התחבר
בננות - בלוגים / / בשולי שריפת הכרמל (2)
גילגול איטי

  • אהוד פדרמן

        דברי ימים אבודים  " וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים, שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְך יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה."     וּבִשְׁנַת הַחֲמִשִּׁים, הָעֳלוּ בָּאוֹב עַצְמוֹת אָבִי שֶׁכִּמְעַט נָמוֹג בַּעֲנַן עָשָׁן שֶׁל דּוּבֶּק 10 וְהוּא בֵּן אַרְבָּעִים וְתֵּשַׁע   עַצְמוֹת הַשָׁנִים בָּהֵן מִלּוֹתי עָבְדוּ אֶת הַמִּסְפָּרִים                   עֲצוּמוֹת עֵינַיִם וְלֹא הִשְׁמִיטוּ וְלוּ חוֹב אֶחָד   הַשּׁוּמָן שֶׁצָּבַרְתִּי עַל בְּשָׂרִי לְכַסּוֹת אֶת שְׁרִירוּת הַלֵּב עַד-לֹא-יָדַע שֶׁאַהֲבָה וּכְאֵב תְּחוּשׁוֹת נִרְדָפוֹת הֵן   וְעוֹד בְּעֹצֶם מֶחְדָלֵי יָמַי,       רִבְבוֹת שָׁעוֹת אֲרוּרוֹת שֶׁעֻכְּלוּ בְּשֵׁרוּתָיו שֶׁל מֹלֶךְ הַמִלְחָמוֹת, יֵשׁ/יֵשׁ בְּרֵירָה   שְׁנוֹת שִׁירָה עֲצוּרָה שֶׁבִּלִיתִּי בְּמוֹסָד הַצַּעַר 'נְעוּרִים מְאֻשָּׁרִים' עֲצָמוֹת רַכּוֹת שֶׁל שְׂפַת אֵם, סְחוּטָה מִשִׂפְתֵי אָב עָיֵף, קְפוּצוֹת בֶּאֱמוּנָה שֶׁמִּלּוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבוֹת, שְׁאוּבָה מִפְּטָמוֹת בּוּרוֹת   שׁוֹפְעוֹת אַהֲבָה מְפֻטְפֶּטֶת הַיּוֹנֶקֶת אֶת אִיד קִיוּמִי.   וּבִשְׁנַת הַיּוֹבֵל   קָרְמוּ עוֹר מְצֻלָּק מַצַּע לְדִבְרֵי    יָמִים אֲבוּדִים. בוגר התכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה. ספר השירים , ' רחיפאי' ראה אור בהוצאת אבן חושן בשנת 2007   ספר השירים ' ויהי קול', ראה אור בהוצאת פרדס בשנת 2013 .    שירים רב-פסיגיים, חד-עונתיים, נטמנים פה ושם במטע הבננות

בשולי שריפת הכרמל (2)

שיר שנכתב לפני כמה שנים בעקבות אחת השרפות הקטנות המתחוללות תדיר בכרמל. כדאי לשים לב להעדרותו לכאורה של הגורם האנושי בעוד שברור שלמעט במקרה של ברק, שרפות, לרבות זו המשתוללת כעת, נגרמות על ידי בני אדם
מי שמתעקש לחבר את השיר לשריפה הנוכחית, צריך רק לשנות את המאתיים דונם לארבעים אלף דונם (ועוד האש נטויה)

שריפת יער                                                                          

הִצְלִיחַ מַאֲמָץ גִּשּׁוּר  
בֵּין צַמָּרוֹת בּוֹעֲרוֹת
הַיּוֹרוֹת מְחָטֵי אֹרֶן.
מָאתַיִם דּוּנָם כַּרְמֶל 
הָלְכו בְּדֶרֶךְ כָּל בָּשָׂר –
הִגִּיעַ זְמָן הַפִּיחַ
 
אֵין עֵצִים לַחֲסוֹת בְּצִלָּם
אֵין עֲנָפִים לָנוּד בְּרֹאשָׁם
יֵשׁ גֶּזָע שָׁחוֹר
שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לִבְרֹחַ
מִגַּפְרוּר
      שְׁבַב-עֵץ חֲמוּמֹחַ

שׁוֹבָב הַנֶּהֱנֶה לִשְׂרֹף אֶת אֶחָיו.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*

CAPTCHA Image

*

© כל הזכויות שמורות לאהוד פדרמן