פֶּטְרוֹדַקְטִיל מְרַחֵף בְּחָלָל גְּרַנְד סֶנְטְרַל
כְּשֶׁאֲנַחְנוּ עוֹבְרִים בָּאוּלָם הַמֶּרְכָּזִי
אוּלַי בִּגְלַל כָּךְ אֲנַחְנוּ מְפַסְפְסִים אֶת הָרַכֶּבֶת
שֶׁאִמֵּךְ כְּבָר יוֹשֶׁבֶת בָּהּ.
אַתְּ נוֹשֵׂאת אֶל אָבִיךָ מַבָּט שׁוֹאֵל:
אֵינְךָ יוֹדֵעַ שֶׁעוֹפוֹת גְּדוֹלִים כָּל כָּךְ
כְּבָר אֵינָם מְרַחֲפִים בְּמוֹחוֹ שֶׁל אִישׁ
וְזוֹחֲלִים כְּאֵלֶּה אֵינָם רוֹמְשִׂים בְּדֶשֶׁא מַחְשְׁבוֹתֶיךָ?
וּבֶאֱמֶת רַק שִׁלּוּב שֶׁל זוֹחֵל וּמְעוֹפֵף יָכֹל לְהַזְכִּיר לִי
שֶׁכַּנְפֵי חֲלוֹמוֹתַי קֻבְּעוּ
בַּעֲבוֹתוֹת וִיתֵדוֹת אֶל הַקַּרְקַע.
וְשֶׁלָּךְ?
הֵן נִרְגָּעוֹת כְּשֶׁלְּפִיךְ בָּא הַטַּעַם הַמְּשַׁחֵד
שֶׁל גְּלִידַת הָאגֶן-דַאז.
קוֹל זָר מְהַדְהֵד בְּתוֹכִי בְּקָתֶדְרָלַת גְּרַנְד סֶנְטְרַל
שְׁלִיחִים מְכֻנָּפִים מַגִּיעִים מֵאַרְבַּע רוּחוֹתַי.
שְׁמִי נִשָּׂא בְּפִי פֶּטְרוֹדַקְטִיל מְאֻלָּף
שֶׁמּוֹטַת כְּנָפָיו הָעֲצוּמוֹת מְכַסָּה
אֶת עֵינַי, עַד רַגְלַי,
אֲפַרְכֶּסֶת עֲנָק לְאָזְנַי
אֲבָל יָדֵךְ הַקְּטַנָּה מוֹשֶׁכֶת בְּכַף יָדִי
לְהָשִׁיבֵנִי אֵלַיִךְ מִפִּתּוּלַי הַקְּדוּמִים
אוֹמֶרֶת: הַקְשֵׁב, מְבַשְּׂרִים לָנוּ לִרְכֹּב
עַל הָרַכֶּבֶת הַבָּאָה.
וַאֲנִי – צוֹנֵחַ מִגַּב פֶּטְרוֹזָאוּר
הַנּוֹסֵק חַדּוֹת וְצוֹרֵחַ אֶל שָׁמַיִם אֲחֵרִים –
אֶהְיֶה הֲדוֹם לְמַרְגְּלוֹת הֶגְיוֹנֵךְ בֵּן הָ-5.
הַבִּיטִי בִּתִּי, מִיָּדַי
כַּנִּרְאֶה כְּבָר לְעוֹלָם לֹא יִצְמְחוּ כְּנָפַיִם.
לא יודעת מה תפס אותי בשיר.
נהדר,
אמרתי לעצמי בשקט
כמו אישה בוגרת שכמהה לפרוש מוטת כנפיה
ומתרסקת כאן, אצלנו, ברחוב
הרדוף אנשים דלים סתמיים
כמו ילדה בת 5
שנטלו ממנה את כל החלומות.
נהדר, מעורר השראה, מחשבה
חוה
תודה חווה.
שמח לבשר שהילדה בה מדובר הייתה ונותרה חכמה עד מאוד ובגרות לא רגילה, ואין בכך לסתור את העובדה שגם חלומות לא חסרו לה.
מערכת יחסים כה יפה בין אב לביתו, בין מציאות לחלומות, בין העבר והתקוות לעתיד. מפגש מרגש מהול בארכיטיפים פרה-היסטוריים, כרוניקה של אהבה אב וביתו…
תודה תמי
הארכיטיפים הפרה-היסטוריים מצויים ככל הנראה כמרכיב במוח כולנו…
ואישית, דינוזאורים נותרו אחת האהבות של חיי.