בננות - בלוגים / / אין ברירה
גילגול איטי
  • אהוד פדרמן

        דברי ימים אבודים  " וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים, שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְך יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה."     וּבִשְׁנַת הַחֲמִשִּׁים, הָעֳלוּ בָּאוֹב עַצְמוֹת אָבִי שֶׁכִּמְעַט נָמוֹג בַּעֲנַן עָשָׁן שֶׁל דּוּבֶּק 10 וְהוּא בֵּן אַרְבָּעִים וְתֵּשַׁע   עַצְמוֹת הַשָׁנִים בָּהֵן מִלּוֹתי עָבְדוּ אֶת הַמִּסְפָּרִים                   עֲצוּמוֹת עֵינַיִם וְלֹא הִשְׁמִיטוּ וְלוּ חוֹב אֶחָד   הַשּׁוּמָן שֶׁצָּבַרְתִּי עַל בְּשָׂרִי לְכַסּוֹת אֶת שְׁרִירוּת הַלֵּב עַד-לֹא-יָדַע שֶׁאַהֲבָה וּכְאֵב תְּחוּשׁוֹת נִרְדָפוֹת הֵן   וְעוֹד בְּעֹצֶם מֶחְדָלֵי יָמַי,       רִבְבוֹת שָׁעוֹת אֲרוּרוֹת שֶׁעֻכְּלוּ בְּשֵׁרוּתָיו שֶׁל מֹלֶךְ הַמִלְחָמוֹת, יֵשׁ/יֵשׁ בְּרֵירָה   שְׁנוֹת שִׁירָה עֲצוּרָה שֶׁבִּלִיתִּי בְּמוֹסָד הַצַּעַר 'נְעוּרִים מְאֻשָּׁרִים' עֲצָמוֹת רַכּוֹת שֶׁל שְׂפַת אֵם, סְחוּטָה מִשִׂפְתֵי אָב עָיֵף, קְפוּצוֹת בֶּאֱמוּנָה שֶׁמִּלּוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבוֹת, שְׁאוּבָה מִפְּטָמוֹת בּוּרוֹת   שׁוֹפְעוֹת אַהֲבָה מְפֻטְפֶּטֶת הַיּוֹנֶקֶת אֶת אִיד קִיוּמִי.   וּבִשְׁנַת הַיּוֹבֵל   קָרְמוּ עוֹר מְצֻלָּק מַצַּע לְדִבְרֵי    יָמִים אֲבוּדִים. בוגר התכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה. ספר השירים , ' רחיפאי' ראה אור בהוצאת אבן חושן בשנת 2007   ספר השירים ' ויהי קול', ראה אור בהוצאת פרדס בשנת 2013 .    שירים רב-פסיגיים, חד-עונתיים, נטמנים פה ושם במטע הבננות

אין ברירה

אין ברירה    
   
בְּאַרְצִי הָאֲהוּבָה רוּחַ-יָם הִיא בְּרָכָה  
רוּח-חַמְסִין בְּשִׁגְרַת קְלָלָה כְּרוּכָה.   
בְּאַרְצִי הַצְרוּבָה הַמִּשְׁקָעִים פְּזוּרִים
הַמִמְטָרִים מְקוֹמִיִּים
גֶּשֶׁם יוֹרֵד לִפְרָקִים
לָרֹב נוֹרָה בְּמַטָּחִים 
     
בְּאַרְצִי הַנְקוּבָה מִתְרַבִּים מַעֲשֵׂי הָאֵיבָה  
אַחֲרֵיהֶם רוֹעֲמִים מַטְחֵי הַכָּבוֹד
בְּעִקְבוֹתֵיהֶם בָּאָה הַכְחָשָׁה   
פּוֹרֶצֶת עוֹד מִלְחֶמֶת  הַתָּשָׁה
רוּחַ מִזְרַח מִתְכַּתֵּשׁ בְּרוּחַ מַעֲרַב
דוֹרוֹת שְׁלֵמִים דּוֹרְשִׁים: שָׁלוֹם עַכְשָׁיו!  
נִשְׁלָחִים שׁוּב וָשׁוּב לִשְׂדֵה  הַקְּרַב
אֵין בְּרֵירָה, מִישֶׁהוּ צָרִיךְ לְשַׁלֵּם
עָבוּר מְשִׁיכַת הַיֶּתֶר הַקְדוֹשָׁה
בְּחֶשְׁבּוֹן הָעוֹבֵר וָשָׁוְא.     
 

8 תגובות

  1. מירי פליישר

    שיר מלא הברקות לשוניות ועצבות אחת גדולה

  2. שלום אהוד
    שיר חביב כתבת
    וכמו שאמרה מירי עצוב אם נכון
    אני מאלה שחושבים שיש ברירה
    נפגש בכיכרות
    שלום לך
    מאיש מטע ירוק

    • גיורא פישר

      מצטרף להתרשמותה של מירי, ומביע פליאה גדולה על התואר "שיר חביב" שהעניק דוד לשיר.

    • אהוד פדרמן

      לדוד, איני מוצא כל חביבות בשיר. אשר לאין ברירה, האמירה בשיר היא כמובן אירונית. ובקשר לכיכרות – לא שמעתי שעולה מהן מחאה בנוגע לנושאים בהם נוגע השיר שהתיחסות רוב רובו של הציבור אליהם היא במקרה הטוב כאל מכת טבע.
      ואחרון אחרון , בלי חלילה לרמוז אישית כלפיך איש מטע ירוק וחביב, השימוש בצבע הזה מזכיר לי חברת אוטובוסים גדולה שצבעה את אוטובוסיה בירוק כדי להשכיח מאיתנו את הפיח שהם פולטים

      • שלום לך אהוד
        בכתיבתי חביב התכוונתי לסגנון הכתיבה
        הנושא כמו שאמרתי הוא עצוב כדברי מירי אם הוא נכון
        כך הרי המשכתי לכתוב ואז הוספתי שנפגש בכיכרות
        צר לי שאתה חושב שההפגנות לא נוגעות בנושאים שעליהם אתה מדבר
        הכל קשור שהרי מבקשים אנו לחיות בארצינו
        ובכדי שמשולש השלטון הקדוש "שלטון הון ודת" יחזיק מעמד הם מסדרים לנו מצב בטחוני רעועה מבצעים ומלחמות קטנות וגדולות
        ואנחנו ישבנו בבית
        והנה היום יש מחאה למרות מה שהיה בדרום
        והרי צריך שינויי יסודי בסדרי הממשל
        חוקה למדינה
        הפרדת דת ומדינה ועוד נושאים חשובים
        אז בכל מקרה אם שנינו חושבים אותו הדבר מין הראויי שנפגש בכיכרות

        ולענין הירוק
        מה לעשות 58 שנה אני חיי בטבע וחמישים שנה מהן מעבד את האדמה ועיקר חיי הופך את הצמחים לירוקים
        זה שחברת האוטובוסים השתמשה בירוק לא הופך את הירוק לשלילי אלא את האוטובוסים שמזמן היו צריכים כנראה להיות רכבות חשמאליות או תחתית
        אבל שוב הכל קשור
        וכל עוד ניתן למשולש השלטוני ההסטורי לשלוט בנו אז זה יהיה המצב ואני מעדיף שנאמר יש ברירה
        בסופו של דבר שמחתי שאמרת שכתבת זאת באופן אירוני
        תודה לך על השיח

  3. "מישהו צריך לשלם עבור משיכת היתר הקדושה
    בחשבון העובר ושוא" שנון וחכם – אהבתי
    ברוך השב

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאהוד פדרמן