אַתְּ מְרַחֶפֶת סְבִיבִי בַּשִּׂמְלָה הַפִּרְחוֹנִית
שֶׁבָּהּ הָיִית קוֹטֶפֶת פִּרְחֵי שָׂדֶה
לְהַעֲמִיד לְיָד מִטָּתִי,
עַל פָּנַיִךְ כִּתְמֵי הָאוֹכֶל שֶׁדָּבַק
לְחִיוּךְ שֶׁאֵינוֹ מִתְרַחֵב.
אַתְּ מַבִּיטָה בִּי בְּעֵינַיִים תְּמֵהוֹת
מְרֻקָּנוֹת מִזִּכְרוֹן הַיָּמִים
שְׁחוֹרוֹת מֵחֵרְדַת הַלֵּילוֹת,
אוֹחֶזֶת בְּגַלְגַל זְרוֹעוֹתַי
לְבַל תִּטְבְּעִי.
וַאֲנִי, מְשַׁחְרֵר לְאַט
אֶת הַלֵּילוֹת הַלּוֹהֲטִים
אֶת צַעֲדֵי הַמָּחוֹל אוֹתָם חִקִּיתִי גַּמְלוֹנִי
חוֹשֵׁשׁ מִלַּעֲגֵךְ
נָבוֹךְ מֵחִבָּתֵךְ,
מְשַׁחְרֵר לְאַט אֶת הַמִּלִּים
שֶׁעָמְדּוּ עַל לְשׁוֹנֵךְ
כְּסַיְיפָנִים אֲדוּמִים מוּכָנִים לַקְּרָב,
אֶת חִבּוּקֵךְ הַחַם
וְשָׁדַיִךְ שֶׁעָטְפוּ אוֹתִי
בִּשְׂמִיכָה רַכָּה.
לְאַט אֲנִי מְשַׁחְרֵר אֶת יָדַיִךְ
וּמוֹסֵר אוֹתָךְ לָהֶם.
עַכְשָׁיו אַת יְכוֹלָה לִגְלוֹשׁ
לָנוּחַ בְּרַחְמָהּ שֶׁל שִׁכְחָה
השיר נפלא בעיני, עשיר בתמונות ובפרטי סיפור חיים רווי אפיזודות, אך גם אניגמטי ומסקרן – שכן, התחושה (לפחות שלי) בדבר זהות הדובר והנמענת השתנתה (לפחות אצלי) מבית לבית. למשל, הבית הראשון נדמה היה לי שמדובר בבת הפונה לאמה הקשישה או אביה הישיש, ואז באה לי ההפתעה בבית השני ובבית השלישי שתי ההתרשמויות התערבו זו בזו. האם אני ורק אני כה הזויה – בסוף כבתחילה?
ענת יקרה, תודה על קריאתך ורגישותך לשיר. אכן, זהות הדובר והנמענת משתנות במהלך השיר כשם שהן משתנות במהלך חייהן.
בדרך כלל, אינני אוהבת להסביר את מקורות השיר ומה גרם להיכתבו, אולם לאור דברייך אספר כי השיר נכתב בעקבות צפייה בסרט "אייריס וג'ון", על חייה של הסופרת הנפלאה אייריס מרדוק, שחלתה בסוף ימיה באלצהיימר. הסרט ריגש אותי מאד, במיוחד במטהמורפוזה שעוברת הסופרת (מאדם שנון ואינטליגנטי לאדם אבוד וחסר אונים) והשפעתה על האהבה ועל הזוגיות.
בקריאתך הרגישה והנבונה חשת בדיוק בדבר הזה…
שוב תודה על דברייך…
נורית
שיר מרתק, נורית.
התוכן, החידתיות והעושר הרגשי-לשוני.
אהבתי
שבת שלום
רות
רות יקרה, תודה לך על המלים החמות. אמנם עכשיו הסברתי מעט לענת על מקורות השיר, אבל אני חושבת שמרגע ששיר יוצא לעולם – עליו לעמוד בזכות עצמו, ללא תיווך. אני מקווה שהאניגמטיות אינה פוגמת בהבנת השיר ובחיבור אליו ע"י הקורא, ולכן, שמחה מאד שאהבת…
שבת שלום
נורית
שיר יפה, מרגש, עשיר בתמונות,
חכם ומרתק,נורית יקרה.אגב, גם אני חשתי כמו ענת: הדמות התחלפה לי בכל תמונה.
עפרה
עפרה יקרה, תודה על המלים החמות. כמו שראית מהסברי לענת, הדמות באמת משתנה. אבל חשוב לי לדעת: האם, לדעתך, זה הקשה והרע עם השיר??
זה העשיר והעמיק את השיר . נפלא בעיניי
עפרה
תודה, עפרה, שימחת אותי מאד…
כל כך יפה שירך ומתאים לכל מיני סיטואציות הריקוד כזכרון של הווית שמחה כשהשכחה באה
תודה, חנה, על דברייך החמים…