תשובת הלב חוקרת את החיים ,וכותבת עליהם
שבוע טוב לאיריס וכולם, זה משהו שכתבתי וקשור לאלימות. אחרי שכתבתי גנזזתי מרב הפחד. כאילו למה? ומה היה שם בכל..ולמה כתבתי דווקא טקסט כזה, ועכשיו.
בילדותי הייתי ילדה שחטפה המון מכות.
בילדותי הייתי ילדה שחטפה המון מכות.
היכיתי בחזרה פעמים מועטות.
והתחושה של להתאכזר לחלש, זכורה לי כאיומה.
בלקסיקון הפרטי הפנימי שלי, המכה סובל לא פחות מהקרבן.
אולם יש שטוענים אחרת.
הבוקר הכנסתי בוקס לסיגי מושלין.
אף פעם לא הכנסתי בוקס לאף ילדה חוץ 'מהדובה' אורית שדחפה אותי לפינה.
ועכשיו סיגי מושלין מקיאה.
אין לי מושג מה נכנס בי ומילא אותי שנאה ואז זה יצא ממני ככה בלי שליטה, בוקס עוד בוקס. שניים .
ממילא נשיכה בכתף, צביטה.
אבל אני הכנסתי שני בוקסים לסיגי מושלין.
בכיתה שלנו יש עוד ארבע סיגי.
סיגי אבירם, סיגי נעמן, סיגי פרחי וסיגי מושילין
אין בסיגי הזאת שום דבר מיוחד, אפילו השם שלה חוזר ומתגלגל בכל פה.
ואני הכנסתי לה בוקסים בבטן והקיאה נזלה לה מהפה.
יותר הגיוני שאם משהו יזלוג לה, אז שיזלוג לה מהבטן כי לשם כיוונתי.
אבל סיגי נעמדה , אפילו לא החזירה לי מכה .
פשוט הקיאה במין שקט מפחיד .
אף אחד לא ראה .
וחשבתי שיותר קל לי שמכים אותי, כי אז אני מתחפרת ומקללת.
לא כולם שומעים.
אבל אם סיגי מושלין הייתה מקללת, רק בלב, בטוח שהייתי שומעת.
נראה לי שהיא פשוט עייפה.
יש המון בנות שקוראים להן סיגי וכדי שישמעו, או שלפחות אני אשמע, היא צריכה לקלל מכל הלב.
וכבר אין לה לב.
רק חור בבטן ואולי גם שפתיים.
.
אני מקווה שזה רק סיפור,ולא מהובב על מקרה אמיתי,כי מילא זה שהכנסת אגרוף למישהו,אבל בשבת??
את חייבת,אז תכניסי לה אגרוף במוצאי שבת!
בשבת לא מכניסים אגרופים,אלא אן כן מדובר בפיקוח נפש דוחה שבת,שזה אומר הפגנה נגד אינטל,חניון קרתא,התעללות באם המרעיבה הצדיקה והשולתתת,או פגיעה בזכויותיה הצודקות של אמא טליבן הנפלאה!
או אולי הפגנה נגד מעצרו של האב החרדי המסור הזה,שמה הוא כבר עשה בסה"כ??
רצח את הבת שלו??
אוי,חילונים רשעים,עוצרים את האב הצדיק הזה!
:-((
צודקת במה אחוז, את באמת נשמעת קוקו, ואם תתני לי את הכתובת המלאה אשלח אליך עזרה.
אז רק תגידי.
שבוע- טוב.
חומר מעולה לסיפור ארוך. תפתחי את זה.
שבוע טוב, אביטלי מתוקה.
קודם כל, תודה. זה מצחיק שיצאה מן תגובת שרשרת כזאת, קודם תלמה פרויד, אחר כך אני והנה גם את. למרות שבחיים, בחיי, כתבתי את זה גם לאיריס קובליו, לא הייתי חושבת שזה יהיה הדבר הכי בולט במונולוגצ'יק שלי, וזה פשוט מופלא ואולי גם מפחיד, אמרתי את זה גם למוש, איך זה התגלגל לזה. ובכל מקרה, זה אחד היתרונות הבולטים של הבלוגיה הזאת, מבחינתי, היכולת לקבל ביקורת ונקודות התייחסות שונות לחלוטין מאלה שעלו במוחי.וזה באמת גרם לי להרהר בזה… בעניין האלימות. אולי היא קיימת בי, ואף פעם לא הייתי מודעת לה? לא יודעת. חתיכת שאלה.
בכל מקרה, בעניין השיר סיפור שלך, אני חושבת שהוא מיטיב להרחיב את הראיה הסטראוטיפית של "ילד מכה". משהו שהתחילה אותו יעל ישראל, בפוסט על הילד מכיתתה. וכמוה, אני חושבת שיש פה חומר מעולה לסיפור קצר חזק ביותר.איך כתבה לי ריקי? לכי על זה אחותי.אני מעתיקה ממנה. המשפט עידוד הזה מאד נגע בי.מקווה שיגע גם בך.
נגע איריס המבורכת. אחרי שבת- מברכים את מבורכת אפילו יותר.
שבוע- טוב.
תודה יעל, לחצת במקום הנכון.
שבוע- טוב.
אביטל הכתיבה שלך משובחת מכה בבטן! אמיצה מאוד
חני, חני המתוקה המון תודות.