אבא של דורון נפטר על אדמת גרמניה , נושא לדילמה

—————————————————————————————— אבא של דורון נפטר בגרמניה, גבר קשיש עם עיניים כחולות , מרפק שמונח תדיר על השולחן עליו הוא סועד , תחת המרפק שלא מתאפק  פרושה שעוונית  ורודה  עליה מונחת  צנצנת פרחים, בחוץ גינה. משב רוח קליל פורע שיער שיבה מתבדר. דיוקנו הגרמני מסתיר גינונים של מחזר, לוחם, חבר.

אולם אז באופן מפתיע ,קצין גרמני עוצר את אבא של דורון בתחנת הרכבת  זמן קצר לפני שעלה על הרכבת לצרפת, הוא מפשפש במסמכיו  ומתחיל לפטפט איתו , בתעודה המזהה רשומה שמה של עירה גרמנית עלומה .

אבא של דורון הוסיף לזרוע חול בין הגמגומים והגרמני העמיק לחקור , התלוצץ על חשבון מספר תושבות נאות, השווה שדיים, מידות תחתונים, עסיס רכילות אחרון זב מפיו כמו חמאה , ואבא של דורון רק הלך והסתבך במילים, בפרטים שמרכיבים משפט, חוויה , הזמן התארך כמו נחש  מה שנראה כמעט בטוח הפך לפתאומי ופרוץ מהגנה.  ואבא של דורון לא ידע את נפשו  הוא רק הלך והתרופף  בביטחונו , "אני רגע הולך לקרוא פה לחבר, תכף חוזר" הוא אמר לקצין הגרמני ואז חמק ממול עיניו הנוקדניות ,מתאים את צעדיו לגופות ההמון , מעניק למגוון הגזרות הנעות  לחפות על קיומו , לפתע  הוא פנה ובתפנית חדה   סב על עקביו ועלה על הרכבת שהמתינה לו ברציף , מטפס בזריזות על מדרגות הקרון האחורי . קצב הלמות ליבו הופך ממש לבלתי נסבל, כמעט פראי.