הָרֹאשׁ הַלָּבָן
בְּרֵאשִׁית הָיָה הָאֹמֶץ
גִּבּוֹר קוֹלוֹסָלִי
בֵּין שָׁנָה רִאשׁוֹנָה לַבְּרִיאָה לְקָטַסְטְרוֹפָה אַחֶרֶת
בִּשְׁלֹשׁ הָרִאשׁוֹנוֹת רָצַחְתִּי אָבִי הַבִּיּוֹלוֹגִי
הֶעֱלֵיתִי שְׁאוֹל לְגֹבַהּ הָעֵינַיִם
הַנִּשְׂגָּב הוּא לִוְיָתָן שֶׁלִּי
בֵּין מִיתָה לְלֵדָה נִשְׁאַבְתִּי
זֶה הַזְּמַן לַחֲצוֹת הַמָּוֶת לְגַמְרֵי
מִתּוֹךְ קֵץ עוֹלָם לְתוֹךְ הַקִּיּוּם קַמְתִּי
אֶת הַמָּוֶת לָמַדְתִּי לִרְצֹחַ
הָרִים גְּבִירִים זַעַם אַדִּירִים לִמְּדוּנִי
אֵלוֹת מַהְבִּילוֹת, דְּמֻיּוֹת עֲנָק שְׁכוּבוֹת וּמַבְטִיחוֹת
עִם כֻּלָּם שָׁכַבְתִּי
בָּרְבִיעִית עַפְתִּי חָזִיתִי גִּלְגּוּלִים
שְׂרָפִים שֶׁשִּׁלַחְתִּי נִכְנְסוּ אֵלַי מִכָּל הַחוֹרִים
שַׁד כָּמוּס זִמֵּר כְּמוּסָה שֶׁל זִכָּרוֹן פֶנוֹמֶנָלִי
עֵינֵי אֵל גָּדוֹל עָפוֹת חֲשׂוּפוֹת לְגַמְרֵי עַד פֹּת
וְכָל שְׁאֵרֵי הַבָּשָׂר הָפְכוּ שְׁאֵרִיּוֹת
הוֹ לַיְלָה שֶׁלִּי נִפְלָא גֵּאוּת הַלָּבָה
בְּשָׁעָה שֶׁהֵרַחְתִּי שְׁאֵרִיּוֹת הַהֶרֶג
פָּתַח לִי אִילָן הַחֶסֶד: פֶּה עוֹלָם
נֶפֶשׁ אֱלֹהִית
אֲרָיוֹת פּוֹסְעִים לְפָנַי בַּשְּׁבִיל פַּרְווֹתֵיהֶם כְּחוֹלוֹת מִלַּהַב
עֵצִים פּוֹרְחִים לִי עַל יָדַיִם
בְּגוּפִי שָׂדוֹת מְעֻבָּרִים
נֶשֶׁב רֵיחוֹת נֶשֶׁל קְלִפּוֹת
קוֹלִי נִחָר בִּצְעָקוֹת הָרוּחַ
דֹּפֶק הָרוּחַ מַדְלִיק וּמַפְעִים
הַזֹּהַר הַגּוֹאֶה מִתּוֹךְ הַמַּיִם
חֲזֵה הַמַּחֲזֶה
פִּטּוּם פְּטָמוֹת בְּלֶהָבוֹת קְטֹרֶת
הַפֶּרֶא הַגּוֹאֶה
נְהָרוֹת שָׂחוּ בְּשֶׁפַע בְּעֵינַי
בַּחֶזְיוֹנוֹת הֵטַלְתִּי עֹגֶן
וְהָיָה הָרָצוֹן אַלִּים
וְהָיָה הָרָצוֹן אַבָּא גֶּבֶר כֹּחַ הַיּוֹצֵר
בִּתֵּק בְּתוּלַי
שָׁקַע בְּפִי פְּנִימָה אֶל הָאֵיבָרִים הַפְּנִימִיִּים
בְּמַלְכוּת הָרוּחַ הַגְּדוֹלָה הִשַּׁלְתִּי פַּרְוַת הָאֲרִי
חֲגִיגִית נוֹרָא
נִכְנַסְתִּי לַשּׁוֹשַׁנָּה הָעֲמִידָה בַּנֶּצַח
בַּשְּׁבִיל הַגָּבוֹהַּ הָלַכְתִּי
הַגְּדֻלָּה הַגְּבוּרָה הַתִּפְאֶרֶת
מֵאוֹת חֲלוֹמוֹת חָצוּ אֶת הַיָּם בְּסַיֶּרֶת אַלְמָוֶת
בַּחֲמִישִׁית לָגַמְתִּי רוּחַ
תָּאֵי מֹחַ לְהִנְפִּיק גִּלְגּוּלִים
אֵשׁ חַשְׁמַל מְסוֹרָה מְרֻכֶּזֶת
קִרְיַת הַמָּעוֹר
תִּקְשֹׁרֶת רוּחַ אֵשׁ מַיִם וְאוֹר
לְמַרְגְּלוֹת הַתְּכֵלֶת בֵּרְכַנִי גּוּפִי
פָּרַשְׂתִּי כְּנָפַי לְחַיִּים שֶׁמֵּעֵבֶר
אֲבִיב הַשָּׁמַיִם תֵּיאוֹרֵמָה בַּעֲלַת כְּנָפַיִּם
אֶת צְבָעַי קִבַּלְתִּי מִלַּהַט הָרֶגֶשׁ
תַּעֲנוּג שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי
בַּגַּן הַבּוֹטָנִי שֶׁל הַמְּצִיאוּת
תִּפְרַחַת נְשָׁמוֹת אֲטוּבָה רִיתְמוּס אוּנִיבֶרְסָלִי
אַחִים לַחִים שֶׁל בְּדֹלַח
וֶרֶד זוֹרֵחַ
חָזוּת הַכֹּל מְגַפֶּפֶת
אוֹת מְגֻלֶּפֶת חֲקוּקָה בְּנִשְׁמָתִי
טְרַנְס
טֶרַסַת אוֹתִיּוֹת
נִיחוֹחַ עֲרוּצִים
נִשּׂוּאִין עִם בְּתוּלוֹת וּנְעָרִים
קוֹסְמוֹס מִתְנַדְנֵד גָּדֵל
פֵּשֶׁר רָקִיעַ
אָדָם חָוָה
"הִנָבְאִי"
בְּמֶתֶק בֵּין עַרְבַּיִם מֶטֶאוֹרִים מִמְטְרוּ אֶת שִׁמְחָתָם
אֲנִי הַמִּזְרָח הַמִּתְבּוֹנֵן אִסְפַּקְלַרְיָא מִזְדַּהֶרֶת
מַצְּבֵי הַחֲלוֹם הִתְקָרְבוּ אֶל הָעֵרוּת בְּמֶרֶץ
תּוֹר הַזָּהָב בִּפְנִימַי שׂוֹחֶה הַחוּצָה בְּזֶרֶם עֲנָק
שַׁד בְּשַׁד מַטְרוֹנִיתָא טָעַמְתִּי
גַּלִּים מְצִיפִים מַתְנֵי לְפוּתוֹת הַשּׁוֹפָר
בְּאֶמְצַע אוֹקְיָנוֹס כָּךְ צָעַדְתִּי נָמֵר אֵשׁ בְּכַפּוֹת רַגְלַי
יָמִים שָׁנִים וְנֶצַח עַד
בְּשִׁשִּׁית
שָׁתִיתִי חֲלֵב עֲרָפֶל
בְּכֹחַ הַכִּשּׁוּף הַלָּבָן אֶת הַשָּׁמַיִם יָלַדְתִּי
בְּקַו מַעֲגָלִי הִתְחִילוּ הַשָּׁמַיִם לְצַיֵּר עָלַי
בְּמַעֲרֶה עֵירֹם עֵדֶר שְׁמָשׁוֹת דּוֹהֲרוֹת אֹפֶק
עֵדֶר וְרָדִים נֶחְלָצִים שׁוֹשַׁנָּה
וְשַׁבָּת
יָדַעְתִּי צְבָעִים
בָּרָק מְשֻׁלָּח בָּעַיִן
וְרַעַם
טֵרוּף
מַזְנִיק אֶרְאֵלִים
כְּרוּב הַחַשְׁמַל
גֵּאוּת הַטּוּרְקִיז הַטּוֹפָּז
נִקְרֵאתִי לָרוּחַ
לָרֹאשׁ הַלָּבָן
בְּעוֹלָם בַּשָּׁנָה בַּנֶּפֶשׁ
פָּרַשְׁתִּי מִכֶּם גִּלְגּוּלַי
לְחַיֵּי נֶצַח
מתוך ספר שירי, "הרוח והדם" חיה אסתר
פאר היצירה חיה אסתר
הפעם את נוגעת כול כך חזק בפילוסופית החיים מראשית הבריאה
בְּרֵאשִׁית הָיָה הָאֹמֶץ
גִּבּוֹר קוֹלוֹסָלִי
בֵּין שָׁנָה רִאשׁוֹנָה לַבְּרִיאָה לְקָטַסְטְרוֹפָה אַחֶרֶת
כאילו את היקום מאז בריאתו וכמלאך מלווה את ההתרחשות
בֵּין מִיתָה לְלֵדָה נִשְׁאַבְתִּי
זֶה הַזְּמַן לַחֲצוֹת הַמָּוֶת לְגַמְרֵי
וההתחברות ליצירה הקיומית של בני האנוש לא מאחרת לבוא
נְהָרוֹת שָׂחוּ בְּשֶׁפַע בְּעֵינַי
בַּחֶזְיוֹנוֹת הֵטַלְתִּי עֹגֶן
וְהָיָה הָרָצוֹן אַלִּים
וְהָיָה הָרָצוֹן אַבָּא גֶּבֶר כֹּחַ הַיּוֹצֵר
בִּתֵּק בְּתוּלַי
שָׁקַע בְּפִי פְּנִימָה אֶל הָאֵיבָרִים הַפְּנִימִיִּים
הכותבת מחזירה אותנו למציאות ומסבירה בעצם איך הכול מגיע מהאותיות
טְרַנְס
טֶרַסַת אוֹתִיּוֹת
נִיחוֹחַ עֲרוּצִים
נִשּׂוּאִין עִם בְּתוּלוֹת וּנְעָרִים
קוֹסְמוֹס מִתְנַדְנֵד גָּדֵל
פֵּשֶׁר רָקִיעַ
אָדָם חָוָה
"הִנָבְאִי"
וכך ממשיכה הכותבת לברוא את הכול והגיע ליום השישי
בְּשִׁשִּׁית
שָׁתִיתִי חֲלֵב עֲרָפֶל
בְּכֹחַ הַכִּשּׁוּף הַלָּבָן אֶת הַשָּׁמַיִם יָלַדְתִּי
בְּקַו מַעֲגָלִי הִתְחִילוּ הַשָּׁמַיִם לְצַיֵּר עָלַי
והנה דווקא בשבת……
פָּרַשְׁתִּי מִכֶּם גִּלְגּוּלַי
לְחַיֵּי נֶצַח
חיה המילים שלך מנצחות ויש לי רעב ועוד יגיע היום ונלביש יצירה גדולה כזו במוזיקה שמיימית
חיה אסתר, שיר יפה מאוד. אני מאוד אוהב את העולם המיסטי העולה מתוך מעשה בראשית הפרטי של הדוברת כאן והוא ניתן בטון ובקול קונצרטנטי של מסע היוולדות אל הנצח. יש כאן מבעי ארגמן ארוטיים שמאפיינים רק את שירתך המבריקה, למשל,
אֲרָיוֹת פּוֹסְעִים לְפָנַי בַּשְּׁבִיל פַּרְווֹתֵיהֶם כְּחוֹלוֹת מִלַּהַב – איזו תמונה!
יש הרבה מבעים כאלה ואתה זורם עימם.
תודה דוד יקר, על הפעימות ומיתרי המוסיקה הסימפונית שהשיר מעורר בך,ואין כמו הרצון להגשים חלום יצירה חיבוק חיה אסתר
תודה רני, קורא כמוך זו זכות ומתנה. חיה אסתר