בננות - בלוגים / אביטל קשת / העיקר להגיד משהו
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.    ---------------------------------------------------------------------------------------.    

העיקר להגיד משהו

Normal
0

false
false
false

EN-US
X-NONE
HE

MicrosoftInternetExplorer4

הגבר האתיופי במונית שרות היה ידידותי להפליא, הוא ניתח לבחורה יפה בת עשרים את המצב ולמה לא יורדים תמיד גשמים, והשלים אותו במשל מפרשת האזינו,אבל הכי חשוב להתחתן,פלט,  והיום אנשים מתחתנים בגילאים ארבעים חמישים.

הנערה אמרה שאצל החרדים, קווקזים ערבים, עוד מתחתנים בגיל שתיים עשרה שלוש עשרה, לא יודעת מאיפה היא הביאה את הנתון הזה, אבל היא הייתה חמודה כזאת, כשהיא ירדה היא אמרה לו שהוא אדם מקסים, ושמחה להכירו. תמימות לא נגועה, שלא מכירה את אסור לשוחח עם זרים. שגורסת שהעולם הוא קומונה משפחתית גדולה.

שלא רואה בזולת טורף, איך ניהלה איתו שיחה שלמה טיפשית במידה רבה, אך גם נוגעת בקטבי הקדושה, בלי לחשוש. "ואת" : פנה אלי, "את עוד עם תהילים,יופי.." בדיוק סגרתי את הספרון, אני בעקרון עם ספרונים לא עם אייפון שש, והתעלמתי ממנו, כמו ילדה מחונכת שעושה מה שהמבוגרים אומרים.

 

בחנות קריזי לין שם התכוונתי להחליף מתנה, המוכרת הסתבכה עם הקבלה, אחרת טענה שזה זיכוי לנצח, הראשונה טענה שתכף ימחק מהמחשב, לקחתי איזה סודר בצבע כתום ויצאתי לגשם, שם מול העירייה עמדה חבורה עם שלטים עליהן כתוב באותיות ברורות, הדרת נשים.

 

כל הדתיות והחרדיות שעברו באזור, כי כמוני גם הן חובבות חנויות יוקרה,  הצטופפו בסקרנות סביב המפגינים, הקהל שנאסף הלהיט את בחורה הצעירה שצרחה בגאון לתוך המגפון,היא עודדה את הקהל שרובו חצה הלוך וחזור  את מעבר החצייה,  היה שם שמח למדי, אחר כך ירד גשם על השלטים, ואז הרבה קהל נטש את עמדת השידור,  "רמת גן בלי גנים, אין חניה, זינגר תתעורר."המשיכה הבחורה לצעוק,  חיכיתי שתאמר משהו על הדרת נשים, כי זה מה שהיה כתוב על השלטים בעצם, אבל היא לא אמרה.

בכל אופן הדרת נשים זה נושא חזק, כמו חרדים, ערבים, מזרחים וכדומה. וטוב להזכיר אותו גם כשמדובר באיכות חיים.

הרופא אף אוזן גרון הסביר לי שאיני עומדת להתחרש, ויש לי מחושים קלים בלסת, זה לא קשור אליו, אבל הוא לא מייעץ לי לפנות למומחי לסת, כי הם רק יכולים לנתח וזה ניתוח שלא יוצאים ממנו טוב. אין תרופה למצב הזה בו אני חשה כאילו יש לי בועה מתחת לאוזן .

אהדתי אותו על כנותו, הרי כמה פעמים פניתי לרבנים על בעיות רפואיות והם משכו בכתפיהם וביקשו להתפלל, והנה רופא בכיר בישראל מודה שזו כנראה הדרך היחידה.

 

 אחר כך עצר אותי חסיד של רבי נחמן וביקש ממני לקנות ספרון בשקל , תרומה, ולא נתתי, דקה אחר כך זה יסר אותי, הרי אני החותנת של חסיד ברסלב שלא מחזיק אצלו במזנון אפילו חוברת אחת כזאת, כי  בשבילו  זו רמה התחלתית נמוכה.

ונזכרתי שוב שהחתן הזה שלי טוען שלתרום תורמים רק לאנשים קרובים למשל: קרובי משפחה. כי אז אכן בטוחים שהכסף יגיע לידיים הנכונות.

מרחוק עוד שמעתי את צרחותיה של המפגינה שלא התייאשה וקראה קריאות קצובות: "הארנונה כאן גבוהה".

 

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-style-parent:"";
line-height:115%;
font-size:11.0pt;"Calibri","sans-serif";
mso-fareast-"Times New Roman";}

 

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת