מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
מיכאל גנדלב
מיכאל שלי…
בראשית העלייה מרוסיה , בשנות התשעים, פנתה אלי חוקרת תיאטרון וביקשה שירים שאני כותבת. נתתי לה. כעבור שבוע הביאה לי תרגום שירי [שפורסם בבלוג :"התחנה המרכזית" בתרגומו של משורר רוסי שלא הכרתי, מיכאל גנדלב. הודיתי להם ולא ידעתי מה נעשה בשיר. סיפור שלי שתורגם בידי ידידה [מתוך ספרי "המלאך" ראה אור בשבועון רוסי].
לפתע צלצל הטלפון בביתי ומשורר –מתרגם צעיר מוכר בשם פטר קריקסונוב הזמין אותי להשתתף בסדנה לתרגום שירה רוסית-עברית ביוזמת הסוכנות היהודית ובחסות בית הקונפדרציה בירושלים ועוד גופים.
הלכתי מתוך סקרנות ופגשתי קבוצה נלהבת של משוררים רוסים שלא הכרתי וישראלים. המטרה היתה תרגומים מרוסית לעברית ולהפך. למרבה הפלא המפעל שנמשך זמן ניכר הניב ידידות, היכרות שירה דו-לשונית וספר בשם "שיח משוררים"בהוצאת בית הקונפדרציה הציונית והוצאת הקיבוץ המאוחד ב1999 עם ביוגרפיות של המשוררים הכותבים רוסית ושיריהם במקור ובתרגום שהם היו שותפים לו ואישרו אותו. אחרית דבר כתב המשורר חיים גורי.
התוודעתי לקבוצה נלהבת לשירה שסייעה בתרגום השירים [רובם שלטו היטב בעברית…]
המשורר לטעמי בקבוצה היה מיכאל גנדלב שאת שירו הארוך משהו, והשונה מכל מה שהכרתי עד כה, ביקשתי לתרגם מתרגום גולמי לעברית, לשיר שישביע את רצונו . גנדלב היה ידוע ונחשב בחוגי השירה הרוסית בארץ ובחו"ל, דיבר, התנהג והתלבש אחרת מחברינו לקבוצה. אגב לפרנסתו היה רופא וטרינר…
השיר הארוך משהו"ביליארד ביפו" שהצלחתי ואני מדגישה שהצלחתי לתרגם בעזרת פטר קריקסונוב נשא חן בעיניו, וכשביקרנו בדירתו העלובה בירושלים, הוא קפץ ורקד משמחה באומרו" עכשיו יכירו את המשורר מישה גנדלב.
גם קבוצת המתרגמים שבה התארחו מאיה קגנסקיה וחיים גורי היתה שותפה לתחושת ההישג וההתעלות.
שלחנו את השיר למוסף הארץ –לשוא. האכזבה כרסמה בכולנו. אני הקטנה השקעתי שבועות להכנת תרגום שיראה למנדלב האנין ראוי.
אחר יצא קובץ משיריו והוא נסע לרוסיה שוב ושוב.
והנה, השבוע במוסף הספרות של "הארץ" מופיע המשורר הגדול עם מאמר הערכה מרתק מאת המסאית החשובה מאיה קגנסקיה בתרגומו של פטר קריקסונוב שבאמתחתו עשרות אם לא יותר נסיונות תיווך בין התרבות היהודי-רוסית לישראלית המתנכרת.
אכן, אחרי מות –קדושים. והוא בן 59, והותיר בת.
אבל השיר שתרגמתי אז צף במוחי מדי כמה חודשים כמו גם שמחתו גם השלמתו.
וחשבתי כי כאן, יעריכו הקוראים והמשוררים שיר שהוא הרפתקאה שירית ומן הסתם נאה פי כמה ברוסית המקורית.
את גנדלב אני זוכרת לבוש חלוק כמו בראשית המאה ומשחק סוליטר בדירה נזירית. וכמשורר שהעברית החמיצה, כמו אחדים מידידיו, בגלל שיקולים מיסתוריים.
אני זוכרת אותו מקפץ בצעדי ריקוד במרפסת, כמו להבדיל דוד לפני העגלה ובה ארון הברית.
הרשיתי לעצמי להאריך כאן ואין כאן גם שמץ מגדולתו וכשרונו של המשורר שחי בינינו ותרגם לרוסית ממיטב במשוררים העבריים, מאבן גבירול לחיים גורי, לאבידן ועוד. אולי אף הם תרגמו אותו. לא חקרתי. לעת עתה אני ממליצה לכם לקרא במוסף הספרות של הארץ י' באב, את המסה של קגנסקיה שהיא מופת לכתיבת מסות. מתורגמת בידי המשורר הצנוע והדקדקן פטר קריקסונוב.
ת.נ.צ.ב. ה
רות היקרה,
עשיתם עבודה נפלאה. שירים מסקרנים מאד.אני זוכרת לפני שנה
או יותר, בחצר סרגיי, ערב עם משוררים דוברי רוסית.הוא נשמע ונראה אחר. קריאתו כבאה מעולמות רחוקים, סמבוליסטיים.חשבתי יש להערך כדי להכנס לשירה זו, לעולמו.
עליזה, עד שראיתי אותו, לא ראיתי מישהו שהמילה משורר הולמת את מראהו והתנהלותו. חבל שבחייו לא איפשרו לציבור להכיר אותו. להכיר שירה אחרת, עם הבנה אחרת של תפקידה.
רות, שיר חזק מאד. התחברתי אליו ולא יודע למה. אין ספק שמדובר במשורר אמיתי. התרגום זורם.
תודה גם על התוספות.
רות
אכן שירה קסומה ותרגומכם משמר את הטעם המיוחד.
הנה קישור למסה של מיה קגנסקיה שטרם הספקתי לקרוא בעצמי
הצבת לו מצבה ותודה לך
http://haaretz.com/hasite/pages/ShArt.jhtml?more=1&itemNo=1104111&contrassID=1&subContrassID=18&sbSubContrassID=0
מירי יקרה, תודה לך על הקישור. המסה של קגנסקיה בתרגומו של פטר קריקסונוב, נפלאה והיא תיקון מה ליחס המתעלם לשירתו בחייו.
תוספת: שכחתי לציין כי התרגום היה מרוסית לעברית גולמית ולשירה. תהליך מסובך ומרתק. פ. קריקסונוב הוא אינטלקטואל ומתרגם בחסד פרוזה רוסית לעברית החל מ"החטא וענשו" ועוד כמעיין מתגבר.
מזמן כבר התפעלתי מכשרונו לתרגם לעברית לדעתי עוד בימים שישב במוסקבה .תרגם גם את "השטן ממוסקבה"?
פטר תרגם את "השטן ממוסקבה" בארץ.לזכותו תרגומים שונים מרוסית לעברית משובחת. פרוזה ושירה.