כמו השתקן הזה שנזכר להגיד לאשתו שהקציצות שרופות והיא שאלה למה לא אמרת כלום קודם והוא ענה כי הכל היה בסדר עד עכשיו,
אני עושה נסיון להעלות פוסט ולראות היצוף הפוסט הזה על פני השטח של הבלוגייה.(כל היום לא זז כלום בעמוד הראשי של בננות בלוגס וזה מדאיג אותי . אני צריכה אותו רץ ופעיל כשאני בוחרת לי לקרוא פירות-שבא-לי )
ולא עוד לא הגיע הזמן להשתחרר ולהביא לכאן משהו אני עוד במדרון לתערוכה…
-))))))! אכן משהו התעקם וצריך לשמן קצת. אולי תביאי בכל זאת?
הי מיכל בדיוק הגבתי לך למבקר. איך ראית שהעליתי בכלל משהו?
אני פשוט לא יכולה להביא חומרים מהתערוכה אולי ישנים נראה…
יקרתי
גם שרופות הקציצות זה הרבה… לאחד כזה
להתראות טובה
טובה אחד כזה או אחת כזאת .
גם אני מתפקדת.
טוב שיש מישהו עם חוש אחריות חברתית מפותח כשלך, מירי.
הדס לפחות התחילה לזוז השורה של מעלי הפוסטים . אני לא כזאת חברתית פשוט חסר לי… רשמתי אותך נוכחת ביומן הכיתה!
מירי, העיקר שאנחנו לא "תקועים"
אילנה
ואף על פי כן נוע ננוע
בהחלט נתקע.
יעל השמיעי קול.
וגם הקטע שכתבת מירי יפה לכשעצמו.
הי איציק תודה על העידוד
זהו. חלף, עבר.
(היו הרבה דיבורים על ריק ,אז כנראה זה קשור).
לא. זה עדיין תקוע
למה ריק? לא נראה לי
היי מירי 🙂
הי לי