שני שירים לשבת

 

1. 
שׁוֹמֵעַ אֶת זְמִירוֹת הַשַּׁבָּת מִתְנַגְּנוֹת

מֵהַשָּׁכֵן מֵהַדִּירָה מִמּוּל.

גַּם אֲנִי שָׁר זְמִירוֹת שַׁבָּת.

זְמִירוֹת שֶׁל כְּאֵב וְסֵבֶל.

זְמִירוֹת שֶׁל מְצוּקָה וְעֹנִי.

אָנָּא, אֱלֹהִים, הַבֵא לִי חָבֵר

שֶׁאוּכַל לְדַבֵּר אִתּוֹ שִׂיחָה

אִינְטֵלֶקְטוּאָלִית בְּשַּׁבָּת

וְלֹא אֶצְטָרֵךְ לְהִסְתּוֹבֵב עִם תַּחְתּוֹנִים

מְצַפֶּה בְּקֹצֶר רוּחַ

בָּאֲבַדּוֹן

לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ

שֶׁתָּבוֹא וְתִקַּח אוֹתִי

אֵלֶיהָ

לְשַּבָּת שֶׁכֻּלָּהּ טוֹב.

רַק שָׁם, נִרְאֶה

אוּכַל לָשִׁיר אַנְעִים זְמִירוֹת.

רַק שָׁם שִׁירִים אֶעֱרֹג.

 

2.
מָה נַעֲשֶׂה בְּעֶרֶב שַׁבָּת

כַּאֲשֶׁר הַכֹּל סָגוּר?

לְהִזְדַּיֵּן, הִזְדַּיַּנּוּ כְּבָר.

לֹא יוֹדְעִים אִם יֵצֵא מִזֶּה יֶלֶד.

אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים,

אוּלַי פִּיצָה.

אֲבָל פִּיצָה עוֹשָׂה לָנוּ רִיפְלוּקְס,

מַשְׁמָע עֲלִיַּת חֻמְצָה בַּקֵּבָה.

סֶנְדְּוִיץ' עִם פַּסְטְרָמָה רוֹמָנִית נִשְׁמָע מָה זֶה טוֹב.

עִם סָלָט קוֹלוֹסְלֵאוֹ וְהַרְבֵּה חֲמוּצִים.

זֶה בָּטוּחַ יָפִיג אֶת שִׁעֲמוּם הַשַּׁבָּת.

לְפָחוֹת לְכַמָּה דַּקּוֹת.

וְאוּלַי נַחֲזֹר לְהִזְדַּיֵּן,

קְצָת יוֹתֵר שְׁמֵנִים וּשְׂבֵעִים,

פָּחוֹת מְשֻׁעְמָמִים,

וְהַפַּעַם יִהְיֶה יֶלֶד.