תנועה לקראת משמעות
  • איתי עקירב

    יליד 1984. נולד בת"א גדל בהרצליה וכעת בי-ם הגדולה. סטודנט שנה ה' בביה"ס לקולנוע סם שפיגל, לומד לפרקים בחוג לספרות כללית באוניברסיטה העברית. כתב נושם כותב בעיקר שירה ופרגמנטים ולפעמים גם מחזות קצרים, מונולוגים, דיאלוגים, תסריטים וכל מה שיש בו מן המילה הכתובה. חבר בקבוצת קרע הירושלמית, מפיק את ערבי השירה "אומרים שירה" ו-"תמיד אישה", במאי ומפיק סרטים(בעיקר קצרים וקליפים), מורה למחשבים וכתיבה יוצרת בביה"ס יסודי, ילד, אח ו... צילום סטילס: מוטי קיקיון

שיח של אדם את עצמו

כי השקט לא יוכל לשאת את השקט. ומה שבא אחר-ככ משקל הגופ. ואני שלכוד בהעלמ – בשרידות הבשר כבוש תחת הריסות -עצמי. חייב לשמוע קול בא -והולך בתוך השתיקה הזו שמנבא חיימ בחדרים בהם אין נפש -חיה אין עד. תבוסה של מי שמשוטט בהעדר.

קרא עוד »

העולם הוא ספר פתוח

  שקט, רק זמזום מנורת הפלורסנט הכחולה ובו נראה מגבו איש בחליפה שחורה, מחזיק בידו עיתון יומי שבו אולי יעטוף את הדג, ואולי את עצמו ואולי.. והוא הסתובב לעברי ואמר ממרחק מה: סליחה, מה השעה? ואמרתי: כמה דקות לשבע התקרב מעט ואמר: תדייק בבקשה, לדייק זה חשוב הרכנתי ראש כמביט בשעון ואמרתי: שבע והוא אמר: להיכן נעלמו הדקות? מי כבר ...

קרא עוד »

ברוך השב, בעוד השבים נותרו במקומם הם

ברוך השב, בעוד השבים נותרו במקומם הם   אַף עַל פִּי כֵן שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ אֵינָהּ מְדַמֶּה אֶת הַנֶּפֶשׁ, חֲזוּת הַכֹּל, וְהַנּוֹף הַמּוּנָח בְּחַלּוֹן בְּשֶׁלּוֹ הִתְחַלֵּשׁ:     תִּתְבּוֹנֵן בְּעֵצִים, בָּעֵצִים הַגְּבוֹהִים הַסְמוּכִים לְשֵׁיחִים נְמוּכֵי הַקּוֹמָה   שְׁאף אֶת רֵיחַ הַטַּחַב וּשְׁאַל: מִנַּיִן הַתֹּהוּ   הִתְפגש?    

קרא עוד »

אָבוֹת עֲבוֹתִים

  הַלְּוַאי לֹא נִשְׁמָע קוֹלֵנוּ עוד וְנֵראה אָב בְּחָכְמָה מִשְׁנֵי עֶבְרֵי הַשֻּׁלְחָן הֶעָרוּךְ בּוֹ הֵרִיחַ וְהַטַּעַם אַחֵד.   נִתְבּוֹנֵן בַּצַּלָּחוֹת הפורצלן שֶׁהִשְׁחִירוּ וּבְמָזוֹן שֶׁל הַנֶּפֶשׁ נֹאכַל וְנִרְקַב.   נְקַדֵּשׁ עַל עֶרֶב הַשַּׁבָּת וְעַל אָב שֶׁקַּדִּישׁ קוֹרֵא לוֹ לָשׁוּב ולינוק בִזְרוֹעוֹת אִמּוֹ.   אָב, שֶׁמֵּעֵת לְעֵת כְּאִלּוּ לוֹחֵשׁ אֵיךְ ואָדָם מוּעָד לְעוֹלָם וְקם לעברו הוּא

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאיתי עקירב