מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
* *
צפנת פענח
אֵי שָׁם בְּחָלֵל הַקָּו הַמָּתוּחַ רָפֶה
וְאַל-קוֹלוֹת מִתְפַּעַנְחִים זֶה לָזֶּה –
אַךְ הִנְּךָ קָשֶׁה לְפִצּוּחַ –
אֵין מִשְׁוָאָה בְרוּרָה,
בְּקִפְלֵי הַזְּמָנִים נֶעֱרָמִים נֶעֶלָמִים מַפָּץ אֶל מַפָּץ.
כָּל שֶׁאַפָרֵשׁ בֵּינִי לְבֵינִי– כְּבַר דְּמָמָה
וְאַתָּה
כְּדַרְכְּךָ מִתְמַהְמֵהַ…
1994
נפלא, רות, לעולם צפנת פענח והמרחב שביניהם, שבינו לבינה, שבין לבין הוא מה שאנחנו קוראים סוד ופליאה
אני, אולי בהכירי את שיריה האחרים של רות רואה גם בשיר הזה את הנסיון לפצח את סודות היקום כדי להגיע להוכחה הניצחת ש "ההוא" קיים. היא מנסה לקחת את כל הנתונים המדעיים כדי ליצור משוואה שתוכיח את מה שהיא רוצה באופן נואש להוכיח. אך איכשהו ,משהו תמיד חסר.
שבת שלום
גיורא
אחרי כל כך הרבה שנים, באה הדממה שהיא חוסר ודאות, כלומר הכל מוטל בספק, ואין ספק שיש ספק
אחרי כל כך הרבה שנים, באה הדממה שהיא חוסר ודאות, כלומר הכל מוטל בספק, ואין ספק שיש ספק
לאחר שקראתי את תגובתו של גיורא פישר שבתי לקרוא את השיר, ואני מסכים לאינטרפרטציה שלו.
יפה רות.
ואפע"פי שיתמהמה בוא יבוא.
אני חושבת שיחסייך עם המתמהמה הם כמו יחסים עם האהוב … המורכב הנפלא והמתמהמה גם. יחסים של הסתר עם תקווה.
רהוט, רות, אך אניגמטי. לא רק הנמען פרטי משהו אלא גם השיר כדיבור אל הקורא. אפשר לומר שהשיר מבצע את עצמו היטב, אבל התוצאה היא שנשארתי בחוץ.
מר אור, המבקר האולטימטיבי, שָלָמָה לא תניח לשיר לנוח על משכבו בשלום?
לא הכל שפיט, לא הכל בקיר, (מלשון ביקורת), אולי תנוח גם אתה קצת? קראתי כמה שירים שלך שהיו אניגמטיים וכמה טוב לך שאיש אינו מעיר הערות מלומדות-כביכול אלא פשוט נהנה או לא נהנה מהם.
כך אני מרגיש. מבפנים.
תודה לכם ידידי על הניסיון לפרש את השיר. ככל שמתעמקים במשמעות האניגמה מתעצמת. אין זה אומר שהפרשנות טועה. המדע המסובך מכוחותינו, מורה שהעניין אינו כל כך פשוט.
הי רות, שיר נפלא בעיניי, מתוך השיר נפרשת הסבלנות ונסיון לאורך הזמן לפצח את הבלתי ניתן לפיצוח והרגע שבו מפסיקים ומגיעים לשקט ודממה שמתוכה רואים רק עובדות, בלי פרשנויות, והעובדה היא שהוא מתמהמה. בלי קריאה ובלי קריעה רק השלמה עם אותה התמהמהות וחזרה אל הדממה, מה שלי נראה מקום טוב להיות בו.
שלום סיגל, אהבתי את קריאתך שיש בה הבנה והשלמה, כפי שנראה זו הצורה להתבונן במה שנעלם מעינינו.
תודה.
היי רות
אחרי ששחר מריו דיבר על היכולות הדיבור שלך עם האל, אני קולטת את הדיבור הזה בשיר הזה.
את משהו איך את מדברצ איתו בידידות עמוקה
והוא אינו משיב, הוא רק מקשיב.
להתראות טובה
רות יקרה,
שיר יפה מאד. יש לו פנים רבות ואחת מהן היא האניגמטיות.
זה אחד השירים שאני הכי אוהב.
עקיבא
הי טובה, מעניין שאת משתמשת בשורה מתוך השיר הניצוץ [והוא אינו משיב רק מקשיב] כדי לקרוא שיר זה. מצא חן בעיני…
עקיבא, שמחתי מאוד לגלות כי השיר אהוב עליך. לא רבים הזדהו עמו…
שוב, תודה ולהתראות.