנו הסתחררנו
        פעם ופעמים וגבר לא הבחין בין אישה
        ואישה לא בין שניים והיו גם שלושה
        ואברים שחדרו והגניחות שהרקיעו הו..הו..

        • קשה להבין אם "התפשטנו מעצמנו" זה שמח או לא. נשמע כמו הקלה – התפשטות מהראש המתכנן והמבקר.
          היה שמח אז בזולה? נשמע שכן. חגיגת נמרים עד דכן ידע כל נמר כל נמרה:)

          • לאמיר,

            אצל איתמר בזולא (בראשלצ, אגב) היה תמיד שמח.

            איתמר היה דייל אויר, ומשקאות הוא ידע למזוג שחבל"ז. רק שבאופן אישי, לי יש בעינה עם שניים, ובכל אופן אצל איתמר היה באמת משהו מאוד, מאוד משחרר.

            אין לי מושג אם שמח, היא המילה.

            אתה יודע, גברים תמיד מתחרים כמה הם טובים במיטה, ומי מחזיק מעמד יותר זמן, אז אני ואיתמר עשינו פעם תחרות ואני לא זוכרת מי ניצח.

            דברי אלו הן די תשובה גם לרונית ולסיגל. לא כל גבר צריך להיות תכליתי או פונקציונלי לחיים בכלל.

            פרטנר נמר למשל יכול להיות פונקציונלי לערב סוער, שזה די הרבה לימים טרופים אלו.

            ולסיגלי חמודה, מי אמר שגבר מספק יציבות וביטחון – באותו הבל פה של נשימה הוא יכול לספק גם בוקה ומבולקה.

            ולגבי איתמר, היו עוד פעמים נוספות – סימן שהיה לגמרי לא רע. אה, ולגבי ההתפשטות? בשניים או יותר זה כיף היסטרי לא ככה?

            כאשר לא נכנעים ל"עדיף שתתלבשי עשיו").

          • מה בין אריה לבין פנתר

            בעצם הוא היה אריה
            אבל כאשר הוריד בגדים והתפשט
            שאלתי, איך אצלך בגוף כל דבר הוא יפה
            רגלי נמר ארוכות שריריות
            מעלי הן גוהרות, בשער שחור ועיניים כחולות.

            לא עמדתי בפניו, וזה לא היה ביער
            דווקא כשהדביק אותי אל הקיר
            הפשיל שמלה, מכנס הוריד, חשתי כבג'ונגל
            ובטירוף פנתרי נעץ בתוכי איבר אדיר.

            לא עמדתי בפניו, גם על המיטה
            וגם על השטיח ובין כריות שישה
            רגל ארוכה חזקה עלי, טורפת
            כשיפוד הוא בא אלי, ובכל הכוח.

            סופו של עניין, שוב אני דבוקה לארון
            צורחת, מיבבת, מנסה להדביק נשימה,
            אוייה סופו של ענין רע ומר
            לעבוד בישיבה
            לא יכלתי אחר כך ימים שבעה
            וכל אותה העת ועוד לא הבנתי מדוע.

    • נמר טורף יש לו, לאדם:
      משביעו רעב, מרעיבו אכזר.
      טרוף יטרוף קרוב גם זר
      ולחם חוקו – כל בשר ודם.

      • איתמר אינו מאמץ שום נמר,
        מאיתמר שתי שפנפנות, חתלתולות
        פוסעות מעדנות גנבו שני זרעים,
        שתי בנות, משתי נשים שונות.
        (איחס על הסיפור, אבל הוא אמיתי)

        ארבע רווקות, נמרות אמיתיות
        ואפילו חתיכות, התחכחו במסיבות
        התערבות ביניהן, גורל הן הפילו
        מי אשר תתפח ראשונה היא תזכה בכל הקופה

        לאיתמר זה הספיק. די לשפנפנה
        וגם לחתולה, הלך קשר ת'צינור
        ומזה, הדק והארוך, זרע יותר לא יפלוט
        ומכל מטופפת רכות תרחק נפשו.

        איתמר לא מאמץ נמר, לא גור נמרים,
        לא נמרות – הספיק לו.
        זה לא אומר שאיתמר עם שתי מלוכסנות
        עיניים אינו מתגולל שבעתיים.

        נהפוך הוא.

      • הנ"ל היה הרהור צד (די מיותר לחתולות) עבור חתולה מתחילה וגומרת :)

  34. 'אכלתי אותה' אמרה היֵענָה,
    'נמר בעקבותי' וטמנה ראשה
    'לפחות לא אראה את הזוועה', אמרה
    ולא ידעה למה כיוונה

    הנמר הדביקה
    אך לא לטרפה הִתאוָוה
    לא בבשרה חשק
    רק בתחליף נמרה למשחק

    'באין ציפור שיר גם וגו'…'

    • שיר הנמר

      קסם קסמה לי היענה
      בניחוח מיצה חריף הריח…

      • תגידו,

        אתם השתגעתם?
        לא, כי באמת אני רוצה לדעת.
        ועוצו עצה, כי נמר צעיר מצאתי לי
        מציאה. שרירי הוא וחסון, עשוי למשעי

        ומה בו אעשה, האם ליער, או בין
        כסתות וסדינים נאכל ונתאווה
        ולשבוע לא נשבע, הוא ילחש לי
        באוזן ואופס אני אכרות אותה בנשיכה

      • אצל וארגס יוסה ב'העיר והכלבים', הקטדים הצעירים ממשים תאוותם עם תרנגולות..כן, כן.
        חשבתי לעצמי, למה נמר לא יוכל לממש תאווה עם יענה..?

      • דבר הנמר

        בְּדקת הרגלים וארוּכּת הצוואר
        אני חוֹשק.
        האעמוד בפני יצרי
        ולא אטרוף?
        כְּלום אותיר אותה חיה
        ואת תאוותי בה אטבִּיע ?
        ומדוע לא בשניהם אזכה ?
        אתחיל בַּשגילה ואסיים בִּלעיסה.

        • אם נניח אתה ציפור השיר לדעתך,
          מי היענה ?

          • אני ציפור שיר..?
            אני מניח שאתה מכיר את המשך המשפט, שציפיתי שירמז על הרעיון שהבאתי..
            אל תאלץ אותי לכתוב את כולו..
            ציפור השירה היא הנמרה (עבור נמר) . היענה, איך לומר בעדינות 'צליל הנפיחה'..

  35. אני נמר עייף מאוד כבר לא צעיר
    קרעתי כבא את כל העיר
    טרפתי כבר כל מה שזז
    הרעב שלי שכך ומבטי כבר אינו נועז
    מת לפשוט את התחפושת ובין השמיכות להתכרבל
    לא לשקוע בבשרי לא לדשדש בעבר
    להבין סוף סוף שכל מה שהייתי
    זה נמר מנייר

    • נמר עייף ולא רעב
      את עלומיו אינו אוהב?
      אז בוודאי היה די טוב
      את כל העיר כולה לטרוף
      ולא היו שום שאלות
      האם לרדוף עוד חתולות.
      רק אם מיצית, אז אפשר
      להיפרד מהבשר.

      • אכן צודק, נמר עיף ולא רעב
        ועלומיו אינו אוהב
        וכבר מיצה את כל העיר
        הרי מזמן לבו הזהיר
        להיות נמר ולא חזיר
        להיות נמר אציל וגא
        נמר חכם ולא שוטה
        וחתולות לא מפתה

  36. אה, נעים מאוד. רק לך תלכלך לך מסביב במקום אחר.

  37. צריכים חיזוק מבנים? פנו עוד היום אל קבלן בניין מנוסה, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם האפשרי!
    חיזוק מבנים מספקת פתרונות חיזוקי מבחנים עבור:
    * מבני ציבור
    * מבנים מיוחדים
    * מבנים ישנים

    טל': 0722590210

    אתר העסק: http://xn--5dbhcdkd2aft1e.co.il/

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאמיר אור