בננות - בלוגים / / סובלנות ודו קיום
סהרורית
  • נאוה סמל

    ילידת יפו. בעלת תואר שני בתולדות האמנות מאוניברסיטת תל-אביב. פרסמה חמישה-עשר ספרים וארבעה מחזות. במרכז יצירתה עומדים גיבורים ילידי הארץ המתמודדים עם הזהות הישראלית ועם צלקות העבר.   ספרה כובע זכוכית שפורסם לראשונה בשנת 1985, היה הספר הישראלי הראשון אשר עסק בדור השני - בניהם של ניצולי השואה, וזכה בפרס משואה - המכון ללימודי השואה בשנת 1988. עוד מספריה: ראלי מסע מטרה; אשה על הנייר - שהיה מועמד לפרס ספר השנה לנוער בגרמניה 2004; גרשונה שונה - על החיים במשפחה של ניצולי שואה בתל אביב שזכה בפרס  National Jewish Book Awardבארצות הברית ב- 1990; לעוף מכאן על ניצול שואה מתוניסיה המלמד נערה ישראלית שיעורים בהישרדות, שנבחר כעשרת מספרי השנה הטובים לנוער בגרמניה לשנת 1995. אופרה על הספר נמצאת בהכנה – בהלחנת אלה מילך-שריף. מי גנב את ההצגה שזכה בפרס הספר המאוייר מטעם מוזיאון ישראל ובציון לשבח ב"פרס זאב" ואף עובד לסדרת טלוויזיה בערוץ 2; ישן הוא ער במקום אחר והאומץ לפחד - שני קבצי שירה לילדים.   הרומן צחוק של עכברוש שעוסק בזיכרון השואה כפי שהוא מועבר בשרשרת הדורות, ראה אור בשנת 2001 בהוצאת  ידיעות אחרונות. הספר זכה לשבחי הביקורת ואף הפך לרב-מכר ובאחרונה הפך לאופרה מצליחה בהלחנת אלה מילך-שריף ובביצוע התזמורת הקאמרית הישראלית. האופרה מוצגת בימים אלה בתיאטרון הקאמרי של תל אביב והסופרת והמלחינה זכו במשותף ב"פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה" של עיריית תל אביב לשנת 2005. האופרה הוצגה במאי 2006 על במת התיאטרון העירוני של וורשה – פולין והוזמנה להופעות בדרום אפריקה במאי 2007. הספר יראה אור בגרמניה ב 2007.   יצירותיה של נאוה סמל תורגמו וראו אור גם באיטליה, רומניה, הולנד, ספרד, צ'כיה, בריטניה, תורכיה, אלבניה וסין.   בשנת 1999 השתתפה נאוה סמל בכתיבת התסריט לסרט התיעודי לומר קדיש וללכת על שואת יהודי טרנסניסטריה, בהפקת הטלוויזיה החינוכית הישראלית.   המחזה הילד מאחורי העיניים, סיפורה של אם לילד חריג, הוצג על הבמה בישראל במשך אחת-עשרה עונות, ייצג את ישראל בתחרות פרס איטליה 1987, שודר על ידי ה BBC לונדון, רדיו ספרד, בלגיה, צרפת, אירלנד, רומניה, גרמניה ורדיו אוסטריה, שם זכה בפרס דרמת הרדיו הטובה ביותר לשנת 1996. על הבמה הועלה המחזה ברומא, ניו יורק, לוס אנג'לס, פראג ובפסטיבל התיאטרון סיביו שברומניה. בימים אלה מוצג המחזה בתיאטרון רשיצה ברומניה, בתיאטרון הלאומי של תורכיה באנקרה, ובתיאטרון העירוני של לודז' - פולין. הפקה חדשה בישראל בשפה הערבית, עם השחקנית-זמרת אמל מורכוס, עלתה בהצגת בכורה באפריל 2005.   נאוה סמל זכתה בפרס היצירה של ראש הממשלה לשנת 1996 ובפרס "סופרות מאגן הים בתיכון" בצרפת 1994. ספרה החדש אישראל ראה אור בהוצאת ידיעות אחרונות וזכה לשבחי הביקורת. סרט תיעודי בעקבות הספר נמצא בהכנה. ספרה האחרון לצעירים איך מתחילים אהבה ראה אור בהוצאת ידיעות אחרונות. יראה אור באיטליה 2007.   נאוה סמל משתפת פעולה עם המלחינה אלה מילך-שריף גם באני רוצה להיכנס לספר בראשית - מחזור שירי תנ"ך שבוצע בידי המקהלה הקאמרית רמת- גן בפסטיבל אבו-גוש 2005 ובתיאטרון צוותא.   בין תרגומיה לתיאטרון: הניצול, משיח, כשהיא רוקדת (תיאטרון חיפה), זינגר (תיאטרון באר שבע), ילדה של כולם (בית ליסין), נערות הזהב (בית צבי), רכבת הצלה (תיאטרון אורנה פורת לילדים ונוער), רוז (תיאטרון הקאמרי).    נשואה ואם לשלושה. מתגוררת בתל אביב.  

סובלנות ודו קיום

שיר שהוקרא השבוע בפתיחת חודש הסובלנות ודו קיום במשכן הכנסת.

גֵרה

אל תלכי איתי, רות, עכשיו נעצור

את הגבול הזה לבדי אעבור

ואת עודך בנקודת החזור

על עקבותייך שובי אחור.

אל תלכי איתי, רות, ניפרד, יקרה

מן העבר ההוא זו לא ארץ בחירה

שם יצביעו עלייך, ידברו בך סרה

לעולם תהיי בשבילם "הזרה"

נוכריה כאן בינינו, אשת צרה

על משקוף יירשם  "פה גרה גֵרה".

 

אל תלכי איתי, רות

אלמנה – לא כלה

במולדת שלי

כבר אבדה החמלה.

כי העם שלי בפחדיו מכותר

ונועל את עצמו מפני כל איש זר

שם שרה שלחה למדבר את הגר

הם קוראים לעצמם "העם הנבחר"

נצורים בגבולם, ליבם הנסגר

והכול מאימת האחר, לא מוכר

בשוק, ברחוב, בכיכר,

תמיד יזהו בך את אות הניכר.

 

הלילה יורד רות,

שמי מואב הם שלך

עמי לא עמך

אלוהַי הוא לא לך

שובי אחור, כלתי כמו בתי

כי ביתי לא ביתך

וביתך לא ביתי.

 

אל תלכי איתי, רות

את בתוך נשמתי

עד יום מותך

עד יום מותי.

 

 

16 תגובות

  1. שיר יפה. השאלה היא האם במשכן הכנסת היו אוזניים קשובות. האם משכן הכנסת יכול להכיל כזה שיר. או יותר נכון – האם יושבי משכן הכנסת ישבו שם כשהוא הוקרא.

    • אני רוצה להאמין שהטקסט הזה, כמו גם השיר היפהפה שקרא המשורר סמיח אל קאסם, לא נפלו על אוזניים ערלות. בלי אמונה, אנא אנו באים?
      תודה

  2. מאד יפה. מצמרר וחודר ומדויק

  3. עוצמתי ונוגע. אגב, האם מתוכנן שיתוף פעולה נוסף בינך לבין אלה שריף?

    • אלה שריף כבר הלחינה את השיר הזה ומקהלת רמת גן בניצוח חנה צור ביצעה בבכורה בפסטיבל אבו גוש. השיר הוא חלק ממחזור שנקרא "אני רוצה להיכנס לספר בראשית" – שירי תנ"ך.
      אלה ואני כותבות עכשיו אופרה חדשה שתעלה בשנה הבאה. חווייה מרוממת לשתף פעולה עם מלחינה רבת השראה שהפכה לי לידידת נפש.
      תודה לך איריס.

  4. שיר מרגש ונוגע ללב. וכל כך נכון!

  5. איזו אירוניה מחרידה – היום רות, הסבתא-רבא של דוד המלך ושל מלך המשיח, לא היתה יכולה לחיות דקה בישראל.
    המשיח שלנו אמור לצאת מהנידחים לנו ביותר – המואבים. כמה חכמה יש במגילה הזו וכמה אטמנו את עצמנו מרות .

    • ואולי יש למעשה האמנות הקטנה איזו דרך לפרוץ את האטימות. לפחות ניסיתי…

  6. היי נאוה
    השיר קשה, כי יש בוא מטבע האדם, מהתקיעות שלנו, זה שחור על גבי לבן, כתוב בספר הספרים שלנו, כבר אז, משהוא חשב שחשוב לדבר ולפתוח את הנושא.
    מקווה שהשיר יפתח את הלב.
    לי הוא פתח.
    הזכיר.
    להתראות טובה

  7. ורד לוי ברזילי

    סהרורית החמודית

    שיר מעשיר חזק ומרגש, כמו שאר שירייך, כמו ספרייך, כמו כל מה שאת עושה בעולם הזה.

    מהכפירה הורודה…

  8. אסתי ג. חיים

    שיר שיש בו הכל, גם ההשאלה הנפלאה ממגילת רות, גם הסיומת המחורזת שרק מוסיפה עוצמה עם כל שורה שנוספת וגם הרוח השורה על המילים, הצער על אי הסובלנות, על העובדה ש"העם הנבחר" אינו מסוגל או רוצה לראות את האחר ולאסוף אותו אל חיקו. מקסים.

    • אסתי יקרה
      אני מתחממת במלים היפות שלך. תודה מכל לבי.
      שלך תמיד, נאוה

  9. נאוה
    שיר נפלא במיטב הרגישות והדייקנות שלך בכתיבה ובחיים
    מעריץ
    חיים מאור

© כל הזכויות שמורות לנאוה סמל