*
קְרַע אוֹתִי תְּקִיעָה גְּדוֹלָה תְּקִיעַת עָצְמָה הֲמוֹן שׁוֹפָר
שׁוֹפָר מוּרָם שׁוֹפָר הָפוּךְ שׁוֹפָר יוֹבֵל
צְרַח נְשֹׁף בִּי פְּרַח חֲדֹר אוֹתִי לַהֵט רַגֵּשׁ שְׁאַג שַׁוַּע ׁ
קְרַע מָסָךְ פַּרְגּוֹד קְרַע לַחֲתִיכוֹת
בְּעַר פַּזֵּר עֵינַי בַּגֵּיאָיוֹת בָּעֲנָנִים בַּנְּהָרוֹת
קְרַע אוֹתִי רִבּוֹא צוּרוֹת רִבּוֹא תְּמוּרוֹת
תְּקַע לִגְאוּלָה לְמִלְחָמָה
זַנֵּק שְׁלֹף שַׁיֵּף חֲגֹג תַּמֵּר תִּמְרוֹת
פַּעֵם נְשֹׁק נְשֹׁךְ נְשֹׁם טִפּוֹת אוֹנַי טְבַע מֵי אַהֲבָתִי
פְּעַר טַפֵּס פְּסָגוֹת עֲלֵס לְעַס שְׂפָיוֹת
רַטֵּט רָטוֹט עַנְבֵּל עַנֵּג זְרֹם עֵינַי
פַּשֵּׂק שָׁמַי רְוֵה מֵי תְּשׁוּקָתִי
הַשֵּׁק הַזַּע הַזְרַע חֲדֹר אֵלַי פָּנִים אָחוֹר
אֱחֹז מְשֹׁךְ עוֹפֵף רְקֹד דַּלֵּג דְּהַר
הַרְוֵה אוֹתִי נַפְשִׁי שַׂגֵּב
נוּעַ שְׁעַט בְּלַע הָנַע הַזְרַע יְרֵה מַרְגָּלִיּוֹת הָאֵר
כֶּתֶר מִתְפּוֹצֵץ בִּי לְאַלְפֵי גְּוָנִים הַהִלָּה גָּדְלָה מְאֹד וְהִשְׁתַּגְּעָה
עֵינַי זוֹרְמוֹת נָהָר גַּלְגַלֵּי עֵינַי צָפִים לִבִּי אָבִיב לַהַק נְשָׁרַי מַמְרִיא
לַבֵּב קְסָמַי הַבְעֵר הָאֵשׁ הַקְלַח סִילוֹן עָצְמָה
עוּט עָלַי נְחַר יַלֵּל נְגֹס נְסֹק טְרֹף עֲלָטָה פְּרוּעָה
עוּף לְשָׁם עוּף לְכָאן כַּנֵּס מַטָּה כַּנֵּס מַעְלָה
שַׁקְשֵׁק רוּחַ וְיָרֵחַ לְעַס שֶׁמֶש הֱיֵה
שַׁקְשֵׁק פְּתָחַי קַנְיוֹנַי כּוּכַי
טַפֵּר טַיֵּל בִּי גְּעַשׁ בְּאֵיבָרַי
נְטֹף בִּי דָּם גְּהַר עָלַי
מַלְאָכִים חֲדָשִׁים שֶׁבָּרָאתִי עוֹשִׂים בִּי תַּחֲרוּת מָעוֹף
רֶגַע תֵּן לִנְשֹׁם לְהָכִיל
שְׁתֹל גַּעְגּוּעַ בִּנְתִיבַי הָרְטֻבִּים נְמֵרִים מְכֻנָּפִים מַזִּיעִים תַּאֲוָתִי
צְחוֹק פָּרוּעַ צְחַק פְּרֹשׂ יְרִיעוֹת אַהֲבָתִי נְזַל בִּי הַר טַל מָטָר
צְרַד גְּנַח שַׁלְהֵב רְתַח
הָרַח בִּי הַרְחֵב אוֹתִי הַפְרַח בִּי נִיחוֹחַי
הִתְפּוֹגֵג נַגֵּן חֲתֹר הַפְלֵג הַתֵּז נְהַר זְהַר נְשֹׁב בִּי נְשֹׁר צְלֹל
תְּקַע בַּחֹרֶשׁ תְּקַע בַּיַּעַר תְּקַע בִּסְבַךְ יַעַר עַד
פַּלֵּס אֹפֶל בַּקַּע, קַרְקַע עוֹלָם קְרַע קְרַע
עֲלֵה שְׁחַקַי חַבֵּק שָׁמַי שַׁלְהֵב כּוֹכָב
תְּקַע רָקִיעַ עָמֹק בָּאֲדָמָה
קְרַע אוֹתִי פַּצֵּה אוֹתִי סַפֵּק אוֹתִי
הוֹרֵד חוֹמוֹת גַּלֵּה נְקָבוֹת
גַּלֵּה מֵימַי גַּלֵּה חוּשַׁי
צְעַק אֵיבָרַי הַכְלֵל הַכֹּל
הַצְמַח בַּלֵּב שֶׁלִּי עֲלֵי כּוֹתֶרֶת בּוֹעֲרִים
חֲיֵה חַוֵּה הֱיֵה בִּי רוּח צֵא חֲזוֹר
אַרְמוֹן שָׁמַי לְמֶמְשֶׁלֶת הַטּוֹב
חֲתֹר בָּהָר גַּלְגֵּל בִּי רַעַם הִתְגַּלְגֵּל
דְּרֹשׁ בַּמֻּפְלָא בּוֹא עָלַי בּוֹא אֵלַי הֱיֵה בִּי אֵל
עֹמֶק מֵעֹמֶק צִוְחַת עֹמֶק בְּרֵאשִׁית
קול מֵאָז אֶצְלִי בַּגּוּף,
קוֹלוֹת בָּאַהֲבָה צוֹלְחִים אֶת הַבְּרִיאָה
קְרַע זִכְרוֹנוֹתַי עֲשֵׂה עִמִּי
קוֹרַעַת לְךָ אֶת הַצּוּרָה
וְזוֹ צִרְחַת הָאֵשׁ
הָאַיִל הָעוֹלָה
שַׁוְעַת הַנּוֹרָא
לְמַעְלָה
מתוך ספר שירי, "שרפה" חיה אסתר
היי אסתר, כמה להט ועוצמה .חשתי שהמילים קורעות את השיר.
שירך הזכיר לי את שירה של יונה וולך
עפרה
תודה עפרה, באיזה שיר של יונה נזכרת? חיה אסתר
ועוד משהו עפרה יקרה, הזכרת לי כתבה ושיחה ברדיו של המשורר והמחזאי יורם לוי פורת זכרונו לברכה, על ספר שיר, "אלוה מדבר בשרי" שהזכיר את העוצמה של שירי בהקשר ליונה וולך, אם אמצא את הכתבה אעלה אותה לפוסט. האם את מוציאה לאור ספר חדש?, או שרק בלבלתי בינך לבין משוררת אחרת? חיבוק חיה אסתר.
חיה יקרה,אעלעל בספריה ואומר לך. שירך פשוט הדהד לי משהו ממנה
עפרה
חיה אסתר – קראתי את השיר הזה מאוד מוקדם בבוקר ולקח לי כמה שעות לארגן את מחשבותי בקשר אליו.
את עולה כאן אל שמיים סוערים בצעקה גדולה ובערבול רגשי שמעטים חווים כמוהו!
בוקר טוב
בוקר נפלא חיה
ואיך לא
עם שיר חיים כזה הכל נפלא
עוד אכתוב
רוצה אני לקרוא עוד וליהנות
ורק אחר כך לפרק למילים
שלום לך חיה אסתר יקרה
את כותבת מיוחד כבר אמרתי את כותבת נפלא כבר כתבתי
נראה שרק את יודעת להגדיר כל כך יפה איך את מרגישה כשאת כותבת שיר אז אצטט אותך
כאשר הרוח נושבת בי נכנסת ויוצאת מכול פתחי, כאשר אני חשה התרוממות הנפש והצף של אהבה מעלה אותי על גדותי ובאזור הלב מתעוררת תחושה של רחיפה, כאשר אני חשה כמיהה, צוללת או מרחפת במרחבים אינסופיים וְהֶצֶף של שד קוסמי מעניק לי ומיניק אותי,
אז נכתב ממני שיר. חלב השיר זורם הרוח כתבה את השיר. אני יודעת שאי אפשר לכלא במילים חוויה כזו אך איני חשה תסכול כי הרוח היא שהנשיבה אותי.
וכשאני קורא אני חש התרוממות רוח והיצף של אהבה וכשאני קורא מתעוררת בי תחושה של רחיפה
ואני חש שאת מצליחה בשופר מילותייך להרוות את הקורא
ועל כך תודה
חי וסוער ומוחש, חיה, אותיות ארמיות מאבדות את פינותיהן, הופכות גלים. כוח תחושה יש לך, וכוח הבעה
עוצמתית הקריעה הזאת ,ואלו קונוטציות יש בה מהכתובים מהסלנג
את עושה מטעמים מהשפה חיה אסתר
את השירים שלך יש לקרוא בקול רם יש בהם עוצמה רטורית כבר כתבתי
תודה חנוך,על קריאתך , על תגובתך, ועל העמקתך בשיר. חיה אסתר
דוד איש יקר, כמה נפלא לקרוא את תגובתך על הבוקר. תודה רבה מ-שירת החיים ועומק הלב, ותודה על הציטוט מהפוסט שהעליתי "רוחניות ושירה". חיבוק ענק ואהבה. חיה אסתר
נועם יקר, אתה משהו, איזה קורא מופלא אתה. "אותיות ארמיות מאבדות את פינותיהן" נפלאת בעיני. חווית החושים ומעל החושים עוברת אליך, הללויה. חיבוק. חיה אסתר
תודה חנהל'ה אחות יקרה.
ואכן קראתי כבר את השיר הזה בקול, והאיל חנהלה, האיל לעולה, עליית האייל הנשמה הופכת לשירת חיים. אהבה וחייםץ מחיה אסתר
צ"ל חיים. חיה אסתר