בננות - בלוגים / אביטל קשת / איך מתעלים מעל זה
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.    ---------------------------------------------------------------------------------------.    

איך מתעלים מעל זה

 

 

זה אינו פוסט ספרותי, אין כאן שיר מעלף ואיתכם הסליחה. אני כותבת, כי אולי המילים הספורות ישחררו שריר שכולו התנגדות ואיבה. כן, לפני כחודש נכשלתי בהלבנת פנים חמורה, מצאתי את עצמי מקללת עד חורמה אישה שפעלה נגדי במקום עבודתי. והגרוע מכל, עשיתי זאת ברבים. היו למעשה הזה עדים. ידוע לי שהיא מאד נפגעה. היא אישה שיש לה המון צדדים חיובים, אך יצרה הרע גבר עליה, והיא הזיקה לי. למרות שרבנו בחיי טוען שאין אדם שיכול להועיל או להזיק. הכל בהשגחה. ובכל זאת נו.. גם לי יש יצר רע.

בנוסף, יש לי נסיבות מקלות, בגלל פועלה הבזוי מצאתי את עצמי מחוסרת עבודה.
אני שהייתי חדשה יחסית אבל עם חוות דעת חיוביות נפלטתי מהמערכת. היא שחשקה לקחת חלק מתפקידיי, נשארה בה.

היא אישה די אמידה, אבל מקום עבודתה כבר שיעמם אותה, היא רצתה להרחיב סמכויות, ולקחת חלק מאלה שלי, וכך לפרוח ולהתפרש מעל  נוכחותי המחוקה, לכן הפיצה עלי בסיועה של עוד קולגה רכילות מרושעת שהגיעה להנהלה, ופתאום דברו אלי כמו אל קליפה ריקה. מעודי, לא פנו אלי כך. פתאום הייתי מי שאני, דוסית שאין לה דמות.
מאידך, אני יודעת שהגזמתי בתגובתי, פשוטו כמשמעו.

הרי בטני כבר הייתה מלאה בשל העבר הרחוק.  תוסיפו את זה שמאז  ומתמיד הייתי מגושמת משהו, מול זריזות מחשבה נכלולית. זו לא הפעם הראשונה בה טומנים לי בור. לכן ברור , שלא רק התפרצתי כנגדה.

בנוסף קשה לי לפעמים עם דמותי במראה. בוא נדבר בגלוי, הדוסיות, הפיאה, סבר הפנים התמים הזה, הכשיל אותי. ידעתי את זה. לא היה נגדי שום טיעון מבוסס. אף תלונה שאפשר להשען עליה. כלום. ובכלל הייתי לגמרי חדשה, ולחדשים נותנים זמן הסתגלות. הן עצמן הודו בכך שהגעתי.

לא לי.  זה מה שהרתיח אותי. ואחרי שבררתי עם עוד חברות, כולן שבו עם סיפורים דומים וקשים יותר.

דוסים יעבדו עם דוסים, והפוך, בעלי תשובה, שימצאו מוצא, לא בבית ספרנו.

זה לא מדווח בתקשורת, אבל מאז אומן, הפסקתי לקרוא אותה.

אבל אלול קורא אותי לסדר, זו הלבנת פנים, הסיבות והנסיבות לא חשובות, עלי להתעלות מעל טבעי, תתנצלי, מתחננות החברות. והרמב"ם לצידן. מה אכפת לך, רק תרויחי.

קשה לי. קשה לי. והנה המילים נכתבות. ואולי ימצא המוצא.

 

 

 

17 תגובות

  1. כל כך מורכב, כל כך מובן, כל כך אנושי מה שאת מתארת.
    אני יודע שהעצה הנכונה היא "לכי והתנצלי, הסירי מעליך את המועקה". אבל אני לא יודע אם אני הייתי יכול לעשות זאת.

    • היי אביטל ,דיאלוג יפתור את הענין דברי איתה הסבירי את עמדתך והשחילי התנצלות
      את חייבת אחרת זה ירבוץ על מצפונך

    • אנחנו דומים, גם אני לא מסוגלת. אולי אם חלוף הימים, ככה זה יתרכך, קצת נפתח כי כתבתי ועדין, יש מקומות חדים אצלי, אני אתפלל על זה.

  2. גבריאלה אלישע

    שלום אביטל, את כותבת שהכול בהשגחה,
    ואם כך, גם התפרצותך כלפי אותה אישה, גם היא מאת ה'.
    מעבר לכך, הגבת באופן אנושי וטבעי לגמרי, הרי אותה אישה הזיקה לך וגרמה לך אובדן עבודה ופרנסה – שזה מעשה חמור מאין כמוהו.
    אז אם בכלל נכשלת במשהו, נכשלת בעצם היותך… אנושית
    אבל את רוצה להתעלות מעל טבעך האנושי, ולהיות במעלת קדושים (או להבדיל, במעלתו של ישוע)…
    אולי אלה שאיפות נעלות, אך לא תמיד ריאליות
    אני חושבת, כמו שאת מנסה להצדיק וללמד זכות על כל אדם, כולל אלה שפגעו בך אישית, את צריכה גם ללמד זכות על עצמך
    את צריכה לגלות הבנה ואמפתיה גם וקודם כול כלפי עצמך,
    "אין אדם משים עצמו רשע", כתוב איפה שהוא

    האם היא התנצלה על ההיזק שהזיקה לך?
    לא, אבל את לא רוצה להיות ברמה שלה, או בכלל להיות בהשוואה אליה,
    אז… אם בכל זאת את מרגישה שמעדת, על פי הערכים שלך, את יכולה להתנצל בפשטות, וגם להזכיר את הרקע לדברים, שהיא בוודאי מכירה.

    (ואני לא בטוחה שזה לא "היצר הרע" שגורם לך לחיבוטי נפש קשים ולתחושת אשמה מיותרת).

    את בן אדם טוב אביטל ואני מאחלת לך טוב ושקט נפשי

    • גבריאלה יקרה, אלה לא בדיוק חיבוטים נפשים. עד כה לא התעסקתי בכך, עד שהגיע אלול, ואז מתחילים דיונים פנימים. אני ממש חושבת כמוך, שגם מה שאמרתי היה בהשגחה.ושהיה כאן שיעור גם עבורה. רק שיש לי גם בחירה.
      אומר בקיצור, אמרתי לה שמה שיקרה לי וכל שעוללה, היא לא תנקה ממנו, ואם לא היא, אז בני ביתה.

      כי הכל חוזר בחיים, זה בקיצור, אבל בבוטות. והיא נבהלה, כי בתחום המשפחתי היא מתמודדת עם מספר בעיות לא פשוטות, וזה כמו לכולנו תחום חשוב. אבל עליהן לא חשבתי באותו רגע. אחר כך מישהי העירה לי על זה, אחת הנורמליות במקום. ועניתי שכמו שהיא גרמה נזק לילדי, היא לא יכולה ממני לצפות לאחל לה משהו אחר. בקיצור בערתי. זה נקרא לקלל…

      בהחלט איני רשעית, אבל גם כעס והקפדה שלה עלי, זה לא בדיוק משהו שיוסיף לי. כל אנרגיה רעה בין אנשים לא מוסיפות רוגע לעולם. זה יכול לחסום את הטוב.

      היה נכון לומר לה זאת לבד, אבל היה בוקר, היא הייתה בין אנשים ועוד העזה לפנות אלי כאילו כלום לא קרה, ולא בררתי מילותי.

      בהחלט יצר הרע, הוא אויב, ומסתתר תחת מסכות צדקניות. אני מכירה אותו היטב. רבי נחמן אומר שכל אחד חייב להתמקד בטוב שבו קודם כל, לא לחפש כשלים. לכן, לא בכל מקרה, אני אכנע לו. אבל כון שלצערי יש לי תכונה להחמיר עם עצמי. ואני בעבודה למתן אותה. קלטת נכון. אם אמרתי משהו למישהו בצורה תקיפה אך נעימה, והוא לא קיבל, זו אולי בעיה שלו. בעיקר אם הוא שלילי ומזיק מעיקרו.
      בקיצור גם התמיכה שלכם חשובה לי מאד. בלי קשר לכל השאר. כי אני במצב לא פשוט כרגע. תודה לך ולכל המגיבים.

  3. רות בלומרט

    גם פיטורין בגלל גאוה הם הלבנת פנים. ובכלל "במקום שבעלי תשובה עומדין – אין צדיקים יכולים לעמוד". היה עליה לדעת זאת. ובאשר לעיתונות החרדית – מה שפחות בריא יותר.
    רות

    • דווקא לא עיתונות חרדית רות, אבל נכון גם אותה עדיף לא לצרוך יותר מידי.

      לא , לא בגלל הלבנת פנים אני במצב המתרוצץ שאני עכשיו. אלא עלילה שבעקבותיה פתחתי את פי.

      היא לא בסדר, זה נכון. אבל זה לא עוזר לי.

      כי בבנק למעלה החשבונות נפרדים.

      אתפלל לכך שאולי אם מצבי ישתפר, אוכל לעשות את הצעד הנדרש.

      ואולי בלי קשר.

      תודה לך.

  4. אביטל שלום
    צר לי על מה שנעשה לך
    ומספיקה העובדה שהאישה אמידה וכך דרסה אותך
    היא השיגה את מטרתה הזדונית ונמצאת אי שם באולימפוס
    רשעית וטוב לה ואת צדיקה ורע לך
    את יודעת שאני אדם לא מאמין ואומר לך מנקודת ראות זו

    מחשבותייך קחי מעליה
    אל תשיתי לרגע ליבך אליה
    כי אינה כדמותך
    שכחי את שעשתה לך ועברי הלאה
    כי בשתיקתך התנצלותך
    הגם שאמרת את אשר על ליבך
    אסור לתת לרשעים את הזכות
    גם להרע ולא לקבל מענה
    נורת נתת
    ועכשיו שאת שותקת את עושה עמה חסד
    ולא מגיע לה החסד הזה
    לכן זוהי התנצלותך
    לכי לך למקום אחר
    ושם יאהבוך

    • זה שמה שחשבתי דוד, שאם אשתוק היא תמשיך במעשיה, ותחשוב שזה בסדר להתנהל כך. ומעתה אני לפחות אסייע לאחרים.

      אבל ביתי אומרת, וכך גם סמכות רבנית אחרת שאין זה מתפקידי לחנך אותה.

      היא לא רשעית בכל התחומים, אבל אתה יודע, אתה רגיש לזולת, אבל יש אנשים בעיקר בערים כנראה, שחשוב להם למצות את עצמם, והם זורקים מילים רעות, שיפגעו בך, והכל מאחורי הגב, זו מין תנהלות שזרה לנו כנראה. אבל קיימת. והתוצאות לאמ מעניינות אותם. לא שאני צריכה לסייע כאן, יש לי ילדים, כלום.
      היא מצידה בכלל מכחישה הכל.

      אני אכן לא שם, אבל זה כה מרגיז, עדין בוער. ובכל זאת, פתאום אלול, וככל שהחודש יחלוף ידרש ממני יותר.

      מאד אוהבת את היושרה היפה שבך. מרגש לקרוא אותך.
      תודה לך על ביקוריך פה.

      • תודה אביטל
        אל תשכחי שגם אנשי מאפיה בסיציליה נותנים צדקה
        איני מקבל שיש בה גם דברים טובים כמו שאולי תאמר לך הרבנית ונשים אחרות
        האם בגלל שהיא אמידה צריכה את להיות תחת רגליה?
        ולעניניך חשוב מאד שאת תשכחי אותה לגמרי פשוט כאילו לא הייתה וזו המחווה שאת עושה לעצמך
        מה שאמרת היה צריך להיאמר כי אחרת היית נושאת זאת בליבך
        את לא גרמת לה לרע זו היא שפגעה בך פיזית שהרי פרנסה לילדייך ביקשת
        לכי עם זה לדרכך גם שאנו באלול

        • זה לא תחת רגליה, יותר שהרבה פעמים אנשים רוצים משהו ובכלל לא רואים שיש דבר כזה שהוא השני. זה קורה הרבה ואותי מקומם.
          לא כוחה גדול דווקא בעשייה למען האחר, אך כשמגיעים לתחום הקידום האישי, אתה יודע, שם האדמה מתחילה לבעור. זו הבעיה הלא מדוברת בימנו. נראה לי שפעם נשים היו יותר ערבות זו לזו. כיום המרדף, הוציא את כולנו מאיזון. אם כי יש גם אחרות.

          בנוסף, גם אני חשתי שזה מטען קשה, שדי עלי לומר. שנמאס מהדמות החביבה והמבליגה שהיא אני. לא ישנתי לילה שלם לפני זה. היתיי כה נסערת. אם כי הייתה לה שותפה. היא לא פעלה בחלל הריק, ואותה שותפה ידעה שאם לא תחבור עליה, אז היא תהייה הקורבן הבא. כלומר כל אחת ארבה שם לשנייה. זו הייתה הדינמיקה הרכילותית שם. אבל כאמור, הגזמתי, אבל ממש. אפילו מתביישת לומר איך. מה הוצאתי מפי.

          אני אובדת עצות. אם כי אתה מדבר מפי ממש, ומתרגם אץ שחשבתי באותה עת.

          • צ"ל אם לא תחבור..

            את שחשבתי.

          • אתעצב אם אשמע שהתנצלת
            והנה את אומרת שחברו עלייך שתיים וזה מחמיר יותר את מה שעשתה
            נכון יתכן שהגזמת אבל האם אפשר לשפוט אדם במצבך לאחר שפגעו בפרנסתך
            לכן אני עדיין בדעתי הנחושה שאסור לך להתנצל ולו למען אחרים
            ולמעשה תווכחי שעל מצםונן של התיים יהיה
            ויזהרו יותר להבא
            ואולי יום אחד היא לא תוכל לשאת על מצפונה ותבוא להתנצל בפנייך
            מאחל לך רק טוב

  5. עקיבא קונונוביץ

    אביטל, מה שכתבת מרגש אותי מאד בגלל הכנות והיושרה שלך ששוב באה לידי ביטוי.לדעתי, זה יהיה מעשה טוב אם תתנצלי על חלקך, אבל חשוב מאד שבלי להאשים אותה תגידי לה שכאב לך מאד מה שהיא עשתה, שאת מבינה אותה אבל זה מאד כואב לך.

    • את חלקה אני פחות מבינה, כי לדעתי היא נפלה. הרבי מקוצק אומר, צדק תרדוף, אין הכונה תחפש להצדיק את עצמך. אתה בטח מבין את כוונתי. אם כי אני יכולה להבין שכל אחד היצר הרע יושב אצלו במקום אחר.

      באשר לי שלמה המלך כתב במשלי ידי יז' " קצר אפיים יעשה אוולת ואיש מזימות ישנא.

      זה שנוקם מהר עושה שטות, וזה שזומם לנקום, יהיה שנוא

      ורבי לוי מברדיצ'ב אומר:
      גם אם טעית במשהו קטן, אל תחפש להצטדק, כי אם תהייה רגיל בכך, תגיע למצב שפילו שתעשה עוולות גדולות לא תבחין בכך.

      אני כן אצליח אולי לומר שכאב לי ולכן נפלטו מילים בלתי רצוניות, איך אעשה זאת, אני עדין בבדיקה, אני כותבת את זה כאן, אבל הלב עוד לא לגמרי מוכן.

      ואולי זו גאווה.

      ותודה לך עקיבא על ביקוריך והערכתך.

      אני משערת שלב נפתח ללב. וגם אצלך קימת המידה הזו, היושרה, ולכן אתה מיטיב לזהות אותה אצל אחרים.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת