תשמעו סיפור על יוגה

תשמעו סיפור על יוגה

לפני זמן מה הצטרפתי לחוג יוגה. בשיעור, על ההתחלה – הרפייה: תשחררו את השרירים, תרפו את האחיזה שלכם ותניחו לכדור הארץ לשאת אתכם, תבטחו באדמה שתישא את כובד הגוף שלכם, תיתנו לכמה שיותר נקודות בגוף להתפרקד על האדמה, תנשמו עמוק ותחשבו על הנשימה האיטית ותרפו, ת ר פ ו איבר איבר, א י ב ר  א י ב ר . . . וכך הלאה עד שנרדמתי (או לא). חזרתי לעצמי (למוטב?) לקראת סוף השיעור, והמורה שיבחה את תרגיל ההרפייה ואמרה שהוא נחשב לתרגיל הקשה ביותר.

כך עשיתי בכל שיעור ושיעור, כלומר, מיד על ההתחלה, לקולה הרגוע של המורה (תרפו את הרגליים; תרפו את האגן; תניחו את השכמות על הרצפה; תרחיקו את הכתפיים מהאוזניים ותרפו… וגומר) הייתי שוקע בתרדמה (או לא), ולקראת סוף השיעור הייתי חוזר לעצמי (למוטב?). אודה כי לעתים הייתי תמה אם אכן שמעתי כל מיני שמות של חיות כמו כלב, חתול, עורב, יונה וכדומה (קוברה?), אך לא ייחסתי חשיבות למה ששמעתי.

בתום כל שיעור המורה הייתה משבחת ואומרת טוב להרפות, ואני הייתי מוסיף משלי כל מיני אמירות, כמו: כשאני ישן אני הכי ער אבל אני יודע זאת רק כשאני לא ישן; כשאני שוכב כך אז אני הכי זקוף; כשאני מסכים לשקוע אני מצליח לצוף, ועוד כהנה וכהנה. המורה הייתה כרגיל משבחת ופעם אף הבטיחה לי ולכולם  שעוד אצליח לעמוד על הראש. וכך בכל פעם הייתי מייחל לשיעור הבא.

חלפה שנה ונדרשתי לחדש את האישור הרפואי. הלכתי לרופאי הצעיר והוא רשם מה שרשם. הצגתי את האישור בפני המנהלה המקומית ונכנסתי לשיעור כשאני מכין את עצמי להרפייה (?) הבאה (ודאי שיערתם כי עם הזמן השתכללתי והייתי מביא עמי כרית וציפה וכדומה).

בסוף השיעור ולאחר שהפטרתי כי הלוואי שהייתי יודע מה הסיפורים על החיות הללו (קוברה?) ומה עוד עושים ביוגה חוץ מהתרגיל הכי מסובך והכי קשה של ההרפייה שאני משקיע בו המון, ביקשה המורה רגע תשומת לב. תשומת לב ביוגה? זו נשמעה לנו בקשה מאוד חריגה, וכמובן שכולנו נדרכנו. היא שלפה נייר מוכר שמיד זיהיתיו כאישור הרפואי שלי שהבאתי, וקראה בו כך (רק בדיעבד התחוור לי כי רופאי הצעיר הוא ידיד טוב של המורה): "יכול להשתתף בשיעורי יוגה כי ממילא הוא רק ישן שם".

כולם פרצו בצחוק, והמורה החביבה הוסיפה, אל תצחקו, הוא עוד יצליח עם ההרפיות האלה לעמוד על הראש. אני מיד תמכתי בה והוספתי שרק מי שמרפה יכול להיות בשליטה ולהרשות לעצמו לעמוד על הראש (והלא כך למדתי לשחות – רק לאחר שהרשיתי לעצמי לשקוע יכולתי לצוף בבטחה).

אני מבטיח שכשאצליח לעמוד על הראש אשוב אליכם (ואולי כשאצליח – אגיע למסקנה כי היוגיסטיים מאוד הגיוניים, שכן אפשר שבלנסות לעמוד על הראש נוכל להבין מה זה לעמוד על הרגליים וגומר).