Normal
0
false
false
false
MicrosoftInternetExplorer4
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}
איזו שפה
מישמשתי משמש
איבטחתי אבטיח
ליפפתי מלפפון
גזרתי גזר
סילקתי סלק
לחמתי ללחם
קוששתי קש
טחנתי טחינה
ענבתי ענבים
שימרתי שמיר
*שִׁיַּמְתִּי שום
סכרתי סוכר
ציננתי צנון
פילפלתי פִּלפל
*קיווצתי קוץ
*שימתי: לשון שׁומה, אומדן, הערכה
קיווצתי: קיווץ (קִוֵּץ), אבן שושן: סילק קוצים, עקר ותלש קוצים מן הדרך
תלמתינו תאמיני או לא – אני בדיוק חושבת על מילים אונומטופאיות (לעבודה עם תלמידי) והנה אני ניגשת
ומה אני רואה : מישהי מישמשה מישמש פונקט יחד איתי 🙂
תבורכי !
יותר תרגול בשורשים – שמות, פעלים ולשון נופל על לשון. אילוסטרציה להמחשת עקרון הצליליות באונומטופיאה, אבל הכי אונומטופיאה זה כמובן: רשרוש, בקבוק, זמזום, צפצוף, לצקצק. ד"ש לתלמידים, ריקי תיקי. תאבטחי להם אבטיח 🙂 ממני
איזו שפה באמת ואלה משחקי מילים תלמתי את אלופה
והלוואי ונרגש גשר ונהפוך נגע לעונג
ומלחמה לחמלה
לו יהי
פוסט מרנין
תודה חנתי וסליחה על האיחור בתשובתי (חשבתי שעניתי). ו…זאת לא אני, זו השפה שנותנת עצמה לאוהביה. הנה, כתבת: 'נהפוך נגע לעונג' וגו'. מדרש שמות יפה הבאת, כדרכך.
חמסתי חומוס
חמסתי חומס (אסד. לקראת קבלת הs-300)
חייכתי. תלמה. אין ספור אפשרויות.
מעורר תיאבון (תרתי משמע)
לשורת המוצבים בבקעת הירדן קוראים בשמות ציפורים. מתחיל באגמית בצפון (ונגמר לפני ת, אחרת בטח היו קוראים למוצב תנשמת) אבל מה לאות ה' לא מצאו שם. אז קראו לזה הציפור 🙂
שמעון, יש מוצבים עם שמות פרחים, גם. במקומות ממש מאיימים ומפחידים, כדי לרכך את הפחד, קוראים להם בשמות כמו 'כרכום'. בתי בשירותה הצבאי הייתה 'מסתובבת' שם ומספרת לי בנחת אחרי ששבה בשלום לבסיסה. אני הייתי כמעט מתעלפת בדיעבד.
פרח, בקוד צבאי, זה שם ל …
אוי, שלא נדע. הופך את שמות המוצבים לבדיחה מקאברית
פילפלת את הלשון באופן שעורר למחשבה וגם הצחיק. תודה תלמה…
היי תמי, כמה זמן… יופי לפגוש שוב.
תודה לך. זה לא אני, זו היא (הלשון) 🙂
תבורכי :)).
העברית ניתנת לווריאציות שונות, משונות, אלגָנטיות, מרתקות.
ומביכות:
זוכרת את הפעם הראשונה שקראתי "מפעל הפַּיס". לא היה מנוקד. Ergo, קראתי "מפעל הפִּיס".
– חשבתי לעצמי: אוי ואבוי, לאן הגעתי."
תודה!
רבקה
רבקה, כמה צחקתי…
תודה לך.
כן, קשה שפה. אבל איזו מקסימה, אה?
תלמה, תודה על החיוך שהעלית על פניי…
התודה לך, נורית.
אני רואה את החיוך. היש גמול יפה מזה?
ואני, סתם עגבתי על העגבניה
יעקב, על עגבנייה לא עוגבים 'סתם'. 🙂
ברוך הבא
מקסים, הכין אותי לקראת השבת בשמחה קטנה
תודה, תודה עפרה. עכשיו יש לי שמחה בצאת השבת