לב מקיץ אל רעש מחשבות
תוֹעוֹת בְּמבוֹך אתמול.
חסֵר ממוֹן, מטלות שלא תמו
במוֹעדן, אהוב נפקד ללא יעד
ידוע וסיבה ומועד שיבה.
לו רק ניתן למחוק מוֹראוֹת
נבוּכים כקשקוש גיר על לוח
כיתה נעולה על תלמידים
כושלים בלימוד שיעור
חשוב מכול – היות ער
בוקר בוקר למקור שהחייאנו
וקיימנו לאמור אמן בציוץ אחד
ובמצמוץ יחיד של ציפור.
לו רק היה ניתן למחוק מוֹראוֹת
נבוּכים כקשקוש גיר על לוח
לו….
נהדר להתחיל כך שבוע חדש
ונאמר אמן על ברכתך ענת
נאמר אמן גם ביום שני שלפני השלישי פעמיים כי טוב?
לאמור אמן בציוץ אחד ובמצמוץ יחיד של צפור
אמן!
ו"האמן" נגזר מהמילה אמונה
וגם המילה אמנות שמעשה האמנות מתקף את מעשה הבריאה בבוראו עולם דומה לה מכוח האמת הפנימית של האמן
שליטתך בנגזרות המילוליות תמיד מרגשת אותי ומחזקת את אהבתי המולדת לשפה העברית הכל כך מתוחכמת.
תודה יקרה
ועוד תודה נוספת על קבלת הפנים החמה בפייסבוק
אבל
אין כמו הבננות
הבננות זה הרחם – לטוב ולרע… הפייסבוק זה "העולם שבחוץ" – לטוב ולרע. והתרגשתי "לחנוך" אותך בצעדך הראשון הנועז שם. בחיי.
אהבתי. אמיץ וחיובי.
רות
אני מצטרפת לאמן בציוץ אחד של ציפור.תודה על השירהמחזיר אמונה ליושנה
עפרה
תודה על חיזוק תחושתי שאיכשהו נטייתי החיובית בעיקרה אל החיים שמחוץ לדבר השיר החלה למצוא נתיבים גם בדברו.
ענת הי,
כה נהנתי, ואומר אמן.
האם תחושתי כי שיר זה מהווה תפנית מסויימת בכתיבתך היא נכונה?
תודה — צדוק
כן, אני מפתיעה את עצמי. נדמה לי שנפתחתי מעט להשפעות "זרות".