בננות - בלוגים / אביטל קשת / היארצייט של סבתא
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.    ---------------------------------------------------------------------------------------.    

היארצייט של סבתא

 

 

 

Normal
0

false
false
false

EN-US
X-NONE
HE

MicrosoftInternetExplorer4

היום זה היארצייט של סבתי שנפטרה בערב יום השואה, התאריך שהכי מתאים לה בלוח השנה העברית. בחסידות חב"ד זהו יום כ"ח ניסן, היום בו ביקש הרבי מהנשים בלבד לעשות הכל על מנת להביא משיח. כנסים רבים מתקיימים ביום הזה. כמה סמלי.

 

סבתי היא גיורת, אם כי אנו חושדים בכך שבעצם אימה הייתה יהודיה שהגיעה ממשפחה מתבוללת, שם המשפחה של אימה הינו מארק, שזה שם יהודי מוצהר, ויש להם גם קשרי משפחה סבוכים עם הצייר הידוע, פרנץ' מארק, שכשפגשתי את בעלי ושוחחנו על אומנות הציור, בה הייתי די בורה, הוא מיד  הצהיר בפניי שזהו הצייר האהוב עליו ביותר. את פרנץ' מארק הכרתי, ספרי ציור שלו שהביאה לנו סבתי,  היו מונחים דרך קבע על המדף בסלון, וכך נמצאו לנו נושאי שיחה.  כאמור מי אמר שיש דבר כזה שנקרא צרוף מקרים.

 

סבתי סיפרה לי שאימה תמיד נמשכה לשהות בחברת יהודים, זאת למרות שהייתה נשואה לגבר איטלקי, והצורך הזה שלה הפך למדבק. בנוסף היה לסבתי אופי רחום במיוחד, היא שנאה אי צדק,  ותיעבה את היחס משפיל לו זוכים היהודים. לכן  היא תמיד חיפשה את נוכחותם.

כבר מנעוריה נחשבה לעילוי שכלי, ומיד עם סיום לימודיה החליטה לעבור ללמוד ברומא,היא סיימה שם דוקטורט בספרות רוסית, ובנוסף אף למדה להיות מתורגמנית.

 

את סבי פגשה בשנת 37   הוא עבר הסמכה לרבנות, אך חש משיכה עזה כלפי האישה הזאת. יש לציין שסבי היה  פרופסור לפילוסופיה יהודית, ואף פרסם מספר ספרים בנושא, חלקם נכתבו תוך שיתוף פעולה עם אשתו. גם סבתי פרסמה מספר ספרים משל עצמה.  

 

מאחר והיא לא ידעה מספיק על יהדותה, ועל שורשיה, עברה סבתי גיור( המסמכים אצלנו) ובשנה ההיא אף נישאה לסבי בבית הכנסת בפירנצה. הוריה לא שמחו על נישואיה ליהודי הקיצוני הזה, ולכן לא הגיעו לחתונה. הפיוס התרחש רק אחרי הולדת ביתה היחידה,הרי היא אימי . הוריו של החתן שהיו חרדים מחסידות בעלז קיבלו את הכלה בזרועות פתוחות, לצערנו הזוג המופלא הזה, נרצח בשואה, אולם כל ילדיו, תשעה במספר ניצלו.  

 

מה אומר-  היא הייתה אישה בעלת שיעור קומה, היטלר כבר עלה לשלטון, האנטישמיות כבר חגגה, אך האישה הזאת בזה לאיבה. וגם לפחד. הייתה לה תושייה בלתי רגילה. תושייה כזאת הייתה גם לסבי.

 

בסיועה של תעודת עיתונאי גרמני שהייתה לו( הוא גדל בגרמניה) הוא הצליח למלט מספר קרובי משפחה שלו לארגנטינה, זאת מפני שלא שגה בהזיות והקשיב לאביו שהאמין שהיטלר הוא איום על היהודים. הזוג השתקע  בשוויץ האיטלקית, סבי היה שם רב ושוחט, על סבתי נאסר לעבוד. אולם בשל העוני אליו נפל הזוג הצעיר, היא עבדה ועל מה שקרה בעקבות כך בהמשך.

 
 

אימי נולדה בשנת 39, אז כבר פרצה המלחמה, סבתי הייתה טרודה מאד, אך כשנודע לה שאח של סבי נפתלי לרמן  נתקע בצרפת בלי מסמכים, וחייו נתונים בסכנה מיהרה להתגייס לפעולה תוך סיכון חייה. סבתי שהייתה בת בית במספר שגרירויות, יצרה עימו קשר, והשיגה לו ויזה לארגנטינה, ויזה כזאת קיבלו גם קרובי המשפחה של סבי, מסתבר שבארגנטינה של אותן שנים התאספה קהילה יהודית שלמה.

 

גם חייה של סבתי היו בסכנה, משום שכששלטונות שוויץ גילו שהיא עובדת בלי אישורים הם הודיעו לה שתוך יממה עליה לארוז את חפציה ולעזוב ביחד עם  משפחתה את המדינה.

     אולם לא אישה כזאת תיכנע בלי קרב, הגירוש היה אמור להתבצע תוך עשרים וארבע שעות, עוד באותו לילה השיגה סבתי עו"ד שהציל את חייה והגיע לידי הסכמה עם השלטונות. הגזירה בוטלה. ב"ה.

 

אימי מספרת שבשוויץ האנטישמיות חגגה, כשסבתי הייתה מגיעה למשרדי ההגירה כדי להאריך את זמן שהותה, היו נותנים לה בכוונה לחכות במשך שעות, והיו מונעים ממנה לשבת. גם אחרי המלחמה הוסיפו ילדים שוויצרים לרדוף אחרי אימי ולצעוק אחריה, יהודיה, יהודיה.

 

אולם ביתה של סבתי וסבי היה פתוח בפני כל מיני פליטים, ששהו שם בכל מיני מחנות מאולתרים, והם חיו עם אימי סבתי וסבי במשך כל ימות המלחמה.

הרבה יש לספר על האישה הזאת שהגיעה לדרגת ניהול מחלקה לתרגום בשוק האירופאי המשותף, על אצילותה, יופייה. עדינותה.

לאורך כל חייה היו גורמים שניסו להתנכל לסבי על הישגיו,הם עשו זאת דרך התגרות באשתו, וטענו שהגיור שלה לא תקף. זאת למרות ששמרה על קדושת השבת והחגים ומעולם לא הכניסה בשר טרף לביתה.    

  

לאחר מותה נעשתה לה עדנה, אחי שהוא ההיסטוריון המשפחתי שלה, גרם לכך שכאן בארץ, אישרו שלושה רבנים גדולים את יהדותה. בניהם: הרב הגדול והגאון הרב קניבסקי, הרב עמאר, הרב הראשי לישראל, והרב אלבז, גדול מחזירי התשובה.

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-style-parent:"";
line-height:115%;
font-size:11.0pt;"Calibri","sans-serif";
mso-fareast-"Times New Roman";}

 

 

 

 

3 תגובות

  1. כאן יש מאמר גם על סבי, ומעט על סבתי.
    http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=161&itemID=8187

  2. איזה אילן יוחסין מענין אביטל יהי זכר סבתך ברוך

    • תודה חנה, אפרופו אילן יוחסין, אכן יש לנו בבית אילן יוחסין כתוב שגם חקוק באיזה בית שחמט בראשל"צ ( היה לי דוד עשיר שהקצה לזה את ירושתו), זה מהצד של אבי, שם זה בגלל שאני צאצאית של רבי חיים מוווז'ין.

      אבל גם על הסבתא הזאת גם עוד ידובר. תודה על ביקורך.

      שבוע טוב.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת