מִשְׁפְּטֵי תנאי
אֲנִי אוֹהֵב כְּלָבִים
בִּתְנַאי שֶׁאֵינָם מְחַרְבְּנִים
בְּפֶתַח בֵּיתִי
אֲנִי אוֹהֵב חֲתוּלוֹת רְחוֹב
בִּתְנַאי שֶׁהֵן מְעֻקָּרוֹת
וְאֵינָן מְיַלְלוֹת מֵרָעָב
אֲנִי אוֹהֵב עוֹרֵב אֶחָד
הַמְנַקֵר בִּמוֹחִי
אֲנִי שׁוֹנֶה, שׂוֹנֵא, שׂוֹנֵא
אָהַבְתִי אֶת אָבִי
כָּל עוֹד הָיְתָה תִּקְוָה שֶׁיְקַיֵּם
אֶת מַה שֶּׁנִּמְנַע מִלְהַבְטִיחַ
אוֹהֵב אֶת אִמִּי
מִיּוֹם שֶׁמֵּתָה
דָבֵק בְּאִשְׁתִי
שֶׁמִּימֵי בְּרֵאשִׁית (פֶּרֶק ב')
הִיא עֶצֶם מֵעֲצָמַי
וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי
אוֹהֵב אֶת יְלָדַי
הַמְּקַיְמִים מִצְוַת כִּבּוּד אָב
(גֻנְבָה שְׁמוּעָה לְאָזְנָם שֶׁכְּדַאי)
מְשֻׁגַּע עַל נְכָדַי
מְשֻׁגַּע עַל נְכָדַי
כָּרֶגַּע, לְלֹא תְּנַאי
וּבִשְׁאַר הַזְמָן
אוֹהֵב אֶת עַצְמִי
בִּתְנַאי שֶׁאֲנִי לְבַד
וְאֵינִי חָב חֹב אוֹהֵב
לְאַף אֶחָד.
וְשָׁמַעְתִי פֶּדַנְט אֶחָד
רוֹדֵף שָׁלוֹם יָדוּעַ
רוֹדֵף שָׁלוֹם יָדוּעַ
חֲשׂוּךְ יְלָדִים בְּמֻדַּע
שֶׁפַּרְצוּפוֹ מְעֻטָּר בְּשֵׂעָר לָבָן
מְסַפֵּר שֶׁאִשְׁתוֹ, רָחֵל
דָּבְקָה בּוֹ עַד יוֹמּוֹתָהּ
חֲמִשִּׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנִים
אַף שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא שְׁמָעַתּוֹ אוֹמֵר
בְּמִבְטָאו הַגֶּרְמָנִי הָרַךְ :
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ.
יפה ואף משעשע.
תודה