מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
שיר מזמור שכתבה חגלה בת נבות היזרעאלי אחרי מות אביה
בשפתיים חשוקות עמלה רעותי ועיניה זרחו מן הנר הדל שלידה.
פעם קראה באוזני שיר מזמור על תלאות אביה המחזיק בתומו מול שבעים שפנים עוטי עורות זאבים המקפצים סביבו, במעגל שאינו נפרץ, ולועם פעור עליו ועל נחלת אבותיו.
הֵן כְּחָלָב תַּתִּיכֶנִי וְכִגְבִינָה תַקְפִּיאֵנִי וְצוּר יֶעֱתָק מִמְקוֹמוֹ.
לָמָה זֶה יִשְׁלָיוּ אֹהָלִים לְשׁוֹדְדִים, טוֹפְלֵי שֶׁקֶר, רוֹפְאֵי אֱלִיל.
הֶעָלֶה נִדָּף תַּעֲרוֹץ וְאֵת קַשׁ יָבֵשׁ תִּרְדֹּף, מוֹץ גְּנָבְתוֹ סוּפָה,
גֶּבֶר יֶחְלַשׁ וְיִגְוַע. אִישׁ שָׁכַב וְלא יָקוּם.
שָׁלֵו הָיָה וַיְפַרְפְּרֶהוּ. אָחַז בְּעָרְפּוֹ לְפַצְפְּצוֹ,
טָמוּן בָּאָרֶץ חֶבְלוֹ, לְמַלְכּוּדְתּוֹ עָלַי נָתַן.
הֵן לְמַטָּרָה לוֹ הֵקִימָנִי, יָסוֹבוּ עָלַי רוֹבָיו, יְפָלֵג כִּלְיוֹתַי וְלֹא יַחְמֹל.
יִשְׁפֹּךְ לָאָרֶץ מְרֵרָתִי, יִפְרֶצִני פֶּרֶץ עַל פֶּרֶץ, יָרוּץ עָלַי כְּגִבּוֹר.
שָׂם אוֹר חֹשֶׁךְ בְּאֳהָלוֹ, וְנֵרוֹ עָלַי יִדְעָךְ, יְזוֹרֶה עַל נָוֶהוּ גָּפְרִית.
לֹא נִין לוֹ וְלֹא נֶכֶד בְּעַמּוֹ וְאֵין שָׂרִיד בִּמְגוּרָיו.
כִּי מֶלֶךְ בַּלָּהוֹת יָבוֹאוּ גְדוּדָיו וַיַּחֲנוּ סְבִיב אֹהֳלוֹ.
בְּעוֹרִי וּבִבְשָׂרִי דָבְקָה עַצְמִי וַאֶתַמְלָטָה בְעוֹר שִׁנַּי.
הָיָה שְׁאוֹל בֵּיתִי, בַּחֹשֶׁךְ רִפַּדְתִּי יְצוּעִי.
לַשַּׁחַת קָרָאתִי אָבִי אַתָּה וְאַחוֹתִי לָרִמָּה.
כָּלָה עָנָן כֵּן יוֹרֵד שְׁאוֹל לֹא יַעֲלֶה.
לֹא יָשׁוּב עוֹד לְבֵיתוֹ וְלֹא יַכִּירֶנוּ עוֹד מְקוֹמוֹ.
[מתוך הרומן "מושל ברוח" תשס"ב]
הפחת רוח חיים בטקסט עתיק
והשפה – מהלכת קסם רות
מזכיר לי את שפת "תהילים "
ספר השירה האהוב עלי ביותר
"ולמה זה ישליו אוהלים לשודדים"
שאלת השאלות ,רות
שנותיה כשנות העולם
תודה חנה על קריאתך, כיוון שאת האמיצה הבודדת לפי שעה המגיבה על השיר-קינה, אספר לך שהיא מתוך הפרק על חגלה בת נבות שהצלה מטבח בני משפחתה… מדובר בספר על תקופת אחאב מלך ישראל, תקופה סבוכה במיוחד,וגיבור הספר אישיאל הכותב את קורותיו, בשפת התקופה, עד כמה שאפשר.
למרבה הצער, דחו לקטורים את הרומן בטענה שהשפה תרתיע, ובכלל, את מי מעניינת עתה תקופת אחאב ואליהו…
רות יקרה, מדהים!
אמנם נכון, השפה קשה מאד ויש צורך במלון ו/או בקונקורדנציה, אבל הרעיון מצויין ונקווה שיבוא יום שיהיו לעם ישראל הכלים לקרוא את זה.
אני מעריך אותך עוד יותר!
יבוא יום שהכלים יהיו מוכנים לקלוט ספרות אחרת תחת שמיים חדשים,
והוא קרוב יותר מתמיד
איזה גובה רות – לקרוא ולהתמוגג !
מאכזב מאד מה שכתבת לגבי הלקטורה,
מאמינה שימצא המו"ל הנכון ליופי הזה
תודה לך ריקי על מה שכתבת לי. לקרוא ולהתמוגג.
רות יקרה,
השילוב של דרמה, סביכות הזרות ושפה מכשפת ,יוצרים טקסט מרגש ביותר.
שבת שלום
עליזה