בשביעי לחודש

בשביעי לחודש יש לי פגישה . היא מסומנת לי על הלוח בעיגול כחול. אני לא זוכרת עם מי נדברתי להפגש , אני לא זוכרת איך הוא נראה . אולי יש לו שיער מסולסל , אולי הוא חובש פיאה אדומה , אולי על כפות הידיים יש לו כסיות  לבנות ואולי הוא בכלל לובש חליפה .

אולי זאת לחלוטין אישה זקנה שלאוזניה עגילי תימן , אולי זאת ילדה עם גומות , אולי זאת אחותי ואולי הדודה שלי עם  הלק והתסרוקות. 
הזכרון מתעתע בי , מזדחל בערמומיות לו  סביב כל הפרשה. הזכרון שלי הוא לא החבר שלי , הוא האויב שלי , הוא צעיר ,יש לו ראסטות וצמה. 

אני מחליקה על גלגליות על פני רצפת השיש המבהיקה. מן הרדיו בוקע קולו המעונב של הקריין .
" בשביעי לחודש גב עמליה , הולכים  …"
אז כנראה שהפגישה שלי היא עם עמליה שלעמל יולדה . או שהפגישה שלי היא עם בעלה שמוכר לי במכולת בהקפה, או שהפגישה שלי היא אתה. 

"את צודקת הדלת הייתה פתוחה אז נכנסתי , הפגישה שלך היא אני! קבענו חמודה. " 

,
 אני מבחינה בכך שבין שפתייך נעוץ לו סיגר ענקי. יש לך קול של סרט מתח ועצמות לחיים גבוהות. 

בין אצבעותייך נעוצים כל הפחדים שלי , כל הבעיות. 
" ידעתי ," אני ממלמלת ," אבל למה אתה תמיד הורס לי את המתח נועץ פגיון חד בגבי. " 
אתה נשען אחורה על הספה וכנראה מצפה שאחלוץ לך את הנעליים , סביבך צבא של גמדים בלתי נראים. יש להם גלימות שחורות של שופטים, שוטרים , עורכי דין וסתם שכנים נזעמים .

אני נכנסת למקלחת וסוגרת את הדלת בטריקה. 
הורס נשים  סדרתי שכמותך , עכשיו שתחכה לי עד בוש , עד השביע לחודש אני לא אכנע לך ותגיד את זה גם לאישתך היפה, אני כמעט צורחת בזמן שהמים הזורמים שרים לך שיר פרידה . 

וכשאני יוצאת המקלחת אני מגלה שלצערי השארת אחריך רק ריח של בושם עמום וניר לבן אחד  עם המון מספרים שמחופשים לך.  השביע לחודש עבר  כבר מזמן ועוד לא שילמתי לך את מיסי ועד הבית, רק עכשיו נזכרתי בזה אולי תחזור …