תשובת הלב חוקרת את החיים ,וכותבת עליהם
היום נסעתי לאור – יהודה פגישת עבודה, פרויקט חברתי שבו ארוויח שכר דל ואשתגע בדרכים ובנסיעות הלוך ושוב.( להזכירכם אני נטולת רכב)
נזכרתי בכם ובויכוח ההוא שבו חשבתי מה שאני חושבת ואתם את מה שאתם ולא בזה העניין.
העניין הוא העיר הזאת.
למשל הזקנות שהיו חסרות שיניים וישבו בחצר ובני – אדם צעירים עמדו דיברו איתן. שלא לדבר על זה שאנשים שמחו להראות לי את הדרך למקום המפגש .
אחרי המפגש צפיתי במסע הלוויה כואב . האם הצעירה זעקה בקול שמטלטל ארובות והלכה אחרי מכונית של "החברה קדישה" אחריה הלכו עוד עשרות בני אדם. האב אחז את שני בניו הקטנים שמררו בבכי וחשק שיניים וזקנה אלמונית שוב פנתה אלי ואמרה: " אלוהים נתן ואלוהים לקח .."
ואני לא יכולתי מלהמנע מלחשוב על עירי המשכילה רמת – גן שבה אין אבלים שמתקבצים בהמוניהם סביב המשפחה, אין נשים דומעות שמתלחשות בינהן ואומרות שחייבים לבקר גם אחרי השבעה .
והזקנות קבורות כבר בחייהן בבתיהן, נושמות לאיטן עד שגופותיהן מעלות צחנה ונזכרתי שוב בסגן ראש העיר שלי אמר שלא צריך לבנות בתי- אבות במרכז העיר כי זה יעיד עלינו שאנו אוכלוסיה מזדקנת וחסרת תקנה.
פתאום התגעגעתי ליד- אליהו, השכונה בה גדלתי עד גיל עשר והבנתי חבר אחד שהיה לי שמעולם לא הסכים לבלות איתי בצפון תל – אביב והעדיף תמיד את הפרוורים מוכי העוני ואבטלה.
והצטערתי שאנו ( בעידודה של התקשורת המסורה)תמיד מזכירים את הערים האלה בהקשר הרע שלהן ושוכחים את מה שמסביב. את מה שכבר לא מצוי ברובינו . לדידי הפכנו לחכמים מידי וכמה הייתי רוצה לומר בפשטות כזאת : אלוהים נתן ואלוהים לקח ..ולא לנתח את המשמעות הנסתרת המתימרת , ה..
שדבקה בי עם השנים.
האוטובוס הגיע , מחיתי דמעה והחלטתי שלמרות הטרחה והשכר הזעום, אני כנראה אעבוד בעיר הזאת, אור- יהודה.
יפה אמרת.
תודה.
אביטל . את נהדרת .
תדעי לך שנסיונך להביא דברי נידחים לא נופל על לב אטום . תודה
דווקא במקומות האלה "הנידחים" יש הרבה חום ואכפתיות
נכון חנה , זה מאד חסר לי כאן ומפריע לי שהעיתונים כותבים תמיד על מקומות צפונים , כאילו הם מיצגים את שלל הציבור, כולם נוסעים, כולם מבלים, מה יקרה אם סבתא שלך תקנה לך כרטיס לאי קרים ורצית לשוודיה , והמקומות הללו מוזכרים רק בטבלאות או לחלופין ניתנים איזכורים מכוערים חסרי הבנה בסיסית להווי החיים שם .
המקומות האלה לצערי מוזכרים רק בהקשרים של פשע ואבטלה ,והרי כבר שנו חכמנו ז"ל :הזהרו בבני עניים כי מהם תצא תורה
זה בערך הכיוון של מה שאני עומדת לעשות שם:)ב"ה אתפלל להצלחה.
לך באמת יש לב רחב:)
אביטל יקרה, אני שמחה שאת מביאה את העבר של רובנו, ואולי עבר שרובנו לא חווינו כלל, זו תרבות שנעלמה כמעט, ואפשר לקרוא עליה בספרים של עגנון, או של חיים באר, ודן בניה סרי, או בספורי מנדלי מוכ"ס ושלום עליכם, תרבות של קהילה, אפשר עוד למצוא כמוה בירושלים במגזר בדתי. העינים והלב שלך רואים את מה שניפסד מאיתנו. ותודה.
שמחה שאת קוראת אורה, אני מנסה להביא לפה כל מיני סגנונות שחיים בארצינו
לא רק את המוכר והמתוקשר ושמחה בתגובתך.