הָרֵיחַ הַמָּתוֹק שֶׁל מַסְטִיק בָּזוּקָה
בְּאוּלַם הַהִתְעַמְלוּת הַיָּשָׁן
עֲדַיִין מַנְשִׁים אוֹתִי
בְּרֵיאוֹת הַזְּמַן הָעוֹלוֹת וְיוֹרְדּוֹת.
כָּל יוֹם שִׁשִׁי בְּשָׁלוֹשׁ
שָׁקַעְנוּ עַד צַוַּאר יַלְדוּתֵנוּ
בְּמַעַרְבוֹנִים אוֹ סִרְטֵי אַבִּירִים
שׁוֹרְקִים בּוּז בְּכָל פַּעַם
בָּה הֵעֵז הַגִּיבּוֹר לַעֲמוֹד וְלָשִׁיר
בְּאֶמְצַע הַדְּחִיפוּת הַסֵּיפִית לְהָגֵן,
לְדָלֵג וְלִשְׁמוֹר.
וַאֲנִי עוֹד זוֹכֶרֶת
אֵיך דַּוְוקָא לִצְלִילֵי הַדּוּאֵט
עַל חוֹמוֹת הַטִּירָה
גִּשַּׁשְׁתָּ בְּיַד חַמָּה
כְּאִילוּ בְּמִקְרֶה
אֶל יָדִי הַכְּמֵהָה
אח אח אח
היו לילות
טוב לקרא איך זה הרגיש אצל היד המגוששת
תודה, גיורא, התחושה נשמרת עד היום…
הרגשה מדויקת .שיר יפה
תודה, חנה. שמחה שאהבת…
השילוב בין תיאור זיכרוני-פרוזאי לפיוט נשמתי כובש באחת כמו טעם הלעיסה הראשונה בגוש המסטיק הוורדרד
תודה, ענת. גם הטעם וגם התחושה נשארות עדיין בזכרון. וריח של מסטיק בזוקה תמיד מעורר אצלי געגוע…
שבוע טוב, נורית
שיר יפה.
רות
תודה, רות. שמחה שאהבת. שבוע טוב גם לך.
אני מזדהה עם כל מילה שכתבה ענת לויט.יופי של שילוב יצרת בשיר
עפרה
תודה עפרה, גם על הקריאה וגם על ההזדהות… 🙂
איזה דואט !!!!
אהבתי נורית 🙂
תודה, ריקי. זה דואט שריחו ומגעו נשאר בזכרון החושים…
מקווה שנתראה מחר
בְּרֵיאוֹת הַזְּמַן הָעוֹלוֹת וְיוֹרְדּוֹת
שורה יפה בשיר יפה
היי נורית
הצלחת בשלושה בתים להביא לי את הטעם התחושה וההתרגשות של פעם
וזאת במהלך מדורג ויפה של שיר
תודה, דוד, אני מרגישה שאם מקשיבים היטב – ניתן לשמוע את נשימת הזמן…