חג שמח שנת נטיעות חדשות
שלושה שירים
בָּלָדָה לְצֶאֱלוֹן
קוֹמָתְךָ שִׁשָּׁה-עָשָׂר וְאַתָּה עוֹדְךָ צָעִיר
וּלְצַד אָרָאוּקַרְיָה בּוֹגֶרֶת, צָמַחְתָּ, הִרְקַעְתָּ מַעְלָה.
חִפַּשְׂתָּ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַמֵּיטִיבָה.
כְּמוֹ אֲחֵרִים עַל הָעוֹנוֹת כְּבַר הִצְהַרְתָּ,
הָיִיתָ כְּבָר חֵלֶק מִגַּן-הָעֵדֶן הַקָּטָן שֶׁלָּנוּ.
וּכְשֶׁנֶּאֱחַזְתָּ חָזָק וּכְבָר קָשֶׁה לְהַקִּיפְךָ
כָּרַכְתִּי סְבִיבְךָ לִקְשֹׁר עַרְסָל.
צִפֳּרִים חָנוּ בְּחֻבְּךָ בְּדַרְכָּן דָּרוֹמָה,
צִלְּךָ הִנְעִים לְיוֹשְׁבֵי הָעַרְסָל,
כָּךְ עָבַרְנוּ קֵיצִים מוּצַלִּים לִצְלִילֵי צִיּוּצִים.
עַד שֶׁלֹּא הִבְחַנְתִּי בַּכּוֹרֵךְ,
חָשַׁבְתִּי עַל דֶּרֶךְ לְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ מֵהַחֶנֶק
כְּאִלּוּ גּוּף זָר יִהְיֶה בְּתוֹכוֹ.
צָרִיךְ אֲנִי לְהָסִיר אֶת הָאִיּוּם מֵעָלָיו,
וְהוּא שָׁלֵם מַפְרִיחַ אֶת עַלְעָלָיו וּפְרָחָיו,
לֹא יוֹדֵעַ בַּמֶּה אֲנִי שָׂח.
וְהַצִּפֳּרִים מַמְשִׁיכוֹת לְבַקֵּר, גַּם הֵן לֹא יוֹדְעוֹת.
וּלְוַאי וְלֹא יָדַעְתִּי.
כִּי בְּעִקְּבוֹת הַיְדִיעָה – הַמַּעֲשֶׂה.
טוֹב לַעֲשׂוֹת לָעֵץ כָּךְ חָשַׁבְתִּי.
שִׁחְרוּר מִטַּבַּעַת הָעַרְסָל שֶׁנִּכְרְכָה סְבִיבוֹ,
שִׁחְרוּר מִגּוּף זָר שֶׁחָדַר אֶל תּוֹכוֹ.
אִלּוּ רַק חָשַׁבְתִּי לִפְנֵי,
אִלּוּ רַק הִרְהַרְתִּי עַד קָצֶה,
אוּלַי לֹא הָיִיתִי נוֹגֵעַ,
לְפָחוֹת עַד שֶׁהָיִיתִי שׁוֹמֵעַ,
אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל אַחֵר.
וּמֵאָז עָצוּב לוֹ.
לֹא יַפְרִיחַ עָלָיו וּפְרָחָיו,
לֹא יִשָּׁמְעוּ צִיּוּצִים מֵעָלָיו.
זוֹהִי שָׁנָה חֲמִישִׁית וְהוּא עֲדַיִן שָׁרוּי בְּעִצְּבוֹנוֹ,
וְכָךְ גַּם יַזְכִּיר לִי אֶת בָּשְׁתִּי,
אֵיךְ לֹא חָשַׁבְתִּי, אֵיךְ לֹא שָׁאַלְתִּי?
וַאֲנִי מִסְתַּכֵּל עָלָיו הַיּוֹם, בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים,
וּמְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחָתוֹ.
פְּרֵדָה מִצֶאֱלוֹן א'
הוּא מֵת וְזֶה סוֹפִי וַאֲנִי שָׂמֵחַ שֶׁזֶּה לֹא בִּגְלָלִי
עָצוּב שֶׁזֶּה קוֹרֶה
הַפַּעַם זֶה סוֹפִי וְלֹא תַּעֲזֹר לוֹ קִרְבָתוֹ לָרָקִיעַ
הַקַּיִץ בְּשִׂיאוֹ וְהוּא צָבוּעַ בְּחוּם
הַיּוֹנִים הֵן הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁיָּדְעוּ
כְּמוֹ עִם הַתֵּבָה וְאֵין לָהֶן עָלֶה לְהָבִיא
צִפֳּרִים שֶׁחוֹלְפוֹת מֵעָל מְגַלּוֹת אוֹתוֹ
מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה
יְקוֹשְׁשּׁוּ לָהֶן פֵּאָה וְלֶקֶט מִפֶּגֶר הָעֳפָאִים הַזָּקוּף
לִבְנוֹת אֶת קִנָּן
עַד יַשְׁאִירוּ אוֹתוֹ כְּמוֹ תַּרְנְגוֹל מָרוּט
פְּרֵדָה מִצֶּאֱלוֹן ב'
כְּבָר כָּתַבְתִּי עָלֶיךָ שִׁירִים וְסִפַּרְתִּי עָלֶיךָ סִפּוּרִים
מִין עֵץ כָּזֶה גָּבוֹהַּ
בֶּן שְׁלֹשִים
עָלֶיךָ עֲלֵי תִּלְתָּן וּפְרִיחַת הַצָּהֹב הַזּוֹרֵחַ.
מַקְדִּים אַתָּה לָתֵת מְלֹא אוֹנְךָ
מַסְתִּיר אֶת גִּזְעֲךָ עַד אֶמְצָעוֹ שֶׁל חֹרֶף
וּכְבָר סִפַּרְתִּי עַל הָעֶצֶב שֶׁפָּגַשְׁתִּי בָּאָבִיב הָרִאשׁוֹן לְחָלְיְךָ
וַאֲנִי אָז חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה אֲנִי
וְאָז עוֹד נִרְאוּ עָלֶיךָ וְזָהָרְךָ הַצָּהֹב.
רָאִיתִי אֶת מְצוּקָתְךָ וְלֹא יָדַעְתִּי
וּבְבוֹאֲךָ לְהִתְעוֹרֵר שׁוּב כְּבָר לֹא הָיְתָה פְּרִיחָה
וְעָלֶיךָ כְּבָר דָּמוּ לִמְחָטִים
וַאֲנִי עֲדַיִן מְקַוֶּה לְהִתְעוֹרֵר אִתְּךָ לְאָבִיב חָדָשׁ
וְאַתָּה לֹא מְגַלֶּה לִי אֶת סוֹדְךָ.
וְהִנֵּה אָבִיב מַגִּיעַ שׁוּב וְצִפֳּרִים מְקוֹשְׁשׁוֹת נוֹצוֹתֶיךָ לִבְנוֹת קִנָּן
יוֹדִיעוּ לִי עַל כָּךְ
וַאֲנִי כְּבָר יוֹדֵעַ שֶׁצָּרִיךְ לְהִפָּרֵד
וְאַתָּה הוּא הַצֶּאֱלוֹן בְּחוּם שֶׁגּוֹרָלוֹ נִגְזַר.
אוֹמְרִים לִי יֵשׁ בִּדְחִיפוּת לְנַסֵּר אוֹתְךָ לַחֲלָקִים
וּלְהַעֲלוֹתְךָ כְּקָרְבָּן עַל מְדוּרַת הַשֵּׁבֶט
וַאֲנִי אֵינִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַפָּשׁוּט הַזֶּה
כְּאִלּוּ אַתָּה מְבַקֵּשׁ, מְקֻלָּף קְלִפּוֹת לִדְמָעוֹת,
וְיוֹנָה אַחַת נָחָה כְּבָר שָׁעָה עַל עָנָף מָרוּט
מַבִּיטָה בִּי בְּתַחֲנוּנִים וּמְבַקֶּשֶׁת
דוד, השיר הראשון הזכיר לי את "הענק וגנו"…
נורית ודוד יקיריי, גממ לי!!
וגם לך ענבל תודה על ההתיחסות הדומה
אני שמח לגלות עולם חדש
תודה רבה נורית על ההיכרות שעשית לי עם הסיפור
ותודה כמובן גם לגוגל שסיפר לי מהר את הסיפור היפה
וכך יכולתי להבין למה התכוונת