800×600
חנניה
אָדָם בּוֹדֵד הוּא חֲנַנְיָה
בַּמֶּה מִתְעַסֵּק הוּא כָּל הַיּוֹם?
בְּכָל מִינֵי פְּרָטִים קְטַנִּים
וְנִרְאֶה כִּי הוּא מַשְׁכִּיחַ מֵעַצְמוֹ
כִּי כָּךְ עוֹשֶׂה הוּא
כְּדֵי לִשְׁכֹּחַ אֶת דְּבַר בְּדִידוּתוֹ.
עִם עַצְמוֹ חוֹלֵק הוּא אֶת זְמַנּוֹ –
נוֹתֵן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לְעַצְמוֹ
שֶׁכָּךְ וְכָךְ דְּבָרִים הִסְפִּיק לַעֲשׂוֹת
מִתְלַבֵּט עִם עַצְמוֹ בְּאֵיזוֹ דֶּרֶךְ לִבְחֹר
וּלְבַסּוֹף בּוֹחֵר
אֵינִי בָּטוּחַ
אִם מְקַנֵּן בּוֹ רֶגֶשׁ קִנְאָה
כְּלַפֵּי אֲנָשִׁים
אֲשֶׁר חוֹשֵׁב הוּא כִּי
אֵינָם בּוֹדְדִים,
אֲבָל יִתָּכֵן שֶׁגַּם רֶגֶשׁ כָּזֶה
כְּבָר סָר מִמֶּנּוּ.
מִנִּצְחוֹנוֹת קְטַנִּים שׁוֹאֵב הוּא עִידוּד רַב
(פַּעַם סִפֵּר לִי כִּי נִתַּן לוֹ מְבֻקָּשׁוֹ
לַהֲנָחָה מְיֻחֶדֶת בִּרְכִישַׁת גַּרְבַּיִם)
פַּעַם שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ כֵּיצַד נִתָּן לְהוֹדִיעַ לוֹ
כִּי מִכְתָּב עוֹמֵד לְהִשָּׁלַח אֵלָיו
וְהוּא הֵשִׁיב כִּי אֵין לוֹ טֶלֶפוֹן.
מַה שֶּׁעוֹד נוֹתַר לִי לְסַפֵּר הוּא
כִּי לֹא שָׁכַח לְהִתְקַשֵּׁר אֵלַי וּלְהוֹדוֹת לִי
עַל מִשְׁלוֹחַ הַמִּכְתָּב
וּבַסּוֹף אָמַר לִי (אוֹ כָּךְ דִּמִּיתִי)
"אַל תַּחְשֹׁב שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ.
גַּם אָדָם הַמַּרְגִּישׁ מָה אָדָם בּוֹדֵד מַרְגִּישׁ –
בּוֹדֵד הוּא".
==
אני מהרהר בצום יום הכיפורים ובחנניה. אני שולח לו ברכות לצום קל ולגמר חתימה טובה.
שנה טובה ומאושרת וגמר חתימה טובה לכולנו.
Normal
0
false
false
false
EN-US
X-NONE
HE
MicrosoftInternetExplorer4
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman","serif";}
צדוק שלום וברכה!
לא פעם אני חושבת על הבדידות כדימוי, כהוויה, כמצב.
כל אדם ובדידותו שלו, פנים רבות לה.
בדידותו של אדם, כמו צילו, לפעמים נראית, לעיתים נסתרת.
יפה השיר-סיפור שלך. אני לא יודעת אם חנניה קיים באמת, אך שמו מתאים לו, ובמיוחד בדו-שיח שביניכם.
שנה טובה וחתימה טובה! ~ רוחה
ולא לשווא שמו חנניה הנה מדרש קטן עליו
רבי חנינא בן דוסא היה תנא עני מרוד, ועליו יצאה בת קול: כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת.
חנניה שם של צניעות לא רק בדידות
ואולי יש משהו בבדידות המתכנסת כדי להביא לצניעות – מי יודע…
רוחה הי,
הרהורייך על הבדידות הגותיים ומעוררים את השאלה האם הבדידות היא אבי ההגות או שמא ההגות היא אבי הבדידות.
תודה על הקריאה היפה ועל המילים היפות וחתימה טובה.
צדוק
אוהבת אני את חנניה שלך והוא צודק בדבריו מה נותר לו מלבד שמחות קטנות .שיר מחמם לב נפלא באנושיותו כמוך משורר וחבר לב יקר מאוד מאוד גמר חתימה טובה והצלחה לקובץ ספוריך
חנה הי,
תודה עמוקה על הברכות. בפי גם איחולים להצלחת ספר הפרוזה שלך, ודעי שכולנו ממתינים לספר שירה שלך.
חתימה טובה,
צדוק