מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
הציפורים
הַצִּפּוֹרִים שְׂמֵחוֹת יוֹתֵר.
יֵשׁ צִפּוֹרִים עֲצוּבוֹת?
מָה הֵן מַרְאוֹת כְּשֶׁהַכּלֹ מִשְׁתַּנֶּה
הַנּוֹצוֹת דּוֹהוֹת נוֹשְׁרוֹת
חֻלְשָׁה מִתְפַּשֶּׁטֶת
וְהַצִּיּוּץ חָלוּד?
מָה עוֹשָׂה הַבְּדִידוּת בְּהִתְגַּלְמוּתָהּ הַצִּפּוֹרִית
לְגוּף שֶׁדָּאָה בַּמְּרוֹמִים?
תשס"ב
מעניין שאת שואלת על הציפורם – גם אני תוהה אודותם. לציפורים תכונות נשגבות של יופי, צליל ויכולת מעוף. בכך הם מרחיבים את דעת המתבונן, כמעשה המשוררת.
שבוע טוב,
תמר
תודה לך תמר,
שבוע טוב
היי רותי
הצפורים שבראש שלי מכירות את הצפורים שבראש שלך
לכן זה כל כך משמח לפגוש אותך, לצייץ איתך
לשמוע את ההתגלמות שלך
בכל הצבעים
להתראות
טובה
אם מדברים על ציפורים,
את המופלאה בהם\הן
רות
שלום רות
שיר יפה
ציפורים הם חלק מחיי
החצר הגדולה והעצים בני דור משמשים להם אתר לבילויי
ואני נהנה לשמוע זימרתן
ולפעמים אראה אותן עצובות על עץ הצאלון שיבש
ואז יבואו הנקרים לשמוח בשללם
ואולי הצפרים עפות בקבוצות כי אינם רוצות את הבדידות
תודה דוד על המצאותך במטע,
אתה מוסיף טבע וצבע גם יחד לכל.
נהנית מאוד
רות
השיר כלל לא על ציפורים.
הנושא הוא האדם, הציפור היא רק נקודת מוצא: הציפורים-"שמחות יותר" יותר מאיתנו. הציור של הציפור "המזדקנת" הוא דרך אחרת לתאר את זקנת האדם ונשירת יכולותיו הפיזיות.
וכשהמשוררת מסיימת את השיר ב:
"מָה עוֹשָׂה הַבְּדִידוּת בְּהִתְגַּלְמוּתָהּ הַצִּפּוֹרִית
לְגוּף שֶׁדָּאָה בַּמְּרוֹמִים"
היא בעצם מפנה את תשומת הלב לבדידות של האדם שנמרטו נוצותיו.
כמו שניסחת יפה. ובכל זאת, כאדם שחי קרוב לטבע, מה דעתך על הצפור שכוחה תש?
תודה
רות
על זה כבר כתבו ספר "ציפורים מתות בסתר"
ספר נהדר.
אילו צפורים היו דוברות כבני אדם…
והצפורים כמובן כמטפורה
המתפענחת בשתי השורות האחרונות
"מה עושה הבדידות בהתגלמותה הצפורית
לגוף שדהה במרומים"
שיר המהודק סביב אימאג' מרכזי- הצפור
בית ראשון מתאר את המטפורה ובית האחרון רומז לפענוחה
שירה יפה
שירה במיטבה רות
צפור שיר מיוחדת שאת
חנה חביב,
נהנית לקרוא את ניתוחך, ואת דימויי לציפור [מקרטעת לאחרונה].
תודה
רות
שיר שמדבר אל ציפור הנפש. והעצב, אין לו סוף. יש ציפורים עצובות? נשאל את הציפור שחרב קינה…
ומה עושה הבדידות בהתגלמותה הציפורית וגו'? תהיות מרגשות. הוויית הציפור כמטפורה להוויית האדם וגם כפשוטה. נפלא, רות יקרה.
תלמה יקרה
מעניין שהעלית בתגובתך הנפלאה את ציפור הנפש.
תמיד תהיתי מה מקורו של הביטוי שכאן משתלב נפלא.
תודה
רות
שיר יפה. פעם חשבתי, איך כלבות מחבקות…
נראה לי יש חיפוש של תשובות בעולם החי, כשהמענה מבני אדם לא מספק.
חוץ מזה למדתי כאן שהבדידות ציפורית וזה יפהפה.
שלום לוסי
הנפש היא כציפור, אולי בכלוב, אולי חופשית.
וסופה?
רות