חיה אסתר משוררת, סופרת, ציירת ואמנית מיצב
טוּלִיפָּה דִּיאַבּוּלוֹ
שִׁיר לַטּוּלִיפּ הַשָּׁחֹר
צִבְעוֹנִי הַשָּׂטָן
שׁוֹכֵן בַּחֵךְ מִתַּחַת לַלָּשׁוֹן
וְעוֹשֶׂה שֶׁאֶעֱמֹד בָּאֲוִיר דַּקָּה וְשִׁשִּׁים וְתֵשַׁע שְׁנִיּוֹת
וְאָעוּף שְׁנוֹת אוֹר
מִתְפּוֹצֶצֶת מֵאֶנֶרְגְיָה
בּוֹעֶרֶת סְפִירוֹת מְכֻדְרָרוֹת
זֶה לֹא רַק הַיֹּפִי הַשָּׁחֹר הַשֵּׁם
הַשֵּׁם מַטְרִיף אוֹתִי מְשַׁגֵּעַ צְבִירִים סוּפֶּרְנוֹבוֹת
מוֹשֵׁךְ שְׂעָרִי מוֹלִיד מוֹלִיד מְשַׁכְפֵּל עַמּוּדֵי גּוּפִי
פִּתְאוֹם עֲרוּגָה שְׁחֹרָה נִפְתַּחַת לִי מוּל הָעֵינַיִם
אֲנִי נִסְחֶפֶת מִסְתַּחְרֶרֶת
לְכוֹכָב צֶדֶק שֶׁהִתְפּוֹצֵץ לְאַלְפֵי כּוֹכְבֵי גַּז וְאֶנֶרְגְיָה לְזִקּוּקִין
צִבְעוֹנִיִּים יַהֲלוֹמִיִּים, לְשָׂטָן גָּלַקְטִי לִשְׁבִיל הֶחָלָב
הַמֶּטֶאוֹר הַשָּׁחֹר מַמְרִיא מוֹשֵׁךְ יְרֵחִים שְׁמָשׁוֹת גָּלַקְסְיוֹת צְבִירִים
וְעַרְפִלִּית הַמֹּחַ מְתַקְשֶׁרֶת
מַה לָּךְ פֹּה אֲחוֹתִי עַרְפִלִּית סְעוּרָה פְּעוּרַת פֶּה
גְּמִישָׁה כִּנְמֵרָה בִּתְשׁוּקָה בְּחֶמְדַּת קְטִיפָה בִּגְרוּרוֹת תַּאֲווֹת
בִּפְטָמוֹת פּוֹעוֹת בְּנַהֲמָה בְּפִרְאוּת הַצְּעָקָה
בְּשׁוֹקַיִם עֵירֻמּוֹת בְּטִיסָה בְּהַמְרָאַת הָאוֹקְיָנוֹס הַפּוֹרֶה
אֲנִי מִשְׁתַּגַּעַת
הַרְחֵק מִשַּׁעֲטַת הַשְּׁוָרִים בְּאוֹקְס פוֹרְד
הַרְחֵק מֵהַתֶּמְז
מֵהַוִּירְטוּאָלִי מֵהַסֵלוּלָרִי מִזִּהוּם הָאֲוִיר
מֵהַקּוֹלֶגִ'ים מֵהַקָּתֶדְרָלוֹת מֵהַסְּפָרִים מֵהַמִּסְפָּרִים מֵהַפְּרוֹפֶסוֹרִים
הַרְחֵק מִכִּתְבֵי הַיָּד בַּבּוֹדְלֵיְן
הַרְחֵק מִשַּׁעֲטַת סוּסָיו שֶׁל קְרוֹמְוֶול בַּלֵּילוֹת
מִמִּלְמוּל הָאַרְנָב הַלָּבָן אֲנִי מְאַחֵר אֲנִי מְאַחֵר
הַרְחֵק מֵעֲלִיסָה בַּקְּרַיְסְט צֶ'רְץ
פֶּרַח שָׁחֹר בְּגֹדֶל אֶגְרוֹף אַבְקָנָיו צְהֻבִּים וּבְעָמְקוֹ סָגֹל
כֵּהֶה שֶׁנִּפְתַּח לַעֲלֵי כּוֹתֶרֶת מְעֻקָּלִים וְיָפִים
יָפִים גַּלְגַלֵּי עֵינַי שֶׁעָפִים וְעָפִים
בַּשָּׁמַיִם וּמִחוּצָה לָהֶם בַּחִיצוֹנִים
מְנַגְּנִים בִּי שָׂטָן שְׁחֹרָה צִבְעוֹנִיָּה
לְעוֹרֵר הַסִּיטְרָא אַחְרָא בִּקְדֻשָּׁה
וַתִּבְלַעֵנִי מְצוּלָה וַתְּסַנְפִּירֵנִי לִוְיָתָן וַתְּעַסֵּנִי חֲלָלִית
וַתִּגְהַר עָלַי גָּלַקְסְיָה וַתְּשַׁגֵּעַ הֵיכְלוֹתַי וַתַּדְהִיר מַרְכְּבוֹתַי
וַתְּעַרְבֵּל שְׁמֵי רָבָּא בִּתְהוֹם נְשִׁיָּה וַתְּגַלְגֵּל עֵינַי וַתִּלְעֲסֵנִי וַתִּתְעַלְּסֵני
וְאַמְרִיא חוּשַׁי
וַיִּתְגַּלֶּה אֵלַי הַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל
וָאֶנָּשֵׂא מַלְאֲכֵי יָה וְאֶעֱלֶה הַשָּׁמַיְמָה מֵעַל לְכוֹכְבֵי אֵל אֶזְרַח תּוֹדַעְתִּי
הִנֵּה אָנֹכִי שׁוֹלֵחַ לִי אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְאֶת קְדֻשַּׁת הַמְקֻבָּלִים
אֶת הַבֶּעשׁ"ט וְאֶת הַ"שְּׂפַת אֱמֶת" וְאֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי וְאֶת הָאָרִ"י
וּבְסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא הַשָּׁמַיִם נִקְרָעִים
דְּבַשׁ חָדָשׁ יְבוֹאֵנִי
וְדוֹרֵךְ בִּי הַנּוֹתֵן בַּיָּם דֶּרֶךְ
וְאֹרַח צַדִּיקַי כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר
בְּגִין דָּרַךְ בִּי הַסִּטְרָא אַחְרָא
דֶּרֶךְ פָּתוּחַ לַכֹּל לְהַאי סִטְרָא וּלְהַאי סִטְרָא
וַיִּפָּתַח שַׁעַר הַגְּמוּל וַיְפַלֵּס בְּגוּפִי מֵרִידְיָאנִים חֲדָשִׁים
בְּלַמד זַיִן צַדִּיקַי מְאַהֲבַי הַקְּדוֹשִׁים
וּבְאוֹתִיּוֹת עוֹלָלַי הַטְּהוֹרִים
וְרוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה וַתִּשָּׂאֵנִי מְשִׁיחַי מוֹשְׁחֵי שֶׁמֶן אֲפַרְסְמוֹן
בִּנְקֻדַּת הַחָכְמָה בְּמֶרְכַּז הַגֻּלְגֹּלֶת
וּבַלֵּב וּבַמַּטְרוֹנִיתָא
וַתַּרְתִּיחֵנִי וַתַּכְתִּירֵנִי לְשׁוֹשַׁנַּת הַסִּיטְרָא אַחְרָא
וּבְעוֹדִי צוֹלַחַת מֵעֵבֶר לַמַּבּוּל מְדַלֶּגֶת מֵעַל עֲרוּגוֹת לֶהָבָה כְּתֻמּוֹת אֲדֻמּוֹת
בְּעוֹדִי טוֹבֶלֶת בִּנְהַר הַדְּבַשׁ וְהַתַּפּוּחִים
מַעֲמִיקוֹת בִּי גֻּמְחוֹת
וְגוּפִי עוֹרֵג עֲרוּגוֹת עֲרוּגוֹת
וְצִפּוֹר עֲנָק צִפּוֹר עֵינַיִם מַבִּיטָה בִּי תְּהוֹם
שָׁדֶיהָ אֲדֻמִּים כְּנָפֶיהָ שְׁחֹרוֹת
מַבִּיטָה בִּי מַבַּט תָּהוּם מַבַּט הִפְּנוּט
וַהֲמוֹן צִפֳּרִים קוֹרְצוֹת מְמַצְמְצוֹת פּוֹעֲרוֹת מַקּוֹר צוֹחֲקוֹת צוֹחֲקוֹת
כִּבְנֵי אֱנוֹשׁ
חַם בַּחֲמָמוֹת הַקַּקְטוּסִים טוֹרְפִים
הַחֲמָמוֹת הַטְּרוֹפִּיּוֹת רוֹתְחוֹת
אני מעלה שוב את השיר, "טוליפה דיאבולו" שהעלתי כשהייתי עדיין בתולת בלוגים במטע, והפעם אני מוסיפה את ההערה,: ל"האי סיטרא ולהאי סיטרא" אינני כותבת בדרך כלל הערות לשירי אבל התבקשתי לכתוב את ההערה בתרגום השיר לצרפתית.
ואני מוסיפה אותה כאן.
למפחדים מהדמונים שבנשמתם, והשטן בכלל זה,
זו הבנתי בעקבות רבי שמעון בר יוחאי את הדרך
לְהַאי סִיטְרָא וּלְהַאי סִיטְרָא
בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (זֹהַר חֵלֶק ב' רטו ע"א) מֵבִיא רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי אֶת תּוֹרַת הַדֶּרֶךְ שֶׁלּוֹ, וּמְשַׁלֵּב בִּדְרָשָׁתוֹ שְׁנֵי פְּסוּקִים: "וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם"( מִשְׁלֵי ד ח'). ו-"הַנּוֹתֵן בַּיָּם דֶּרֶךְ" (יְשַׁעְיָהו מג טז').
רשב"י דּוֹרֵשׁ אֶת הַמִּלָּה אֹרַח כְּאוֹרֵחַ. דֶּרֶךְ הַצַּדִּיקִים הִיא דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה וְהַהוֹלֵךְ בָּהּ נַעֲשָׂה אוֹרֵחַ בָּהּ.
הַצַּדִּיקִים הַהוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ פְּתוּחִים לִשְׁנֵי הַצְּדָדִים, "לְהַאי סִטְרָא וּלְהַאי סִטְרָא",
וַהֲלִיכָה בַּדֶּרֶךְ זוֹ גּוֹרֶמֶת לְכָךְ שֶׁהַשְּׁכִינָה מִתְאָרַחַת וְשׁוֹרָהּ אֵצֶל הָאָדָם.
בְּעִקְּבוֹת הַדְּרָשָׁה בְּזֹהַר אני כותבת, "וְדוֹרֵךְ בִּי הַנּוֹתֵן בַּיָּם דֶּרֶךְ וְאֹרַח צַדִּיקַי כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר, דֶּרֶךְ פָּתוּחַ לַכֹּל לְהַאי סִטְרָא וּלְהַאי סִטְרָא".
כַּאֲשֶׁר בְּמַסָּעִי אֶל עַצְמִי, דֶּרֶךְ הַשָּׂטָן- הסיטרא אַחְרָא, הוֹפֶכֶת גַּם הִיא לְדֶרֶךְ בָּהּ הַשְּׁכִינָה שׁוֹהָה אֲנִי מִשְׁתַּחְרֶרֶת.
דֶּרֶךְ הַחֵרוּת הִיא הַדֶּרֶךְ הַפְּתוּחָה לְצָד זֶה וּלְצָד זֶה, "לְהַאי סִטְרָא וּלְהַאי סִטְרָא" וְהִיא הַמְּבִיאָה לִנְגִיעָה בְּעוֹלַם הָאֱלֹהוּת וּלְמִפְגָּשׁ עִם הָאֱלֹהִי.
את ההערה הנוספת לשיר העלתי בשבילך חנה אשה אהובה כמו שהבטחתי. וכל מי שרוצה מוזמן לקרוא. חיה אסתר
יקירה מאוד קראתי את שירך, בקול רם קראתי, בלי אוויר פתחתי בו את הבוקר החדש
אהבתי את האינטרפרטציה הלירית הדוהרת שלך לבר יוחאי בזוהר
טוליפה דיאבלו שכמותך ,ההולכת מהאי סיטרא של הימין אל האי סיטרא של השמאל ומנסה להתביית על האמצע המואר ממלאה את לבך בחזיונות קדושים
עלינו לזכור, שבעצמותו יתברך, אין שטן ואין מלאך לא שמאל ולא ימין אלא אחדות פשוטה
אור אינסוף זורם ועגול
שנזכה
ובינתיים
בקר טוב עולם
ותודה לך יקרה
בוקר טוב לך חיה יקרה
מַה לָּךְ פֹּה אֲחוֹתִי עַרְפִלִּית סְעוּרָה פְּעוּרַת פֶּה
גְּמִישָׁה כִּנְמֵרָה בִּתְשׁוּקָה בְּחֶמְדַּת קְטִיפָה בִּגְרוּרוֹת תַּאֲווֹת
בִּפְטָמוֹת פּוֹעוֹת בְּנַהֲמָה בְּפִרְאוּת הַצְּעָקָה
בְּשׁוֹקַיִם עֵירֻמּוֹת בְּטִיסָה בְּהַמְרָאַת הָאוֹקְיָנוֹס הַפּוֹרֶה
מתי כתבת את השיר המכשף הזה
מה לך אחותי שאת לוקחת אותי במסלול השינויי שעברת
אני נרגיש חזק שאני שם
איזה כשרון מדהים חיה?
דוד יקר, השיר הוא מתוך הספר, "שרפה" כל הספר נכתב בירינטון, מרכז אוקספורד ללימודי היהדות באנגליה. שהיתי שם חמישה חודשים. העלתי את השיר בפוסט כבר בחודש הראשון שהגעתי למטע, העליתי אותו הבוקר שוב, כי הבטחתי לחנה את ההערה המצורפת "להאי סיטרא ולהאי סיטרא",חיבוק מחיה אסתר