בננות - בלוגים / / ראש השנה
מילים מבקשות להיכתב
  • נורית פרי

    נולדתי בתל אביב ואני מתגוררת בה גם כיום. מוסמכת לתואר שני באוניברסיטת תל אביב. ספר שיריי הראשון "צלו של חלום" יצא בהוצאת עיתון 77. ספר שיריי השני "כמעט שקוף" יצא בהוצאת "עמדה". שיריי פורסמו גם ב"עיתון 77", "פסיפס", "זוטא " ו"כתובת". אני אחת מעורכי כתב העת האינטרנטי לשירה "פועם"

ראש השנה

 

אַחֲרֵי הַתְּפִילוֹת וְהָאִחוּלִים – 

חָזַרְתִּי אֵלָיו.

בִּטְנִי מְלֵאָה מַטְעַמִּים שֶׁאָכַלְתִּי

יֵינוֹת שֶׁלָגַמְתִּי

מַנְגִינוֹת שֶׁהִמְהַמְתִּי.

רַעֲשֵׁי הָעִכּוּל מְלַוִּים

אֶת קוֹלוֹת הַמַּלְאֲכִים

בְּבוֹאָם.

אַחֲרֵי הַתְּפִילוֹת וְהָאִחוּלִים – 

חָזַרְתִּי אֵלָיו.

דָּבָר לֹא הִשְׁתַּנָּה.

הִנֵּה כְּבָר הֵחֵלָה שָׁנָה חֲדָשָׁה

 
וְלֹא כָּלְתָה הַקְּלָלָה.

 

10 תגובות

  1. שיר נפלא ומסקרן כחידה – מיהו האליו… שבגללו לא כלתה הקללה. האם הדוברת כה פסימית?!

  2. אהבתי מאד את רצף התמונה במילים וכאבתי.

    שנה טובה אף על פי כן.
    עפרה

  3. מצטרפת לענת ובכל זאת מאחלת לך נורית יקרה שתחל שנה וברכותיה !

  4. שתכלה הקללה בשנה הבאה עלינו לטובה נורית ושירך יפה
    ומי זה אליו? האל ? האהוב ?
    ההרגל ? או שמא הכל ביחד?

    • תודה, חנה יקרה. כוונתי היתה אל משהו ספציפי.אבל באופן סימבולי זה המקום בו הזמן עוצר מלכת וגם שנה חדשה אינה יכולה לו…

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ל