רות בלומרט
ילידת חיפה תש"ג, מתגוררת בירושלים.
למדתי מיקרוביולוגיה וביוכימיה, עברתי לספרות עברית ולשירת ימי הביניים.
תקופה מסוימת שהיתי עם משפחתי בניו יורק ומ - 1979 מתגוררת בירושלים.
ביקורת ספרים,עריכת במה רבעון לדרמה, תרגום ספרות, עיון ושירה; עריכה לשונית עסקתי בכתבי יד [מעט],פירסומים בעיתונות. שירים, סיפורים קצרים, רומנים, ספרי ילדים, שני ספרי שירה
מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
.jpg)
יפה ושנון שירך רות על הדרך שבה הופך פיוט לסיוט ,מתכתב עם שירו של יצחקי מחווה לרטוש -למנתח מזמור
שלום רות
הנה השיר שלך מתכתב עם השיר של מוישה'לה יצחקי, האין זאת ?
פיוט וסיוט – רק השפה העברית יכולה לאחוז כך בשני קצות המקל 🙂
שמחה שהשיר מוצא חן בעיניכן, וכן שכיוונתי לדעת גדולים. השיר נכתב ב-96.
השיר יפה ביותר וברור שנכתב לפני שירו של מוישהלה, חשבתי שבחרת להעלות אותו עכשיו כסוג של דיאלוג עמו
אנחה עמוקה
רות יקרה יקרה, כמה טוב לפגוש בך מעל ענפי הבננות. ברוך רב שובך.
לא אנתח את השיר, רק אומר שאהבתי אותו מאד.
יום נפלא שיהיה לך, ושבוע, ושנה.
השורה הראשונה כבר השאירה אותי בנוק אאוט, מוטלת.
איזה שיר…
"הניתוח לא הצליח ואינני מת" בהפוך ל"הניתוח הצליח, החולה מת" – משפט פתיחה אירוני ורועם. שיר מושחז כאיזמל מנתחים. וטוב לפוגשך כאן, רות.
דו"ח מדכדך בשיר בעל עוצמה.
רות יקרה, אני מגיבה שנית, כי חוששת שתגובתי מאמש צללה במעמקי הסייבר:
השורה הראשונה "הניתוח הצליח ואינני מת" רועמת באירוניה כואבת ומהפכת את "הניתוח הצליח, החולה מת" המוכר.
שיר מושחז כאיזמל מנתחים.
טוב לפוגשך בזה. שיהיה רק טוב.
רות,
מה שחשוב הוא שאת ממשיכה להעשיר אותנו בשירת אמת, שיש בה יחסי גומלין בין פיוט וסיוט.
אני מודה לכל המגיבים והמגיבות הנפלאים. לא התכוונתי להיות קנטרנית בתגובתי הקודמת, סליחה אם מישהו נפגע.
שנה נפלאה לכולכם.
אאוצ'. את מדהימה
מאלמונית שאת מכירה