בננות - בלוגים / אביטל קשת / פוסט שמוקדש לעותרות נגד הבלניות
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.    ---------------------------------------------------------------------------------------.    

פוסט שמוקדש לעותרות נגד הבלניות

לצערי איני מסכימה עם העתירה שלכן, אך בהחלט שולחת לכן אהבה. את אותה אהבה שבלניות קשישות כן מסוגלות להעניק וכנראה שקשה לנו בדור הזה לקבל.

================================================

מתוך" לפני ואחרי בבני ברק סיטי"

 

הבלנית הסתכלה בי בעיניים מצומצמות. "שיניים צחצחת? אף? טבור? אין לך סתימות זמניות?" "כן, כן, כן, לא," עניתי כמו על פי פקודה, אולם היא נותרה מפקפקת וביקשה שאציב את כף רגלי על השרפרף. אולי הכירה בי שאינני מהמבקרות הקבועות ועלי חלה חובת ההוכחה. הושטתי את כפות ידיי לבדיקה נוספת. "מצוין, תבורכנה כפות ידייך, תזכרי לשמור עליהן, להשתמש בכפפות, למרוח קרם. בואי לטבילה."

 

בשעה שהתכוונתי לצלול אל תוך המים עצרה בעדי. "בת ישראל הכשרה, את עכשיו במים הקדושים, וכאן בבני-ברק הרבה צער, בקשי על עם ישראל לפני שאת טובלת." יותר מכל השתוקקתי לבקש על עצמי, על נשמתי המשוטטת, על חיי שכמעט הגיעו אל קיצם, על המסרים שבורא עולם מנסה להעביר לי, מהם ניסיתי להתעלם, על חינוך ילדי, על בעלי.

 

"בקשי על דוד שלום בן אהובה לזווג הגון."

""דוד שלום בן אהובה לזווג הגון."

 

"על חיה איטה בת רחל ברכה לרפואה שלמה."

"חיה איטה בת רחל ברכה לרפואה שלמה."

 

"שרה לאה בת כוכבה מזל לזרע חי וקיימא."

"שרה לאה בת כוכבה מזל לזרע חי וקיימא."

 

רשימת השמות הלכה והתארכה, כמה צרות יש לתושבי בני- ברק, ואולי הבלנית פשוט הכירה את כולם. "טבלת כדין ואת טהורה" אישרה אחרי טבילתי. לפני צאתי מהמקום קראה אחרי, "צדיקה, אל תדאגי, בעזרת השם, לא תבואי לכאן בחודש הבא."

 

 

 

 

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת