ברבי דוד משורר ומוזיקאי
זה היה מפגש עם משפחה שחווה שכול
השאיר בי סימנים…….
מִבַּעַד לְרוּחִי,
מָצָאתִי אֶת עַצְמִי,
נוֹגֵעַ בְּרִגְשׁוֹת אֲנָשִׁים .
חֶלְקָם מוּכָּרִים,
רוּבָּם לֹא.
כָּךְ אֲנִי יוֹשֵׁב בְּתוֹכָם,
מִשְׁתַּתֵּף בְּיוֹם הַשָּׁנָה.
יוֹם זיִכָּרוֹן כָּאוּב,
לְיֶלֶד נִפְלָא.
נְעָרִים וּנְעָרוֹת,
בּוֹגְרִים וּבוֹגְרוֹת,
אֲבוֹת וְאִמָּהוֹת,
סָבִים וְסָבְתוֹת.
מִתְמַקְּדִים כוּלָּם,
בְּמָסָךְ גָּדוֹל עַל קִיר,
בְּחֶדֶר שֶׁגָּדַל עִם הַשָּׁנִים.
סִפּוּר וְשִׁיר מִתְעַרְבְּבִים,
מִלִּים שׁוֹכְבוֹת עַל מִלִּים,
חוֹדְרוֹת לְלֵב כּוֹאֵב.
זיִכְרוֹנוֹת מִשָּׁנִים,
קְרוֹבוֹת וּרְחוֹקוֹת,
רַק שֶׁבַע שָׁנִים עָבְרוּ מֵאָז,
יוֹם אָרוּר וְכוֹאֵב,
שֶׁל מִשְׁפָּחָה גְּדוֹלָה,
שֶׁהַדֶּבֶק נָמֵס בָּהּ,
הוּא שֶׁחִבֵּר,
הוּא הָיָה זֶה שֶׁרָצָה,
תָּמִיד לִרְאוֹת מִשְׁפָּחָה.
וַאֲנִי הַיּוֹדֵעַ חֵלֶק מֵהַסִּפּוּרִים,
שׁוֹמֵעַ עוֹד וְעוֹד,
גַּם מִמִּשְׁפָּחָה,
וְגַם מֵאֵלֶּה שֶׁלִּי זָרִים.
רוֹאֶה אֶת הַכְּאֵב,
בְּאֵלֶּה שֶׁלֹּא יְכוֹלִים לְהַשְׁלִים.