מילים מבקשות להיכתב "צלו של חלום"
תופרת
היִא תּוֹפֶרֶת את החוֹר בַּמִּכְנָסַיִם של הילד שלי שֶׁהחליק על הַמִּדְרָכָה הַמְּחֻסְפֶּסֶת אַתְּ נִרְאֵית עֲיֵפָה אני אוֹמֶרֶת לָה אַתְּ מַרְגִּישָׁה לא טוֹב הֲכִי טוב בַּעֲבוֹדָה אני לֹא בִּשְׁבִיל הַכֶּסֶף הִיא חוֹתֶכֶת את הַחוּט בְּמִסְפָרַיִם קְטַנִּים הָאֶצְבָּעוֹת דּוֹחֲפוֹת וּמוֹשְׁכוֹת הַגּוּף הַצָּנוּם מִתְכַּוֵּץ וְנִמְתח עם הַחוּט הַנִּשְׁלָף מִסְפָּרַיִם כאלה לא היו לנו שָׁם הִיא אוֹמֶרֶת וְחוֹזֶרֶת לַצְּרִיף הֶחָשׁוּךְ מִי יוֹדֵעַ פֹּה לִתְפֹּר? שָׁאַל הַקָּצִין בַּמַּגָפַיִם הַמַּבְרִיקִים אֲנִי אָמְרָה ולֹא יָדְעָה אֲפִילוּ מֵאֵיזֶה צד מַחְזִיקִים אֶת הַמַּחַט אֲבָל היא אַהֲבָה לְאַחוֹת אֶת הַקְּרָעִים וְלִדְקוֹר את עַצְמָהּ בְּכָל תֶּפֶר כְּאִילוּ בְּמִקְרֶה וְחוּץ מִזֶּה בָּעֶרֶב הָיָה לֶחֶם הַיֶּלֶד נִכְנָס בְּרִיצָה אל הַחֶדֶר מְחַבֵּק אוֹתָה אֲנִי לא בִּשְׁבִיל הַכֶּסֶף היא אוֹמֶרֶת מַרְחִיקָה אוֹתוֹ בְּעֵינַיִם שֶׁרוֹאוֹת יֶלֶד אַחֵר כָּל כָּךְ הַרְבֵּה חוֹרִים צָרִיךְ לִתְפֹּר
כמה יפה נורית אז והיום עבר והווה והחורים שצריך לאחות .כתוב ברגישות מעודנת נוגעת לא נוגעת בזכרון
תודה, יקירתי. אכן, רבה מלאכת התפירה…
כמה נוגע
תודה, אומי, על הקריאה ועל התגובה…
מקסים.
תודה, אביטל…
תמונה נוגעת ללב, נורית. סיפור שלם.
תודה, תלמה, זה רק קצה קצהו של הספור…
תפרת שתי וערב משל ונמשל כרוקמת תחרה מעולה
תודה, יקירתי, זה החיים, לא?
"כל כך הרבה חורים צריך לתפור "
ותמיד ישאר הטלאי !
גם כסף לא עזר שם !
מעניין הסיפור נורית כתבת את תחילתו , מסקרן לקרוא את המשכו
ריקי, תודה על התגובה. לא חשבתי על המשך אבל זה רעיון… 🙂