שיר שהוקרא השבוע בפתיחת חודש הסובלנות ודו קיום במשכן הכנסת.
גֵרה
אל תלכי איתי, רות, עכשיו נעצור
את הגבול הזה לבדי אעבור
ואת עודך בנקודת החזור
על עקבותייך שובי אחור.
אל תלכי איתי, רות, ניפרד, יקרה
מן העבר ההוא זו לא ארץ בחירה
שם יצביעו עלייך, ידברו בך סרה
לעולם תהיי בשבילם "הזרה"
נוכריה כאן בינינו, אשת צרה
על משקוף יירשם "פה גרה גֵרה".
אל תלכי איתי, רות
אלמנה – לא כלה
במולדת שלי
כבר אבדה החמלה.
כי העם שלי בפחדיו מכותר
ונועל את עצמו מפני כל איש זר
שם שרה שלחה למדבר את הגר
הם קוראים לעצמם "העם הנבחר"
נצורים בגבולם, ליבם הנסגר
והכול מאימת האחר, לא מוכר
בשוק, ברחוב, בכיכר,
תמיד יזהו בך את אות הניכר.
הלילה יורד רות,
שמי מואב הם שלך
עמי לא עמך
אלוהַי הוא לא לך
שובי אחור, כלתי כמו בתי
כי ביתי לא ביתך
וביתך לא ביתי.
אל תלכי איתי, רות
את בתוך נשמתי
עד יום מותך
עד יום מותי.
שיר יפה. השאלה היא האם במשכן הכנסת היו אוזניים קשובות. האם משכן הכנסת יכול להכיל כזה שיר. או יותר נכון – האם יושבי משכן הכנסת ישבו שם כשהוא הוקרא.
אני רוצה להאמין שהטקסט הזה, כמו גם השיר היפהפה שקרא המשורר סמיח אל קאסם, לא נפלו על אוזניים ערלות. בלי אמונה, אנא אנו באים?
תודה
מאד יפה. מצמרר וחודר ומדויק
תודה לך סיון. חיממת לבי.
עוצמתי ונוגע. אגב, האם מתוכנן שיתוף פעולה נוסף בינך לבין אלה שריף?
אלה שריף כבר הלחינה את השיר הזה ומקהלת רמת גן בניצוח חנה צור ביצעה בבכורה בפסטיבל אבו גוש. השיר הוא חלק ממחזור שנקרא "אני רוצה להיכנס לספר בראשית" – שירי תנ"ך.
אלה ואני כותבות עכשיו אופרה חדשה שתעלה בשנה הבאה. חווייה מרוממת לשתף פעולה עם מלחינה רבת השראה שהפכה לי לידידת נפש.
תודה לך איריס.
שיר מרגש ונוגע ללב. וכל כך נכון!
תודה לך שירי על המלים הטובות.
איזו אירוניה מחרידה – היום רות, הסבתא-רבא של דוד המלך ושל מלך המשיח, לא היתה יכולה לחיות דקה בישראל.
המשיח שלנו אמור לצאת מהנידחים לנו ביותר – המואבים. כמה חכמה יש במגילה הזו וכמה אטמנו את עצמנו מרות .
ואולי יש למעשה האמנות הקטנה איזו דרך לפרוץ את האטימות. לפחות ניסיתי…
היי נאוה
השיר קשה, כי יש בוא מטבע האדם, מהתקיעות שלנו, זה שחור על גבי לבן, כתוב בספר הספרים שלנו, כבר אז, משהוא חשב שחשוב לדבר ולפתוח את הנושא.
מקווה שהשיר יפתח את הלב.
לי הוא פתח.
הזכיר.
להתראות טובה
תודה לך טובה. הלוואי שיפתחו עוד לבבות, לגרים ולזרים שבתוכנו.
סהרורית החמודית
שיר מעשיר חזק ומרגש, כמו שאר שירייך, כמו ספרייך, כמו כל מה שאת עושה בעולם הזה.
מהכפירה הורודה…
שיר שיש בו הכל, גם ההשאלה הנפלאה ממגילת רות, גם הסיומת המחורזת שרק מוסיפה עוצמה עם כל שורה שנוספת וגם הרוח השורה על המילים, הצער על אי הסובלנות, על העובדה ש"העם הנבחר" אינו מסוגל או רוצה לראות את האחר ולאסוף אותו אל חיקו. מקסים.
אסתי יקרה
אני מתחממת במלים היפות שלך. תודה מכל לבי.
שלך תמיד, נאוה
נאוה
שיר נפלא במיטב הרגישות והדייקנות שלך בכתיבה ובחיים
מעריץ
חיים מאור