נעים מאוד, אני שירי, נשואה +3, עיתונאית, עורכת ספרותית, צלמת, משוררת, אומנית, בעלת תשוקה עזה למילים ואף תשוקה גדולה יותר לפחמימות. כותבת על נשים מעוררות השראה, על מהות האימהות והנשיות, על התאווה לאהבה ובעיקרון על כל מה שמציף אותי ברגש. מקווה שאצליח להציף גם אתכם. שמחה שאתם כאן.
נוף אורבני – המשך
בהמשך לפוסט הקודם שלי ולפוסט של גלית, "מגורי אדם", הנה תמונות נוספות של הנוף האורבני שלנו…
שירי,נהדר
הראשון כה פיוטי, הכתם האדום מונח ברכות בין המלבנים התכולים. לא צריך לפרש. לא צריך להגדיר. האחרון קשת בענן. לא צריך לפרש. לא צריך להתפס לידוע. השני רומנטי, והשלישי ממש מעשה אהבה. יופי. המשיכי לצלם ולצרף. איריס
אני ממש למדתי צילום בשביל להפוך אותו למקצוע, אבל לא אהבתי את הטכניות שלימדו אותי. זה לקח ממני את היצירתיות שבו. לכן, אני מקפידה לצלם מה שטוב בעיניי, בלי יותר מדי חוקים. בואי נגיד שזה תחביב, אבל תחביב מקצועי.
תראי, כמובן שהכלים הבסיסיים עוזרים. אבל לשבת לכוון תיאורה שעה בשביל לצלם קערת קורנפלקס? זה לא מעניין אותי כמו לצלם דברים טבעיים יותר. כמו שנאמר פה בבלוגים בעבר, אמנות אי אפשר ללמוד. ועם זאת, היופי הוא בעיניי המתבונן.
תודה אמיר.
אני משהו באמצע. למדתי צילום אבל אני מצלמת בעיקר בשבילי או בשביל חברים.
צילמתי לדיסק של להקה שאני אוהבת, ומכרתי כמה תמונות על קנבס. מאוד רוצה לעסוק בזה אבל אחרי הכול, גם זה אמנות. ואמנות לא שווה לכסף.
התמונה הראשונה היא ממש אלימות בעיניי. בהניינים המתכתיים האלו כל כך קרים ומנוכרים. אני לא נגד בניינים גדולים אבל כדאי שהם ייבנו תוך התחשבות בסביבה. רצוי מאבן..
שירי את צלמת מענינת כי יש בצילומים שלך משהו שמשאיר כובד, את העומס של חיינו, גם הציור שהוספת בסוף נותן תחושה של משהו עליז אבל סגור ומעיק… כמו העיר המתרוממת (תרתי משמע) שלנו
להתראות טובה
שירי,נהדר
הראשון כה פיוטי, הכתם האדום מונח ברכות בין המלבנים התכולים. לא צריך לפרש. לא צריך להגדיר. האחרון קשת בענן. לא צריך לפרש. לא צריך להתפס לידוע. השני רומנטי, והשלישי ממש מעשה אהבה. יופי. המשיכי לצלם ולצרף. איריס
תודה איריס על המחמאות.
אמשיך.
יופי של צילומים, גם אני מצלמת הרבה את תל-אביב, יש לי תיקיה גדולה ורב גונית.
היי תמר,
יש הרבה מה לצלם בתל אביב. אם כי צילומים אלה ישנים, אני מאוד אוהבת את מה שקורה שם מבחינה אמנותית.
שירי, לפעמים כשיש לי זמן וחשק, אני משוטטת בעיר, ומצלמת כל מיני "ענתיקס" לפני שיעלמו. צילום הוא תחביב שמאוד אהוב עלי.
אני ממש למדתי צילום בשביל להפוך אותו למקצוע, אבל לא אהבתי את הטכניות שלימדו אותי. זה לקח ממני את היצירתיות שבו. לכן, אני מקפידה לצלם מה שטוב בעיניי, בלי יותר מדי חוקים. בואי נגיד שזה תחביב, אבל תחביב מקצועי.
צילום מקצועי זה טוב! גם אני מצלמת מה שטוב בעיני, יחד עם זאת הצורך לשמר גורם לי לצלם מעבר לטוב בעיני.
תראי, כמובן שהכלים הבסיסיים עוזרים. אבל לשבת לכוון תיאורה שעה בשביל לצלם קערת קורנפלקס? זה לא מעניין אותי כמו לצלם דברים טבעיים יותר. כמו שנאמר פה בבלוגים בעבר, אמנות אי אפשר ללמוד. ועם זאת, היופי הוא בעיניי המתבונן.
מסכימה, הכל בעיני המתבונן. גם אני לא הייתי מסוגלת לשבת מול קערת קורנפלקס, בטח הייתי נרדמת חחחח.
אגב, יש לי גם חתול מאוד דומה לשלך, מנומר יפה תואר! שמו מילקי.
אוי תמר, חתולים הם מדהימים. בכלל חיות. אני מצלמת אותם כל הזמן!
ויש לי גם כלב, והם חיים יפה, זה לצד זה, כבר הרבה שנים.הכלב בן 17.5 והחתול בן 10.
יפה. כלב וחתול בהרמוניה? לא אצלי בבית.
שירי, תפסת את רוח העיר (ואני לא מדבר על השעון – יפה אבל לא שייך). את מקצוענית או חובבת?
תודה אמיר.
אני משהו באמצע. למדתי צילום אבל אני מצלמת בעיקר בשבילי או בשביל חברים.
צילמתי לדיסק של להקה שאני אוהבת, ומכרתי כמה תמונות על קנבס. מאוד רוצה לעסוק בזה אבל אחרי הכול, גם זה אמנות. ואמנות לא שווה לכסף.
שירי,
התמונה הראשונה היא ממש אלימות בעיניי. בהניינים המתכתיים האלו כל כך קרים ומנוכרים. אני לא נגד בניינים גדולים אבל כדאי שהם ייבנו תוך התחשבות בסביבה. רצוי מאבן..
גלית
כן, זה ממש מצחיק לראות את הבניין האימתני הזה מול השכונה הישנה של נווה צדק. אלימות, אכן.
רוצה עוד!
היי אומי,
יש לי תמונות דווקא ממש מדליקות, אבל אני צריכה לסרוק אותן. זה ייקח קצת זמן…:)
שירי, זווית הראיה שלך מאוד מיוחדת, תשתמשי בה- זה ניפלא.
תודה תמי
יש בצילומים עומק וכשרון ציור , כבר אמרתי לך.
תודה אביטל
הצילום העליון מצוין.תמצית המצב התל אביבי בארכיטקטורה ואולי בכלל, אם להכליל.
תודה רבה מוטי.
שירי את צלמת מענינת כי יש בצילומים שלך משהו שמשאיר כובד, את העומס של חיינו, גם הציור שהוספת בסוף נותן תחושה של משהו עליז אבל סגור ומעיק… כמו העיר המתרוממת (תרתי משמע) שלנו
להתראות טובה
תודה טובה. טוב לשמוע ממך.