בננות - בלוגים / / ההכרח להכיר בעובדה כי אין לדעת מי צודק
אחוז בקולמוס
  • צדוק עלון

    נולדתי בירושלים ב – 1954 לאסתר וחביב עלון. אני נשוי לרונית ואב לרות, אֵסי ושירה.

ההכרח להכיר בעובדה כי אין לדעת מי צודק

ההכרח להכיר בעובדה כי אין לדעת מי צודק

הימין (ההגיוני) סובר כי המצב הנוכחי הוא הרע במיעוטו. הם נוטים להסכים כי הכיבוש רע וכי ישנה בעייה מהותית בשליטה על עם אחר, אך לדעתם כל אלטרנטיבה אחרת היא גרועה יותר. כל זאת כי הימין אינו מאמין כי הפלשתינאים רוצים שלום; רצונם הוא אך להקים מדינה פלשתינאית בכל חלקי הארץ (ולהשמיד בכך את ישראל).

השמאל (ההגיוני) סובר כי המצב הנוכחי הוא רע מאוד בשל השליטה על עם אחר, מה שפוגם מהותית בחוסננו המוסרי (ומי שחוסנו המוסרי פגום הריהו פרוץ לרעות חולות אחרות). השמאל מאמין כי ישנה אלטרנטיבה טובה יותר מהמצב הנוכחי, והיא הגעה להסדר מדיני עם מנהיג מתון כאבו מאזן, כאשר ישראל חוזרת לגבולות 67 (עם התאמות כאלה ואחרות). כל זאת כי השמאל (ההגיוני) מאמין שאולי "מתוך שלא לשמה יבואו לשמה" והצעה להקמת מדינה פלשתינאית בגבולות 67 אפשר שתתחיל תהליך שעיקרו עיקור הרצון להשמיד את מדינת ישראל. לדעת השמאל אם מדינה פלשתינאית בגבולות 67 (בהתאמות) תמשיך ברצון להשמיד את עם ישראל כי אז ישראל, שאינה שולטת על עם אחר, תהיה חזקה מספיק מוסרית וצבאית, והיא תדע להגן על עצמה.

ובקצרה: הימין חושש שנסיגה תרע את מצבנו ותציב עלינו איום קיומי ממשי ואילו השמאל חושש שאי נסיגה תרע את מצבנו ושהמצב הזה בו אנו שולטים על עם אחר יוביל לאובדן הדרך הציונית.

איך ניתן לדעת מי צודק?

כדאי להיות מפוכחים, ועל כל צד להסכים כי בעצם אין לדעת מי צודק. אין לדעת אם האלטרנטיבה של חתימה על הסכם שלום בגבולות 67 היא טובה יותר מן המצב הקיים.

רק כך, מתוך הכרה שאולי דרכו של הצד השני היא הנכונה יותר, ניתן יהיה להפחית במידה ניכרת את האיבה הפנימית שבין ימין לשמאל.

קאנט טען כי ישנן כמה סוגיות שאין אפשרות להכריע בהן. למשל, אי אפשר להכריע אם העולם הוא אין-סופי בחלל ובזמן או שמא יש לו ראשית. אי אפשר להכריע גם אם אלוהים כבורא העולם קיים או לא. ואי אפשר לדעת אם הנפש חופשית היא לפעול אחרת ממה שפעלנו או שמא פעולותינו הכרחיות מכוח חוקי הטבע.

דומני כי ניטיב עם עצמנו אם נוסיף לכך את העובדה כי איננו יודעים מי צודק – ימין או שמאל – בעניין הדרך הנכונה לפתרון הבעייה הניצבת מולנו.

מה עלינו לעשות במצב כזה של אי-ידיעה כזו?

ברור כי כל אדם ימשיך להחזיק באמונתו – אי הידיעה איננה אמורה לפגוע בדעה או באמונה. אך כמו שאנו סובלניים למי שמחזיק בדעה הפוכה מאיתנו בעניינים דלעיל עלינו להיות סובלניים כלפי מי שמחזיק דעה פוליטית הפוכה מאיתנו. לא סביר כי מי שאינו מאמין בקיומו של אלוהים יפתח רגשות שנאה למי שכן מאמין בו, ולהיפך. באותה מידה אין להעלות על הדעת כי מי שמחזיק בדעות ימניות יפתח רגשות שנאה כלפי מי שמחזיק בדעה המנוגדת, ולהיפך. והכול אמור לנבוע מתוך הכרה כי אין יודע מי צודק יותר.

עלינו לאמץ לעצמנו, מתוך אינטרס עצמי מובהק, התנהגות שבה על האחדות לגבור על השנאה; האחדות – מצד ימין ומצד שמאל – עליה לנבוע מכוח אי-הידיעה ומכוח המחשבה שאפשר שדרכו של הצד השני נכונה היא.
דומני כי ישנה הסכמה גורפת כי אנו חייבים להגן על עצמנו. בשינוי מן המשפט של חז"ל – כל מי שקם להרגנו עלינו להשכים ולשתקו, שהרי האויב שלנו אינו מבחין בין ימין ושמאל. אך יחד עם זאת עלינו להושיט יד לשלום ולפעול על מנת שלפלשתינאים תהיה תקווה, וניתן לעשות זאת אם נסייע להם להגיע להכרה כי דרכי שלום יועילו להם יותר מאשר דרכים אלימות.

לכשעצמי, וברוח המשך דברי קאנט כי אף שאין לדעת אם אלוהים קיים או לא הרי עלינו להתנהג כאילו הוא קיים, אני מאמין כי יש דרכים להגיע לכך, אך ללא השלב הראשון, שהוא ההכרה בכך שאין לדעת מהי הדרך הטובה ביותר להבטיח את שלום מדינתנו, כל מחשבותיי בנידון נידונו מראש לכישלון.

==

את ההרהורים האלה העליתי על הכתב לאחר חזרתי מעבודתי בשעת ערב. ברדיו היו דיבורים עיקשים על מלחמה עיקשת. הייתי מהרהר בשנאה המתחוורת מיום ליום בין ימין לשמאל ובין שמאל לימין – מה מקורה?  

באחד מן הסיבובים בירידות של ירושלים, לפני סיבוב מוצא, היכתה בחוזקה השמש בעיניי. מוכנית הורדתי בידי את מגן השמש, אך בבואי להשיב ידי חזרה להגה הרמתי בטעות את המגן למקומו.

השמש שוב נגלתה במלוא הדרה, מפיצה קרניים אדומות על רקע שמים מעוננים. צבעים עזים עזים מילאו את המרומים. אף שנוסע אני בדרך זו ובשעות דומות כמעט מדי יום ביומו, לא היה זכור לי מראה כזה. ובתוך שכולי שקוע בהרהורים עיקשים על מלחמה עיקשת ועל גילויי השנאה בתוכנו שמתי אל לבי שהשמש הטובה החליטה לשקוע מאחורי הר המנוחות.

שבת של שלום ושל שקט ושל אחדות — צדוק

Normal
0

false
false
false

EN-US
X-NONE
HE

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin-top:0cm;
mso-para-margin-right:0cm;
mso-para-margin-bottom:10.0pt;
mso-para-margin-left:0cm;
line-height:115%;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:11.0pt;
font-family:"Calibri","sans-serif";
mso-ascii-font-family:Calibri;
mso-ascii-theme-font:minor-latin;
mso-hansi-font-family:Calibri;
mso-hansi-theme-font:minor-latin;}

6 תגובות

  1. רוחה שפירא

    ברור כשמש צדוק, הצדק אתך!
    תודה על הדברים, שבת שלום וברכה ~ רוחה

  2. צדוק אין עלייך ! אני תמיד נהנית לקרוא את הרהורייך ההולכים ומתגלגלים עד שנחבטים על קרקע המציאות 🙂

    לדעתי אתה מכניס את אבו מאזן ואת ביבי לחדר אחד ונותן להם את הנאום הזה הם מוציאים בשנייה את הפרקרים וחותמים על המקום 🙂

    • ריקי — תודה.
      (גם אני [לפעמים] נאיבי לחשוב כך).
      נקווה לאחדות ולשלום — צדוק

  3. תלמה פרויד

    צדוק, שוב להגיד שאתה צודק? מעולם לא הייתה ההכרה כי אין צד אחד שכולו צודק חזקה כמו בימים אלה. בקרבי לפחות. המלחמה הזו וכן התכתבויות ב'פרטי' עם חברי 'פייס' ממדינות ערביות במהלכה (דבר מרתק כשלעצמו), גרמו לי לחשיבה מחודשת. דבר אחד הובהר לי בחדות: שיש גם במדינות שיש לנו יחסים איתן, ולנו ולהן לכאורה אינטרסים משותפים – מי שפשוט לא רוצים אותנו כאן. בלי כל עניין של גבולות כאלה או אחרים. מעציב, אבל זו האמת. עוד אכתוב על כך, אולי. יפה כתבת והרהרת, צדוק. שלום על ישראל, אמן

    • תלמה הי,
      שנעשה פאראפרזה על האגואיזם הנאור של הובס? (כל אדם ידאג לעצמו בצורה הטובה ביותר לו יניח כי זולתו רוצה ברעתו. ולכן יש למצוא דרך שתעקר מן הזולת עד כמה שניתן את היכולת להרע.)
      ותכתבי!
      תודה — צדוק

השאר תגובה ל ריקי דסקל ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לצדוק עלון