בננות - בלוגים / / אפוקליפסה עובר-ושב (1)
גילגול איטי
  • אהוד פדרמן

        דברי ימים אבודים  " וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים, שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְך יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה."     וּבִשְׁנַת הַחֲמִשִּׁים, הָעֳלוּ בָּאוֹב עַצְמוֹת אָבִי שֶׁכִּמְעַט נָמוֹג בַּעֲנַן עָשָׁן שֶׁל דּוּבֶּק 10 וְהוּא בֵּן אַרְבָּעִים וְתֵּשַׁע   עַצְמוֹת הַשָׁנִים בָּהֵן מִלּוֹתי עָבְדוּ אֶת הַמִּסְפָּרִים                   עֲצוּמוֹת עֵינַיִם וְלֹא הִשְׁמִיטוּ וְלוּ חוֹב אֶחָד   הַשּׁוּמָן שֶׁצָּבַרְתִּי עַל בְּשָׂרִי לְכַסּוֹת אֶת שְׁרִירוּת הַלֵּב עַד-לֹא-יָדַע שֶׁאַהֲבָה וּכְאֵב תְּחוּשׁוֹת נִרְדָפוֹת הֵן   וְעוֹד בְּעֹצֶם מֶחְדָלֵי יָמַי,       רִבְבוֹת שָׁעוֹת אֲרוּרוֹת שֶׁעֻכְּלוּ בְּשֵׁרוּתָיו שֶׁל מֹלֶךְ הַמִלְחָמוֹת, יֵשׁ/יֵשׁ בְּרֵירָה   שְׁנוֹת שִׁירָה עֲצוּרָה שֶׁבִּלִיתִּי בְּמוֹסָד הַצַּעַר 'נְעוּרִים מְאֻשָּׁרִים' עֲצָמוֹת רַכּוֹת שֶׁל שְׂפַת אֵם, סְחוּטָה מִשִׂפְתֵי אָב עָיֵף, קְפוּצוֹת בֶּאֱמוּנָה שֶׁמִּלּוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבוֹת, שְׁאוּבָה מִפְּטָמוֹת בּוּרוֹת   שׁוֹפְעוֹת אַהֲבָה מְפֻטְפֶּטֶת הַיּוֹנֶקֶת אֶת אִיד קִיוּמִי.   וּבִשְׁנַת הַיּוֹבֵל   קָרְמוּ עוֹר מְצֻלָּק מַצַּע לְדִבְרֵי    יָמִים אֲבוּדִים. בוגר התכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה. ספר השירים , ' רחיפאי' ראה אור בהוצאת אבן חושן בשנת 2007   ספר השירים ' ויהי קול', ראה אור בהוצאת פרדס בשנת 2013 .    שירים רב-פסיגיים, חד-עונתיים, נטמנים פה ושם במטע הבננות

אפוקליפסה עובר-ושב (1)

 

מתוך אסופת שירים שתראה אור סמוך לאחרית הימים
ושמה כשם הפוסט הזה.
כותרת המשנה של האסופה – 
'מִדְבָּר עייפי הבלורית והטוהר'

אפוקליפסה עובר-ושב

 
בְּאַרְצִי עוֹנוֹת הַמַּעֲבָר קְבוּעוֹת 
בָּאֹפֶק נִשְׁקָפִים מִגְדָלִים הַבּוֹעֲרִים
בְּאוֹר שְׁקִיעָה שֶׁל אַחֲרִית הַיָּמִים
קַו תֶּפֶר מַמְתִין לְגַדֵּר תַּיִל שֶׁתַפְרִיד
דְּבֵקִים הָאֲחוּזִים זֶה בַּזֶּה בַּעֲוִית מָוֶת
הַדָּבָר יַתְחִיל בְּרוּחַ קָדִים וְחוֹל
חוֹרֵק בַּשִּׁנַּיִם, מְקַלֵּף אֶת הָעוֹר
יַמְשִׁיךְ בִּבְרָקִים הַמַּכִּים בְּשִׁגְרַת לַהַט
בְּאַדְמַת מִסְלָעוֹת רְווּיַת שִׁפְכֵי דָּם
נְטוּעַת זֵיתִים גִּדְמֵי רוּחוֹת רָעוֹת
יֻשְׁלָם בִּגְדִּיעָתָם וּשְׂרֵפָתָם בַּהֲפוּגָּה
שֶׁתִּדָּרֵךְ כְּקֶשֶׁת בֵּין שִׁבְרֵי עָנָן
    וְשׁוּב יֵשׁ כָּאן עִנְיָן שָׁוְא
  – אַפּוֹקָלִיפְּסָה עוֹבֵר וָשָׁב.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 

2 תגובות

  1. גיורא פישר

    אני אוהב את האירוניה שבאה לשיא במשפטי הסיום ,שמשחק המילים בהם מדגיש את חיבוק המוות בין האחוזים

  2. אמנם זה לא ממש נאמר אלא נרמז, אבל מצא חן בעיני שמ"עובר ושב" אפשר להבין שזהו מין חשבון של עובר ושב נפשי, גירעונות ביטחון וחסכונות פחד.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאהוד פדרמן