נְבוּאָה
יָצָאתִי מִשָּׁם
שָׁרָה תְּהוֹם בַּחֲלַל הַלְּמַעְלָה
נִכְתֶּבֶת בִּתְנוּעַת גָּלַקְסְיוֹת
מוּאֶרֶת בַּשְּׂכָלִים הָעֶלְיוֹנִים
פְּעוּרַת תְּהוֹם
בּוֹרֵאת
מוּעֶפֶת לָעוֹלָמוֹת שֶׁמֵּעֵבֶר
בִּתְשׁוּקָה אַדִּירָה
בְּרִיצַת אָמוֹק
בְּרָצוֹא וָשׁוֹב
בְּטֵרוּף
צוֹרַחַת:
לְהִשָּׁאֵר בַּתֹּהוּ
זֶה שׁוּם דָּבָר
לְהִשָּׁטֵףלְהִשָּׂרֵףלְהִמָּחֵק מְעַרְבֹּלֶת כָּאוֹס
לְהַבְקִיעַ
לְהָבִיא מִשָּׁם
זוֹ גְּדֻלָּה
וְעָצְמָה
וְנוֹרָא
בִּסְעָרָה הַשָּׁמַיְמָה
צִרְחַת הַחַיִּים
אוהבת גם את שירך זה חיה אסתר, לתחושתי יש לסיימו במילים "בסערה השמימה" ולהשאיר לנו הקוראים את צרחת החיים. יום נעים
ענת מהרגע שהשיר השתחרר ממני, הוא שלך, את הקוראת היוצרת. התודעה שלך עושה בו כרצונה כרצונך. אין אדם רואה אלא מהרהורי לבו. שיהיה לך בוקר נהדר.
אוהבת את ריצת "הרצוא ושוב" בשירך
-שירת התוהו שהשמים בה
חיה אסתר
אהבתי
ממש ממש חנה יקרה. מה שכתבת זה לקרוא בשם, לנקוב בדבר עצמו בלי הסמלה. וכמה תוהו יש בשמי השמים שלי. שיהיה לך בוקר נהדר.
ויש גם עליות לרקיע השביעי והמון אושר. וכן אהבה גדולה המון אהבה.חיה אסתר