אמנית חומר ופורצלן וכותבת. 5 תערוכות יחיד והרבה אחרות קבוצתיות. אמא לשלושה צעירים גדולים, אשה לבעל, מורה לתלמידים, סבתא לנכדים :) מאמרים ב"מארב" וב"ערב רב" מגזינים מקוונים על אמנות וחברה. מאמרים על אמנות ואמנות הקרמיקה. דימויים שהתפרסמו בכמה מגזינים לשירה "נתיבים" לאחרונה
בלוג עבודות מעודכן http://mirifleisher.blogspot.com /
טלפון להתקשרות: 03-5494799
כתובת אי מייל:
בית: רחוב יהושוע טהון 8, רמת השרון 47268
הי מירי,
בעודי מתאוששת מהפוסט הקודם באה לי פתאום היד הזו!
הנה- הנה יד! (אני כמו הג'ירפה מ'מיץ פטל', רק שלא תעלם לי)
כל התמונה הזו היא מין אוקסימורון של משהו שנראה כך ונחוש אחרת, רגעי ונצחי, אריסטוקרטי ומסמורטט (זה מנייר מגבת, לא? לפי הגבעות של פס החיתוך), קר וחם, תינוקי וזקן, רך וקשה, מתוכנן וספונטני ועוד ועוד ועוד.
מתוק מאד.
שבת שלום
יעל
נ.ב.
אני פתאום רואה איך זה מאייר יפה את הפוסט הקודם. למרות שכמובן, צילום התור בקופת-החולים הוא הזיקנה כפי שהיא נחווית בגוף ראשון. ה'מתת' היא אולי היציאה מתעוד החוויה בגוף הראשון לעבר תעוד חוויתו של היוצר.
נהדר מירי
מתת נפלא!
צלחת מתוקה לחתולה שלי, בובטרון.
זה כל מה שהיא אוכלת 10 ס"מ קוב?
וחג'ג נדב מלך!
לא הצלחתי להבין איפה הנייר, מירי יקירתי… אבל אין על הפורצלן שלך, ועל האור המקומט.
איריס , זו טכניקה של ערוב ניר ופורצלן נוזלי ושריפה. נותרים רק עקבות החומר האורגני. החותם שלו. כך היה גם בעבודת השער הקודמת. בפוסט השני ליום האישה.
יפה ובאמת מתת אור
הכלי יפהפה אבל מה שעושה אותו ל"מתת" זו היד!
לא זה ולא זה-הצילום .
אהבתי !
יפה מאד.
יפה. רוחני כזה. מזכיר את הקן (רק בלי קן) שיש לי ממך
איזה יופי של מתת….
WOW
אוו,
כמו קידוש.
הי מירי, עשרים מתוך שלל הצפיות הן שלי 🙂
כל פעם שאני רוצה להרחיב לעצמי את הלב אני נכנסת לכאן ומתבוננת ביופי הזה.
פשוט מקסים.
סיגלי זה בשבילך נשמה. תדפיסי תשימי על החלון ויהיה עוד יותר שקוף
הי מירי,
בעודי מתאוששת מהפוסט הקודם באה לי פתאום היד הזו!
הנה- הנה יד! (אני כמו הג'ירפה מ'מיץ פטל', רק שלא תעלם לי)
כל התמונה הזו היא מין אוקסימורון של משהו שנראה כך ונחוש אחרת, רגעי ונצחי, אריסטוקרטי ומסמורטט (זה מנייר מגבת, לא? לפי הגבעות של פס החיתוך), קר וחם, תינוקי וזקן, רך וקשה, מתוכנן וספונטני ועוד ועוד ועוד.
מתוק מאד.
שבת שלום
יעל
נ.ב.
אני פתאום רואה איך זה מאייר יפה את הפוסט הקודם. למרות שכמובן, צילום התור בקופת-החולים הוא הזיקנה כפי שהיא נחווית בגוף ראשון. ה'מתת' היא אולי היציאה מתעוד החוויה בגוף הראשון לעבר תעוד חוויתו של היוצר.
עלעליתא כעוקבת מתמידה הריני לשבחך על ערנותך. יש יש קשר בין הפוסטים. זו אני המדברת אליכם. חכי לפוסט הבא!
שבת שלום
מירי
מקסים מירי
הכחול והכלי והיד והצילום כמובן