תּוֹעֲפוֹת הַלָּבָן
וָואוּ אֵיזוֹ תְּעוּפָה
לָבָן הַכֹּל לָבָן בַּמֶּרְחָב הַבּוֹהֵק
גָלַקְסְיוֹת צְבִירֵי כּוֹכָבִים שְׁמָשׁוֹת יַבָּשׁוֹת
יַמִּים אוֹקְיָנוֹסִים יְקוּמִים
וַאֲנִי גַּחֶלֶת מְחַשְׁמֶלֶת עָפָה בְּכֹחַ הַחַשְׁמַל מֶרְחַקִּים עֲצוּמִים
מוּטֶסֶת כְּמוֹ טִיל
וּטְרַח נוֹחֶתֶת עַל הַשֶּׁלֶג הַבּוֹעֵר
זְעִירָה שְׁחוֹרָה עַכְבִישִׁית רוֹטֶטֶת זַרְחָנִית
כֻּלִּי בָּשָׂר לוֹהֵט
כָּל כָּךְ חַיָּה הֲכִי חַיָּה בְּחַיַּי
"אָנֹכִי אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ"
אוֹמֵר לִי הֶעָשָׁן הַלָּבָן בְּקוֹל גֶּבֶר עָמֹק שָׁחֹר מִתַּמֵּר עֲנָק
"לֹא יִהְיֶה לָךְ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנַי"
מוּלִי
מִתַּמֵּר הַמֹּשֶׁה
אַף אֶחָד לֹא עוֹזֵר לִי
רוֹתֵחַ
בְּמִרְכֶּבֶת רוּחוֹת הַשַּׁחַר הָעוֹלֶה
רַעַשׁ גָּדוֹל בְּאָזְנַי
מִתְבּוֹנֶנֶת בַּפָּנִים הַנּוֹבְטוֹת אֵלַי
בְּתוֹכִי קַוֵּי מַיִם זַכִּים
הַפְּנִים
כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים
הָרְעִידוֹת
הַקּוֹלוֹת
הָהָר הַבּוֹעֵר
עַצְמִי מִתְדַּבֵּר בִּי
וְהָאָדָם יוֹצֵא מִדַּעְתִּי
לֹא צָרִיךְ שׁוּם דָּבָר אַחֲרֵי חֲלוֹם כָּזֶה
תִּשְׁמְרִי עַל הַחֲלוֹם אַתָּה אוֹמֵר
גַּם לְמִיכָאֵל אַנְגְ'לוֹ הָיָה חֲלוֹם כָּזֶה
מתוך ספר שירי , תפוחי תהו"
על-פי במדבר ז, 89: "וישמע את הקול מִדַּבֵּר אליו" ורש"י שם, "מִדַּבֵּר כמו מִתְּדַבֵּר כבודו של מעלה, לומר כן מדבר אליו בינו לבין עצמו ומשה שומע מאליו". באחת מהברקותיו המופלאות בפירושו לתורה, ואולי
הגדולה מכולן, רש"י מבין שהדיבור האלוהי יצא מתוך משה המחובר לעצמיותו, ומסוגל לשמוע את הקול בינו לבין עצמו. הקול הנשמע הוא קולו של אדם המגיע לעצמו.
על-פי במדבר ז, 89: "וישמע את הקול מִדַּבֵּר אליו" ורש"י שם, "מִדַּבֵּר כמו מִתְּדַבֵּר כבודו של מעלה, לומר כן מדבר אליו בינו לבין עצמו ומשה שומע מאליו". באחת מהברקותיו המופלאות בפירושו לתורה, ואולי
הגדולה מכולן, רש"י מבין שהדיבור האלוהי יצא מתוך משה המחובר לעצמיותו, ומסוגל לשמוע את הקול בינו לבין עצמו. הקול הנשמע הוא קולו של אדם המגיע לעצמו. חיה אסתר
כהרגלך חיה שיר נפלא נוסף שהבאת מהספר החדש
הפעם שונה מרוב השירים שלך
הפירוש שהבאת של ראשי נפלא
הקטע שאצטט מזכיר לי שראיתי תוכנית בטלוויזיה על אוהבי סקי במיוחד
הראו את התלהבותם הרבה בגלישתם על הלבן ההוא והנה מילותייך מתארות זאת באופן מושלם כאילו את אחת מהם
וַאֲנִי גַּחֶלֶת מְחַשְׁמֶלֶת עָפָה בְּכֹחַ הַחַשְׁמַל מֶרְחַקִּים עֲצוּמִים
מוּטֶסֶת כְּמוֹ טִיל
וּטְרַח נוֹחֶתֶת עַל הַשֶּׁלֶג הַבּוֹעֵר
זְעִירָה שְׁחוֹרָה עַכְבִישִׁית רוֹטֶטֶת זַרְחָנִית
כֻּלִּי בָּשָׂר לוֹהֵט
כָּל כָּךְ חַיָּה הֲכִי חַיָּה בְּחַיַּי
מקסים חיה אסתר יקרה
איזו התגלות נפלאה בשלג הבוער של נשמתך, איזה מראות
תודה דוד יקר. על המילים החמות על ההתלהבות ואתה כהרגלך מנביע לשיר יצירה משלך. חיבוק חיה אסתר.
חנהלה אחות אהובה. איך את מבינה. איך את חווה אתי, זה אחד מהחלומות שאני קוראה להם חזיונות. אחרי חלום כזה באמת לא צריך שום דבר. בספר שירי החדש שזורים כמה מהם. והלוואי ואזכה לחלק עם אחרים עוד חזיונות רבים שעדיין מחכים לדעת מה יעשה בהם. חיה אסתר
אסתר יקרה,
שיר מיוחד במינו, כבש אותי בקריאה הראשונה. שירה אמיתית, כמו שאני חולם עליה. כל רובד שר, כל ממד. הלירי, הסיפורי והפילוסופי מתנשקים תוך כדי הפלגה… נפלא!
תודה לך עקיבא, אני כל כך שמחה עם תגובתך. שבת שלום. חיה אסתר