שלום לכולם חנוכה מאחורינו.
הסתיימו החגיגות ובינהם חגיגת שירה מעניינת וחשובה שנערכה בחיפה
הייתי רוצה לראות יותר משוררים וודאי חברים מהמטע אבל נראה כאילו חלק מרגישים לא שייכים וחבל
צריך לבדוק למה זה קורה אני כותב זאת בעקבות שיח מעניין בדף של איריס אליה כהן בפייסבוק
הנה השיר שהקראתי במסגרת הקראה שנקראה "הייד פארק"
היה מרתק להשתתף במפגש משותף של מי שכתבו ספר משותף שבימים אלו מדובר באירופה
רוני סומק וסלאח אל חמדני משורר גולה עירקי בעל אזרחות צרפתית
עֲטוּיַת חִיגָ'בּ
עֲטוּיַת חִיגָ'בּ שָׁחוֹר הַנַּעֲרָה,
רַק קַו אֲוִיר מַפְרִיד בֵּינֵינוּ
יָפָה הִיא כְּמוֹ בִּתִּי
שׁוֹאֶלֶת:
"יַא-חַג", זוֹ פַּעַם רִאשׁוֹנָה
אֲנִי מוּל הַמְּכוֹנָה
הַאִם תּוּכַל לַעֲזֹר לִי?"
וְהִיא תְּבַטֵּא זֹאת
בְּשָׂפָה עַרְבִית יָפָה
וַאֲנִי שֶׁמֵּבִין טוֹב אֶת שְׂפָתָהּ
עוֹנֶה:
"הַכְנִיסִי אֶת הַכַּרְטִיס וְקִרְאִי,
הַמְּכוֹנָה יְדִידוּתִית כָּמוֹךְ"
עוֹשֶׂה זֹּאת בְּמִבְטָא עִבְרִי צַח
הַמַּעֲלֶה חִיּוּךְ
עַל שְׂפָתֶיהָ
וְהֵן אוֹתָן הַשְּׂפָתַיִם שֶׁמְּבַטְּאוֹת בְּחֵן
בַּמִּבְטָא הָעַרְבִי.
מַדְהִימָה הַקִּרְבָה
כְּאִילּוּ הַמֶּרְחָק אֵינוֹ קַיָּם
עִבְרִי-עַרְבִי
חִילּוּפֵי אוֹתִיּוֹת בִּלְבַד
כְּמוֹ חִלּוּפֵי הַמִּלִּים בֵּינֵינוּ
אֲנִי וְהִיא כְּמוֹ אָב וּבַת
וַאֲפִלּוּ הָחִיגָ'בּ לֹא יוּכַל לְהַפְרִיד
בֵּינֵינוּ
דוד, מפגשים כאלה מחממים את הלב. בעבר, השתתפתי בפסטיבל והיו בו מפגשים מעניינים.
נורית
תודה נורית
כן מפגשים כאלה תמיד מרתקים
במיוחד לאור העובדה שיצא מהם משהו מוחשי כמו הספר המשותף
של רוני וסלאח
יפה ,דוד ,כולנו בני אדם עם חיג'אב בלי חיג'אב
נכון חנה וכך צריך להיות
אנחנו הרוב צריכים לבטל את המיעוט הקיצוני בשני הצדדים