לָמָּה אָמְרָה הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה
שֶׁבְּנָהּ הַצָּעִיר מְפַגֵּר?!
בִּשְׁנֵי הַצְּעַדִים מִן הַמִּטָּה
אֵל כֻּרְסָת הַמַּחְשֵּׁב
אֲנִי מַתְחִיל לְהָבִין אֶת תּוֹלְדוֹת הַפִּגּוּר
גְּאוֹנוֹת הִיא מִלָּה גַּסָּה
נִפְלָאוֹת הַתְּבוּנָה
הוּא לֹא יוֹדֵעַ לְחַשֵּׁב אֶת לוּחַ הַכֵּפֶל
אֲבָל הוּא חַסִין מִמַּכּוֹת הַחַיִּים
וְהִיא סוֹבֶלֶת מִלַּחַץ דָּם שֶׁעוֹלֶה וְיוֹרֵד
לְסֵירוּגִין.
זה יפה בעיניי, נועם.
רק לדעתי אפשר למחוק את השורה "נפלאות התבונה" ובשתי השורות הבאות לשנות משהו, צריך שם משהו יותר חזק לדעתי.
תודה שרה,
אני בהחלט מתחשב בדעתך.
אני אחשוב על מה שאמרת.
לגבי "נפלאות התבונה" – הכוונה לתת אלוזיה לספר ולסרט של אותו מתמטיקאי גאון ג'ון נאש שחלה במחלת נפש קשה ואז הסתובב שנים בפרינסטון ללא מעש.
אני מבינה, נועם. מספיק שיש את זה בכותרת. אחרי שאתה אומר "גאונות זאת מילה גסה" ואז "נפלאות התבונה" אתה כאילו חוזר על אותו דבר פעמיים, אותו רעיון.
אתה לא חייב להתחשב בדעתי. אני לא מבינה בשירה מי יודע מה:-)
שרה,
את מבינה,
ותראי את התגובה שכתבתי לך בשיר שלך.
נעם היקר
אני אוהבת את המבט על האישה, היא סובלת מלחץ דם, יש לה נוכחות לאישה.
הסרוגין הוא עוד מבט על האישה
להתראות טובה
תודה טובה.
שמחתי על תגובתך.
שיר יפה ,נועם
אהבתי את האנלוגיה בין האישה לבנה ואת המבט החומל שבו אתה מתבונן בבן
מצטרפת להערה של שרה הייתי מוותרת על "נפלאות התבונה" הצרוף כבר מופיע בכותרת ומרמז על אותו סרט
בכפילויות יש טעם לפגם ,אלא אם כן הן משמשות בגוף הטקסט השירי כאמצעי רטורי להדגשה או מצלול וכו…
וברוך הבא למטע
תודה חנה.
אני מקבל כל הערה,
ואני מוכן להוריד את השורה,
או לשנות את הכותרת.
תודה על הברכה.