מוצאי שבת אחת מהקשות בחיי הקודמת הייתה ב1995
אני סמוך לאיש שהצית עצמו כעשרה מטר לכל היותר המצלמה שלי קלטה פתאום להבה
הפסקתי להסתכל לתוך המצלמה התמקדתי בלהבה עדיין לא ראיתי
ואז פתאום לשנייה ראיתי……. גוף מתנועע בתוך להבה……!!!
חוויה קשה ביותר סערת רגשות הציפה ואני נבלע לתוכה…..
וכך לאחר שהאמבולנס פינה את האיש כשמלווים אותו קריאות הוא זז!!! הוא חיי!!! התחלתי לכתוב באייפון
בתוך הסנה
מתנועע בתוך הסנה
ולא אוכל
גופו טובל בתוכו
ומה מחשבתו
אם עדיין
ראיתי את רגליו
בכאב נורא
מאותתות
לליבות האנשים
והמים כבר לא
לשתות
והשלטים לא
להיראות
והבדים כבר לא
לכסות
רק את גופו
לפדות
עכשיו תיקח את השיר החם הזה שזה עתה יצא מהסנה , תצנן אותו מעט במגירת המחשבות ותחזור אליו בעוד שבוע או שבועיים ותוכל לדלות ממנו פנינים,
כי דימוי הסנה העומד במרכזו הוא טוב
כשהחומר לוהט דרושה איזו פרספקטיבה שהזמן החולף מעניק.
ועצוב ועגום הנושא הזה
כמה לפידים בוערים עוד יבעירו את האש הזאת המאכלת
ובימינו אין ניסים
כי הסנה אוכל ועוד איך אוכל…
בקר טוב
והתמונה שצילמת ,דוד , יפה עד כאב
תמונה אחת שווה אלף מילים
שלום חנה
לצערי זה כול כך אמיתי
ודאי שיעבור זמן אף יותר משבוע עד שיגיע הקטע לספר ואז יערך וינוקד
תודה על מה שכתבת בהחלט נשמע ונעשה
אנחנו הסנה
מצויין חנה מצויין וחכם
"והוא בוער בתוכינו"