בננות - בלוגים / אביטל קשת / בשנה הבאה נשב על המרפסת
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.    ---------------------------------------------------------------------------------------.    

בשנה הבאה נשב על המרפסת

 

 

בדרך כלל איני פוליטית, אולם כשהמצב הופך למגוחך, אז אני כנראה מחויבת להגיב.      
לפני יום כיפור יאיר לפיד, בחור די נחמד, שהפך לשר האוצר שלנו, כלומר ברנש חינני, שבאותה מידה יכול היה להיות מהנדס חלל, כתב בפייסבוק שלו כל מיני משפטים חכמים, שהתיחסו למה שטרם הספיק לעשות,  כמובן שסוגית גיוס החרדים עלתה על ידי אותו מתאגרף  שרירני שיכל בנקל לשרת בקרבי אבל בחר להעביר את ימיו בנעימים ככתב בעיתון במחנה, נניח לזה.
                                                                                
מה שהרגיז אותי אישית, היה עניין האוטובוסים בשבת.
 
 אנשים פשוט לא חושבים על השבת בלי קשר לקדושתה, היא סוג של משפר חיים ובריאות.
תחשבו על יום כיפור, יום בו השמיים מקבלים סוף, סוף, גוון טבעי, נקי, יום שבו אפשר לשבת בחוץ, לפגוש שכנים מכרים, לרכב על אופניים, לא אני,נכון,  אבל אתם אם אתם מתעקשים,זה עדיף כמובן על מכוניות, וגם איתם אפשר להגיע איתם עד הים.
 
יום אקולוגי, בו אפשר לנוח מהקרינה הסוללרית המאיימת, כן לא כותבים על זה, ויש סיבה, מהזבל הטלויזיוני, ולהגיע אל הגרעין הזה שמסתתר בתוך היש העצמי.
במקום זה יאיר לפיד, האיש הטוב במרכאות, של מי שהוא מכנה חילונים, למרות שאין חילונים, רק שומרי מצוות ולא שומרי מצוות.
מציע אלטרנטיבה מזוהמת ביותר, שנוסף על הרכבים הפרטים שכבר נוסעים על כבישי הארץ בשבת ולא יוותרו על נוחותם, נוסיף אוטובוסים , נאלץ נהגים אומללים לנהוג עבורינו,נעלה בעוד מעט,  את רף תאונות הדרכים שכבר משתולל בשבתות,  ונעשה הרע בעיניי האטומוספירה, כן איני מדברת על אלוקים, שלמרות הכל יש לו חלק בנשמתו של המאיר.
יאיר.
כשאני חושבת על השיר " בשנה הבאה נשב על המרפסת"  אני חושבת בדיוק על זה, על השקט,השלווה הפנימית שמאפשרת רק  לשבת על המרפסת , לספור ציפורים, לשוחח עם השכנים שחולפים על פנינו, לפצח גרעינים, ולתקשר עם בני אדם, בלי קשר לאינטרס או קידום אישי, כפי שזה נעשה  דרך פייס בוק ומסכים.
יאיר, גדל איתי באותה שכונה, יד אליהו, שכונה מסורתית, אחותו הייתה חברתי הטובה בגנון של פנינה, שהייתה אשה חמימה וחולנית, אבל הוא שכח משהו, וזה כמובן מצער אותי.
נקווה שחג סוכות, חג של ארעיות וגמילה מחומריות, יחזיר לו משהו מהפשטות הבריאה שכולנו מייחלים לה בסתר ליבנו.
חג שמח.
 
 

 

 

5 תגובות

  1. שלום לך אביטל וחג שמח לך ולאהובייך
    כל מה שכתבת על איכות הסביבה והשקט בשביל האדם שמאד צריך זאת זה נכון ויפה
    הבעיה היא הקשר הדתי
    אילו הייתה הפרדת דת ומדינה
    ועניין הדת היה כיאה למדינות מפותחות עניינו של האדם הפרטי וכל מה שהיה נעשה בענייני דת היה בהתנדבות מוחלטת של הקהילה בהתאם לאופייה היה הדבר טוב בעיניי
    אך מאחר ואין אוטובוסים שהם בעיקר לאנשים שאין ידם משגת רע הדבר בעיניי
    אל תדאגי לנהגים שהם עובדים במשמרות ומקבלים 200 אחוז על שבת וחג
    ויהיו מלחמות על חלוקת המשמרות
    תחשבי על האנשים המסכנים שאינם יכולים לבקר משפחה או לטייל בימים היחידים שבהם הם לא עובדים
    אז באמת יאיר לא האיש שלי כי הוא פחדן כמו כולם ולא יפריד דת ממדינה
    הוא פגע במשפחות ברוכות ילדים והחליף את החרדים בדתיים לאומנים שמהווים בעיניי בעצם דרכם סכנה לקיום המדינה
    אל תדאגי יאיר לפיד יהיה כמו כולם ואוטובוסים בשבת למרות שלא אני נצרך להם לא יהיו!

    • דוד בגלל שהדתיים רוצים ככה ומאלצים אז אנחנו לא, זו התנצחות.

      זה לא לחשוב על הטוב שבדבר. אפשר תמיד להתארח, גם לי משפחה מחוץ לעיר, מה אני מעולם לא נפגשת איתם?
      ואכן אנחנו מסכימים שהאיש מסכן, יש לו זכויות כן, הוא שיקם פעם בחור שלצערו או שמחתו, בסופו של התהליך חזר בתשוובה.
      הוא גם כתב פעם סיפור באנתולוגיה שיצאה על עוני. אבל הוא במצוקה ואז משתמש בנשק די עלוב ועושה דברים שיפגעו בכל עם ישראל, לא רק בחרדים.
      ואני מקוה שלא יהיו אוטובוסים בשבת, בעיקר בגוש דן המזוהם ומכוער גם ככה. המעט נחת שיש בו זה עבורי לפחות, שבת שקטה.

  2. האמת – התגובות של דוד ברבי לפוסט שלך ושלך לדוד ברבי עוזרות לי לנסח תגובה כללית.

    אביטל, אני בהחלט לא-דוד, אבל מפריע לי מאוד מה שאַת מכנה "התנצחות" בדבריו. כי הצורך "להתנצח" לא בא מהאדם החילוני. בא מצד *הממסד* הדתי, ובעצם, נִכְפָּה על האנשים הדתיים שלא פעם יודעים לחשוב באופן עצמאי.

    וכשיודעים לחשוב באופן עצמאי, מבינים שה*ממסד* הדתי הוציא מן ההקשר אֶת קדושת השבת.

    *קדושת השבת* כצו, כדיבר, כמושג, באה להגן על זכויותיו למנוחה וליחס הולם של העני המרוד, שבעצם היה עבד לאדונו, ל"בוס" שלו, ועל זכויות הגֵּר למנוחה וליחס הולם, ועל אלו של הבהמה. עד כדי כך שחליבת הבהמות (פרות, כבשים, עזים) חובה, *גם*/*אפילו* בשבת – אבל לא תוצרתה, אותה שופכים כדי לא לנצל את הבהמה – ולעומת זאת, כדי להקל עליה.

    אי אפשר לתת דיבר סלקטיבי (קרי, לבטא במפורש למי *חובה* לתת את יום השבת כיום מנוחה), אבל ברור לכולנו שבעלי ההון יכולים לנוח כל אימת שלִבם חָפֵץ בכך.

    לידיעתך,
    אני *לא* בעד יאיר לפיד יפה-העיניים.
    אני *לא* נגד הדתיים.
    אני *נגד* *המִמְסָד* הדתי.
    (הכוכבים סביב מילים מסוימות: במקום הדגשה, שאי אפשר לבצע כאן.)

    • בנוגע לזכויות למנוחה של הבהמות הניסוח מסורבל. אנסה לנסח שוב את כל הפִסקה:

      *קדושת השבת* כצו, כדיבר, כמושג, באה להגן על זכויותיו למנוחה וליחס הולם של העני המרוד, שבעצם היה עבד לאדונו, ל"בוס" שלו, ועל זכויות הגֵּר למנוחה וליחס הולם, ועל אלו של הבהמה.
      עד כדי כך זאת המשמעוּת האופרָטיבית של הדיבר הנ"ל שלמשל, חליבת הבהמות (פרות, כבשים, עזים) *חובה* גם/אפילו בשבת, על מנת להקל עליהן.
      לעומת זאת, יש לשפוך אֶת תוצרתהּ כדי שהחליבה לא תהווה ניצול של הבהמה.


      אני מקווה שעכשיו הניסוח קריא ובהיר.
      תודה לך על הבמה, אביטל.
      מקווה שנימת דיבורי מובנת ואינה פוגעת בך.

    • כעת עברתי קצת על תגובות וראיתי שלא עניתי לך. הפוסט עוסק גם בהשלכות סביבתיות של שמירת השבת, שאין מה לעשות יבואו לידי ביטוי אם היא תישמר. וכולנו נהנה מהן בריאותית ונפשית. ואם לא אז לא.

      עדיין מחזיקה באותה הדעה. סליחה- השקפה.

      שנה טובה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת